יומנים > יומן - מלא 17/10/1938

{P001} {0144-22} 17.10.38 חיים נפגש אמש בביתו של רדינג עם היהודים: בורסטד, אנטוני, ליאונל כהן ועוד מי שהוא. בורסטד הכחיש שהוא מסכים למעמד של מיעוט. לעולם לא יסכים לכך. הוא מתנגד יהודית, כי זוהי אסון בשביל העם היהודי, אבל הוא מבין שמדינה יהודית תוקם, כי ה to deliver on הוא נפגש עם נורי - אם לדעתו אין נורי מסוגל . INEVITABLE .the goods רדינג יראה היום את מ.נ. וימסור לו דברים אלה של "נכבדי" אנגליה, בורסטד מציע פדרציה ערבית עם קנטון יהודי אבטונומי בחלק מן הארץ. - מחר תפגש משלחת פרלמנטרית (ווגווד, אמרי ועוד) עם מ.מ. הכינותי בשבילם תוכן ה אם חלוקה - מדינה יהודית המסוגלת לקלוט המוני יהודים , אם לא חלוקה - קיום נאמ המנדט ועליה גדולה. הגדלת חלקם של היהודים בכוחות ההגנה של הארץ, לאחר שהיהודים הוכיחו יכלתם בהגנה וגם משמעת מופתית. מחאה נגד הכנסת מלכי ערב כגורם מיוחד, של מעמד של מיעוט. - חיים לא היה מרוצה מהמברק שלי לאמריקא בדבר "הועידה". טלפן לו אתמול גולדמן מאמריקא שדברי לא מובנים. שלחנו להם בחתימת חיים טלגרמה זו: American pressure most effective. Please continue directing special effort demand large scale immigr. according econ. capacity principle generously interogated. .Danger minority status under Arab Gov. slightly diminished present but struggle must go on. {0144-23} - חיים הביא לנו הבוקר מכתב שהוא רוצה לשלח לט.מ. בדבר הועידה. לאחר שהכנסנו בה שנויים יסודיים הסכמנו למשלוח. בפי עזרה לנו הרבה בענין זה. - בצהרים נפגש חיים עם מ.מ. והשועל. היתה שיחה קצרה במעמד שניהם, אך השועל היה לעזוב מיד לאחר הארוחה והשיחה נמשכה עם מ.מ. לונדון, 17.10.38 אליהו היקר - דברים אלה נועדים גם למשה, קפלן ולחברי מזכירות הוה"פ והמפלגה. קיבלתי היום את הדיון שלך עם המזכירות מיום 8 לת"ז. ואם כי אני חושש שאתה רוגז עלי - ובמקצת אולי בצדק - אני מרגיש גם צורך נפשי וגם חובת חבר להוסיף לך הערות אחדות, אני רוצה קודם כל להגיד לך שאם פגעתי בך בוויכוח שבכתב בינינו - אני מצטער על כ בכל לב. עם כל היות ברור לי כשמש בצהרים ביום בהיר ארצישראלי שעשית משגה כבד - כפול, גם בפרוצדורה וגם בעצם הענין, לא היה אף רגע ספק בלבי שכל מה שעשית - עשי מתוך חרדה לענין שבו אתה שקוע ולו נתונים ימיך ולילותיך. רק התפלאתי עליך, אתה בעל חושים פוליטיים שלא עמדה על הסכנה החמורה הכרוכה במעש שעשית - אבל זהו ענין לוויכוח, ובכתב לא אוכל להוסיף אף מלה על מה שסרבתי לך במ הקודמים. ההערות שיש לי להעיר הן אלו: א) הערה עובדתית. אמרתך בעמוד 7 ש"המחלקה אישרה" אינה מדויקת ואיפה נכונה באופ אובייקטיבי, לך היתה הצדקה אולי לחשוב ככה, כי משה נתן הסכמתו, אין זו עדיין הס המחלקה. יש עוד חבר במחלקה. כשאין הוא קיים משום מה, או אינו יודע את הענין - מ האישור של משה. אולם כשחבר זה יודע הענין, ומחווה דעתו - ובמקרה זה חיווה דעתו ברורים למדי, ובעוד זמן, בטרם החתם ההצעה אפילו בראשי תיבות - ושולל דעת משה אי להגיד שהמחלקה אישרה. {0144-24} איני פורמליסט: לא הייתי פורמליסט אפילו ביחס לשמש במשרד הוה"פ או הסוכנות. פח מכל איש יוכל משה להאשימני בפורמליזם ובעמידה על "רנג". לא פחות ממי שהוא בקרב חברינו אני מעריך את פעולתו של משה, לא רק מימי היותי חבר בהנהלה, אלא - במידה פחותה, - בימי עבודתו עם ארלוזרוב. אני מעריך לא רק פעולתו - אלא גם דעתו, ובה מאוד דברים אני מוכן לבטל דעתי מפני דעתו, אבל יש דברים - הם אולי לא רבים: א חשובים - שבהם לא אקבל דעתו ולא אבטל דעתי. גם אילו לא הייתי חבר במחלקה - אין יכלה להחליט נגד דעת יו"ר ההנהלה, כל זמן שההנהלה כולה לא הכריעה. הענין הנידון הוא אחד מהענינים המעטים והחשובים שבהם איני מקבל דעה של מי מהחב ואני רואה חובה לעמוד על דעתי - במידה שדעה זו מוסמכת באופן קונסטיטוציוני, וא החלטה של מוסד מוסמך מבטל אותה. ואני רואה חובה לעצמי להצהר באופן הפורמלי ביותר, כחבר המחלקה וכיו"ר ההנהלה ש ניתן אישור מצד "המחלקה" - אלא מצד משה בלבד: אם כי בששה ימים וימות החול בשבו הוא משמש כמעט המחלקה לגבי כל הדברים וביחוד בכל הדברים השוטפים, במקרה זה אין רשות מוסרית וקונסטיטוציונית להסתלק מסמכותי ומאחריותי - ועליך לדעת, ועל משה ועל כל החברים לדעת - שלפי שעה אין אישור המחלקה הפוליטית נתון לדבר. הצהרה מעין זו לא נחתי אף פעם בחיי, ותפילתי היא שלא אגיע אף פעם למצב שאצטרך הצהרה כזו, הפעם אני חייב לעשות זאת. אתה וכל שאר החברים שעשו הדבר לא עמדתם ע האימפליקציות המדיניות של המעשה - אימפליקציות כלפי פנים וכלפי חוץ - ואני אסי תודה למסיבות שנתנו לי הסמכות הפורמלית לעמוד בפרץ בענין אומלל זה. זוהי ההערה העיקרית שנתחייבתי בה. השאר הוא מדרגה ו' או ז'. כ) לא נראו לי דבריך בפתיחה: שאתם במקומם לא הייתם יושבים אתם אילו הם אמרו ל שאתם אמרתם להם. לי נראה שהם לא היו יושבים אתכם, אילו היה להם יסוד להגיד לכ דברים, כיסוד שהיה לך להגיד להם דברים קשים. הן אתה לא באת אליהם בחרפות מפני שכור, לא ידעת מה אחה סח. אלא לדעתך הם התנהגו ככה - שהיה צורך להגיד להם דברי אדם הגון רוצה לשמוע. {0144-25} ז"א שהדברים הקשים - לא הדיבורים בשיחתך אתם, אלא הדברים שלפני השיחה, אשר המרי אותך לדיבורים קשים - הם עשו, ואם הדברים שהם עשו מחייבים לדעתך דיבורים שאין א הגון שומע - אני שואל איך אתה, שמעריך ככה את דיבוריך ואת דבריהם שעשו - כיצד י לשבת אתם - לאחר שהם עשו הדברים הקשים, שדיבורים רק הגדירו אותם? ואם היה לך יסוד להשתומם על "ההבלגה" התמוהה של שמיעתם - יש לי יסוד יותר גדול להשתומם על "ההבלגה" שלך כלפי דבריהם (מעשיהם). לא הם - אלא אתם הייתם הפעם גבורי ההבלגה - - - ג) קראתי בסיפוק רב את דבריו של שפרינצק (עמוד 8) - שהם היו צריכים להיות אקסיומטיים בשביל חברינו לכל הפחות (אני רק לא הייתי אומר הוה"ל לבדו - אלא קוד כל הנהלת הסוכנות). כיצד בידעתנו, בהסכמתנו ובהשתתפותנו עושים את שני האדונים הנכבדים הנזכרים בדברי י.