יומנים > יומן - מלא 17/11/1928

{P001} {0097-40} ד' כסלו 17 נובמבר שבת בשלש אחה"צ פגישה עם קבוצי השה"צ. באתי בשעת השעור הערבי שכל הקבוץ לוקח מאת בוזגלו. יערי פתח האספה. שאלתי ליסוד התנגדותם לאיחוד. מסרתי ליערי שיקריא את המצע שלנו. פתח בוכוח ריכרד וויינטרוב. סיסמת האיחוד אינה מחייבת. בשבילנו יש באיחוד חיזוק = אולם בשביל השה"צ יש בה סכנה. השה"צ הוא יחידה רעיונית = ולא יוכלו לוותר על הקולקטיביות הרעיונית, האיחוד עלול להרוס אותה. בלי שיתוף רעיוני לא יתקיים הקבוץ. הקבוץ אינו גורס חופש הפרט. אמנם איני חושב שהקבוצים צריכים ליסד מפלגה, לא נחוץ פילוג בתוך המעמד על יסוד חלוקה בין בודדים וקבוצים. אין לקבוץ מטרה אחרת מאשר לכל המעמד, אין התנגדות למפלגה ויתכן להלכה איחוד עם מפלגה. סיבת התנגדותם עכשיו לאיחוד היא בהשקפת עולם. זהו מרכז הוכוח. יערי מסר בשם ברל שא"ה נכונה להתאים אח הפרוגרמה שלה להפה"צ אם תתאחד עם הפה"צ ולהשה"צ אם תתאחד עם השה"צ (הסלוף הזה עורר צחוק הנאספים, והעמדתי את הדברים על אמתותם). בקו האידיאולוגי של השה"צ = זוהי התפיסה הדינמית שהתבטאה בתורת האטפים. באוריינטציה של תנועת הפועלים צריכה להיות ראית הנולד, ופרוגניזה. יש יסוד לפעולה משותפת עם א"ה = אבל לא איחוד, כי לא יוותר על התפיסה הדינמית, עתידה לבוא הגברה של הקו המעמדי. גם התפיסה הציונית של השה"צ אינה {0097-41} מאפשרת איחוד. אמנם הפה"צ התקרב בשנים האחרונות לא"ה, אך גם א"ה התקרבה להפה"צ = סימן הקורס הריפורמיסטי של הרצפלד בהתישבות = 20 לירה. יש הבדלים גם בשטח הישוב העברי: א"ה מדגישה את המומנט של האחדות הלאומית, להשה"צ אין אידיאל זה. בהסתדרות הציונית יש צורך בשיתוף המעמדות, אולם במציאות האר"ית יש ניגודים מעמדיים, ומסוכן לדבר על אחדות לאומית במקום סולידריות מעמדית. השה"צ נגד כיבוש עבודה במושבה, הוא מחייב שם ארגון משותף. בתנועת הפועלים העולמית מתנגד השה"צ לאינטרנציונל השני. הוא גרם למלחמה, הוא הגין על המולדת. אמנם חשוב למצוא שם הבנה לענינינו, אבל הנמוק התועלתי הזה אינו מספיק בשביל השתייכותנו. מעריך הקשרים עם הליבור פרטי ומועצת ברוסל למען א"י עובדת = אבל לא יהיה שותף. אחרי וויינטרוב דבר יערי. עמדת א"ה בברלין היתה בשבילי הפתעה. יש במצע אמנם הרבה דברים סימפטיים, אולם סעיף מוכיח שהמטרה הסופית אינה סוציאליזם, אלא שחוף המעמדות. איחוד עם מי? השה"צ צריך לשמור על טוהר המצפון האידאולוגי. דוגמת הגידים של שאלותינו = מהי המטרה העיקרית שלנו: מדינה עברית או חברה דו=לאומית סוציאליסטית? אילו היתה א"ה רוצה בארגון משותף היו מחפשים דרך לאיחוד. בהון בין לאומי, במשק ממשלתי, במושבה מחויב הארגון המשותף. על שאלתי אם יערי רוצה בעבודה עברית במושבה ענה: במושבה הקיימת לא. פה יש לארגן את הפועל הערבי. דורש עבודה עברית רק במושבות החדשות. {0097-42} נגד