יומנים > יומן - מלא 17/10/1938

1
מתוך
מקומות:
Bath
H̠ever
London
Challes
Paris
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
17.10.1938
225275
{P001} {0144-23} לונדון, 17.10.38 אליהו היקר - דברים אלה נועדים גם למשה, קפלן ולחברי מזכירות הוה"פ והמפלגה. קילבתי היום את הדיון שלך עם המזכירות מיום 8 לח"ז. ואם כי אני חושש שאתה רוגז עלי - ובמקצת אולי בצדק - אני מרגיש גם צורך נפשי וגם חובת חבר להוסיף לך הערות אחדות. אני רוצה קודם כל להגיד לך שאם פגעתי בך בוויכוח שבכתב בינינו - אני מצטער על כך בכל לב. עם כל היות ברור לי כשמש בצהרים ביום בהיר ארצישראלי שעשית משגה כבד - משגה כפול, גם בפרוצדורה וגם בעצם הענין, לא היה אף רגע ספק בלבי שכל מה שעשית - עשית מתוך חרדה לענין שבו אתה שקוע ולו נתונים ימיך ולילותיך. רק התפלאתי עליך, אתה בעל חושים פוליטיים שלא עמדת על הסכנה החמורה הכרוכה במעשה שעשית - אבל זהו ענין לוויכוח, ובכתב לא אוכל להוסיף אף מלה על מה שכתבתי לך במכתבי הקודמים. ההערות שיש לי להעיר הן אלו: א) הערה עובדתית. אמרתך בעמוד 7 ש"המחלקה אישרה" אינה מדוייקת ואינה נכונה באופן אובייקטיבי. לך היתה הצדקה אולי לחשוב ככה, כי משה נתן הסכמתו. אין זו עדיין הסכמת המחלקה. יש עוד חבר במחלקה. כשאין הוא קיים משום מה, או אינו יודע את הענין - מספיק האישור של משה. אולם כשכבר זה יודע הענין, ומחווה דעתו - ובמקרה זה חיווה דעתו בדברים ברורים למדי, ובעוד זמן, בטרם החתם ההצעה אפילו בראשי תיבות - ושולל דעת משה אי-אפשר להגיד שהמחלקה אישרה. {0144-24} איני פורמליסט; לא הייתי פורמליסט אפילו ביחס לשמש במשרד הוה"פ או הסוכנות. פחות מכל איש יוכל משה להאשימני בפורמליזם ובעמידה על "רנג." לא פחות ממי שהוא בקרב חברינו אני מעריך את פעולתו של משה, לא רק מימי היותי חבר בהנהלה, אלא - במידה לא פחותה, - בימי עבודתו עם ארלוזרוב. אני מעריך לא רק פעולתו - אלא גם דעתו, ובהרבה מאוד דברים אני מוכן לבטל דעתי מפני דעתו. אבל יש דברים - הם אולי לא רבים, אבל חשובים - שבהם לא אקבל דעתו ולא אבטל דעתי. גם אילו לא הייתי חבר במחלקה - אין "המחלקה" יכלה להחלטי נגד דעת יו"ר ההנהלה, כל זמן שההנהלה כולה לא הכריעה. הענין הנידון הוא אחד מהענינים המעטים והחשובים שבהם איני מקבל דעה של מי מהחברים, ואני רואה חובה לעמוד על דעתי - במידה שדעה זו מוסמכת באופן קונסטיטוציוני, ואין החלטה של מוסד מוסמך מבטל אותה. ואני רואה חובה לעצמי להצהר באופן הפורמלי ביותר, כחבר המחלקה וכיו"ר ההנהלה שלא ניתן איושר מצד ה"מחלקה" - אלא מצד משה בלבד, אם כי בששה ימים וימות החול בשבוע הוא משמש כמעט המחלקה לגבי כל הדברים וביחוד בכל הדברים השוטפים, במקרה זה אין לו רשות מוסרית וקונסטיטוציונית להסתלק מסמכותי ומאחריותי - ועליך לדעת, ועל משה לדעת ועל כל החברים לדעת - שלפי שעה אין אישור המחלקה הפוליטית נתון לדבר. הצהרה מעין זו לא נתתי אף פעם בחיי, ותפילתי היא שלא אגיע אף פעם למצב שאצטרך לתת הצהרה כזו. הפעם אני חייב לעשות זאת. אתה וכל שאר החברים שעשו הדבר לא עמדתם על האימפליקציות המדיניות של המעשה - אימפליקציות כלפי פנים וכלפי חוץ - ואני אסיר-תודה למסיבות שנתנו לי הסמכות הפורמלית לעמוד בפרץ בענין אומלל זה. זוהי ההערה העיקרית שנתחייבתי בה. השאר הוא מדרגה ו' או ז.' ב) לא נראו לי דבריך בפתיחה, שאתם במקומם לא הייתם יושבים אתם אילו הם אמרו לכם מה שאתם אמרתם להם. לי נראה שהם לא היו יושבים אתכם , אילו היה להם יסוד להגיד לכם דברים, כיסוד שהיה לך להגיד להם דברים קשים. הן אתה לא באת אליהם בחרפות מפני שהיית שכור, לא ידעת מה אתה סח. אלא לדעתך הם התנהגו ככה - שהיה צורך להגיד להם דברים שאין אדם הגון רוצה לשמוע. {0144-25} ז"א