ש. - "לפוסקים בענינים פוליטיים ממדרגת חשיבות ראשונה" דבר זה נשגב מבינתי . ומדוע דעת שפרינצק בענין זה נשארה דעת יחיד במזכירות - אי מבין. ד) הודעתך(לאחר דברי י.ש. - בעמוד 9) שנשיאות "כופר הישוב" הוסמכה לכך ע"י ה - אני מקבל כעובדה תמוהה ומעציבה, אבל אתה קובע עובדה זו אני מניח שהעובדה היא עובדה. אבל איני מקבל את הודעתך ש"הסמיכה" הזאת ניתנה בידיעת הסוכנות. צר לי ל שוב שאני חבר בסוכנות ויו"ר שלה - אבל ההכרה לא יגונה. אני שולל את "הסמיכה" הז שלילת-משנה: הועד הלאומי אינה מוסמך להסמיך את כח"י ואין הדבר הזה נעשה על דעת הסוכנות. בנסיעתי בשליחות ההנהלה ללונדון לא פקעה במשהו זכותי כחבר ההנהלה, ואי כל ידיעה על דלגציה או רלגציה זו, ואין אני רואה כחוקית. ההנהלה כמובן יכלה בכל שאלה להחליט נגד דעתי - אבל דעתי צריכה להשמע ולהשאל. לא נשאלתי, והסמכתי וחוות דעתי לא ניתנה. {0144-26} ה) החלטנו היום על כינוס מושב הוה"פ בשבוע הרביעי של נובמבר. הצעתי הית באמצע נובמבר, אבל חיים עומד לנסוע למקום אחד (משה יודע לאן) ולא ישוב עד סוף ה השלישי בנובמבר, וכמובן שאין לכנס המושב בהעדרו. הערב אמנם קראתי ידיעה בעתונים תבטל או תדחה את הנסיעה הזאת, ואולי נקדים את המושב בעשרה ימים. החלטתי לטוס ארצה - לרגל המעשה שעשית - ולשהות בארץ 6 או 10 ימים ולטוס הזרה למ ברגע זה איני יכל לקבוע בדיוק את התאריך. חיים נוסע מחר לפריס ששה ימים; ביום ה של השבוע הבא (בעוד שבעה ימים) צריכה להתקיים פה שיחה חשובה, ועלי להיות פה. בשבוע הבא אדע (אני מקווה) בדיוק התאריך שבו אוכל לטוס. במשך הימים האלה יתברר הידיעה שהופיעה הערב בעתונים מעכבת הנסיעה של חיים או לא. כשאדע אטלגרף למשה א התאריכים - יום הגיעי לארץ ויום צאתי משם (אני אצטייד כאן בכרטיס הלוך ושוב). ב הימים שאשהה בפעם הזאת בארץ אצטרך: 1) לדון בישיבת ההנהלה על עסק הביש שלך, 2) לדון במועצת ההסת' על אותו ענין, 3) לערוך בת"א אספה סגורה של מוזמנים - כז שסידרתי לפני נסיעתי בשאלת "ההבלגה", ובערך באותו ההרכב. תודיע זאת למשה ולחברי שלך בחברות נאמנה ובביקורת חמורה - ד.ב.ג. ת"א - חיפשתי ומצאתי שתי טלגרמות, אחת ממך, והשניה ממשה. שלך יצאה מירושלם ביום 29.9.38 ואומרת בין השאר: "כשבית יהיה מוכן לחתום אדרוש עיכוב חתימה עד האישור שיבוא בהשתתפותך". של משה יצאה מירושלם ביום 4.10.38 ואומרת: "שום הכרעה לא תהיה בטרם נידבר". מסופקני אם מעשיך עכשיו (לפי הפרוטוקול שבידי) ואישורו של משה למעשיך מתיישבים שתי הטלגרמות הנ"ל. ד.ב.ג. {0144-27} אני בכל אופן מוסר כאן לרטנר הוראה ברורה שלא יתן לכם לעשות שום צעד נוסף במו"מ אומלל זה. מסירת ההוראה לרטנר יכלה לבוא רק על ידי משה. - למה אתה מביא לידי אישור הארגון כופר הישוב, הוה"ל - ומניח לההנהלה לסתור כל שעשו שלושת הגופים האלה?