שהדברים הקשים - לא הדיבורים בשיחתך אתם, אלא הדברים שלפני השיחה, אשר המריצו אותך לדיבורים קשים - הם עשו, ואם הדברים שהם עשו מחייבים לדעתך דיבורים שאין אדם הגון שומע - אני שואל איך אתה, שמעריך ככה את דיבריך ואת דבריהם שעשו - כיצד יכלת לשבת אתם - לאחר שהם עשו הדברים הקשים, שדיבורים רק הגדירו אותם? ואם היה לך יסוד להשתומם על "ההבלגה" התמוהה של שמיעתם - יש לי יסוד יותר גדול להשתומם על "ההבלגה" שלך כלפי דבריהם (מעשיהם). לא הם - אלא אתם הייתם הפעם גבורי ההבלגה - - - ג) קראתי בסיפוק רב את דבריו של שפרינצק (עמוד 8) - שהם היו צריכים להיות אקסיומטיים בשביל חברינו לכל הפחות (אני רק לא הייתי אומר הוה"ל לבדו - אלא קודם כל הנהלת הסוכנות). כיצד בידעתנו, בהסכמתנו ובהשתתפותנו עושים את שני האדונים הנכבדים הנזכררים בדברי י.ש. - "לפוסקים בעינים פוליטיים ממדרגת חשיבות ראשונה"? דבר זה - דבר זה נשגב מבינתי. ומדוע דעת שפרינצק בעינן זה השארה דעת יחיד במזכירות - איני מבין. ד) הודעתך (ךלאחר דברי י.ש. - בעמוד 9) שנשיאות "כופר הישוב" הוסמכה לכך ע"י הוה"ל - אני מקבל כעובדה תמוהה ומעציבה, אבל אתה קובע עובדה זו אני מניח שהעובדה היא עובדה. אבל איני מקבל את הודעתך ש"הסמיכה" הזאת ניתנה בידיעת הסוכנות. צר לי להזכיר שוב שאני חבר בסוכנות ויו"ר שלה - אבל ההכרח לא יגונה. אני שולל את "הסמיכה" הזאת - שלילת-משנה: הועד הלאומי אינה מוסמך להסמיך את כה"י ואין הדבר הזה נעשה על דעת הסוכנות. בנסיעתי בשליחות ההנהלה ללונדון לא פקעה במשהו זכותי כחבר ההנלה, ואין לי כל ידיעה על דלגציה או רלגציה זו, ואין אני רואה כחוקית. ההנהלה כמובן יכלה בכל שאלה להחליט נגד דעתי - אבל דעתי צריכה להשמע ולהשאל. לא נשאלתי, והסמכתי וחוות דעתי לא ניתנה. {0144-26} ה) החלטנו היום על כינוס מושב הוה"פ בשבוע הרביעי של נובמבר. הצעתי היתה באמצע נובמבר, אבל חיים עומד לנסוע למקום אחד (משה יודע לאן) ולא ישוב עד סוף השבוע השלישי בנובמבר, וכמובן שאין לכנס המושב בהעדרו. הערב אמנם קראתי ידיעה בעתונים שאולי תבטל או תדחה את הנסיעה הזאת, ואלי נקדים את המושב בעשרה ימים. החלטתי לטוס ארצה - לרגל המעשה שעשית - ולשהות בארץ 6 או 10 ימים ולטוס חזרה למושב. ברגע זה איני יכל לקבוע בדיוק את התאריך. חיים נוסע מחר לפריס ששה ימים; ביום השני של השבוע הבא (בעוד שבעה ימים) צריכה להתקיים פה שיחה חשובה, ועלי להיות פה. בשבוע הבא אדע (אני מקווה) בדיוק התאריך שבו אוכל לטוס. במשך הימים האלה יתברר אם הידיעה שהופיעה הערב בעתנוים מעכבת הנסיעה של חיים או לא. כשאדע אטלגרף למשה את שני התאריכים - יום הגיעי לארץ ויום צאתי משם (אני אצטייד כאן בכרטיס הלוך ושוב). במשך הימים שאשהה בפעם הזאת בארץ אצטרך: 1) לדון בישיבת ההנלה על עסק הביש שלך, 2) לדון במועצת ההסת' על אותו ענין, 3) לערוך בת"א אספרה מגורה של מוזמנים - כזו שסידרתי לפני נסיעתי בשאלת "ההבלגה," ובערך באותו ההרכב. תודיע זאת למשה ולחברים. שלך בחברות נאמנה ובביקורת חמורה - ד.ב.ג. ת"א - חיפשתי ומצאתי שתי טלגרמות, אחת ממך, והשניה ממשה. שלך יצאה מירושלם ביום 29.9.38 ואומרת בין השאר: "כשבית יהיה מוכן לחתום אדרוש עיכוב חתימה עד האישור שיבוא בהשתתפותך." של משה יצאה מירושלם ביום 4.10.38 ואומרת: "שום הכרעה לא תהיה בטרם נידבר." מסופקני אם מעשיך עכשיו (לפי הפרוטוקול שבידי) ואישורו של משה למעשיך מתיישבים עם שתי הטלגרמות הנ"ל. ד.ב.ג. {0144-27} אני בכל אופן מוסר כאן לרטנר הוראה ברורה שלא יתן לכם לעשות שום צעד נוסף במו"מ אומלל זה. מסירת ההוראה לרטנר יכלה לבוא רק על ידי משה. - למה אתה מביא לידי אישור הארגון כופר הישוב, הוה"ל - ומניח להנהלה לסתור כל מה שעשו שלושת הגופים האלה?