קואליציה של מעמדות ובעד סולידריות בין לאומית. פעם תהיה ממשלה יהודית לאומית ולא יהיה צורך כועד לאומי, כי הערבים יגינו יותר טוב על העליה העברית מהבורגני העברי. (אחד החברים הפריע אותו ואמר שהפועל העברי המאורגן יסגור את הארץ בפני העליה) יערי ענה: אנו מדברים על ארגון איטי, וארגון שההסתדרות תשלוט עליו. אנו אומרים קו דינמי, ז"א קו זהיר. הוא מתנגד לרעיון פוע"צ האומרים שהציונות תתגשם רק במלחמת מעמדות. מה שנאמר במצע על ההון הפרטי הוא חידוש בשביל א"ה. אולם ההון הפרטי יהיה גדול מההון הלאומי. גידול מעמד הפועלים אינו מבטיח את האידיאולוגיה. אינו מאמין בפרימט כמוני של המשק הלאומי. אם תהיה ערובה לשאיפה הסוציאליסטית = נתאחד. לפני האיחוד צריך להיות בסיס אידיאולוגי. הארגון המשותף, הפוליטיקה של הוה"ל, השאיפה למדינה העברית הם מפרידים בין השה"צ ובין א"ה. צבי ורדי שואל על עמדת א"ה בשאלת הארגון המשותף. הבטחה לוג'וד על שכר הוגן לא תבטיח עבודה עברית בנמל בלי ארגון משותף. ווינטרוב צטט בהזדמנות זו את תשובת אליהו לגורג נצר. נוסנבום (בן אהרון) מחא נגד זה שדברו בשם אנחנו. הוא מחייב בהחלט את האיחוד מתוך המציאות הציונית. השה"צ התקרב למצב של מפלגה. האידאולוגיה של העדה, שבשמה מחנכים את הנוער בחו"ל, לא נשמע יותר זכרה. אולם יש לו ספקות: בקבוץ יש מסקנה שיכלו להתקיים רק על יסוד שתוף פוליטי. אולם הקולקטיביות הרעיונית שמדברים עליה בקבוץ אינה קימת בקבוצים של השה"צ, אם נסכים לאיחוד - יפרדו הקבוצים מאתנו. אולם {0097-43} איני מאמין שבעוד שנתים, כמו שאמר יערי. יתאחדו, אם עכשיו לא יתאחדו = אז בעוד שנתים ודאי לא נתאחד. יש לנו טענוה לאחה"ע: טפוח הביורוקרטיה, הזנחת האגודות המקצועיות, חוסר חנוך מרכסיסטי כן מצד וה"ת. הוא יודע אמנם שזה לא מתוך כוונה רעה אלא מחוסר כוחות. המצע מעיד שא"ה אינה מוכנה לוותר על עמדתה הסוציאלימטית (על שאלתי ענה שבהשה"צ היה מקובל שא"ה תוותר בשביל האיחוד). ווידנפלד ציין שא"ה מתקרבת יותר להפה"צ מאשר להיפך, סימן הרצאתי אתמול. לא הערכתי את המציאות ולא ציינתי קוים להבא. א"ה לא למדה להשקיף על א"י משפופרת עולמית. יש לה התפיסה הקודמת: סוציאליזם קונסטרוקטיבי, בלי הפזות חקפיטליסטיות שבעולם. במשבר פשטה תפיסה זו את הרגל. א"י לא מבנה רק ע"י קרנות הגלגל הציונה נשתתק, והמאמצים לא יזיזו אותו. א"ה מוסיפה להאמין בחנוך ציוני של ההמונים בגולה. אנו יודעים כבר שבלי קפיטל פרטי לא תבנה הארץ. המשבר צריך ללמד אותנו קו סוציאליסטי, במקום התפיסה הקונסטרוקטיביסטית. עד לפני שנסים היה קרוב לא"ה, אך המשבר הרחיק אותו. הבורזואזיה היתה מעונינת שנכשיר הקרקע פה בשביל מסחרה ומפני זה תמכה בעבודתנו. א"ה הגיעה עכשיו לנקודה מתה. התפתחות הסוציאלדימוקרטיה בעולם השפיעה לרעה על א"ה. נחוץ לגו ארגון מעמדי על יסודות מהפכנים נגד ההון המעמדי, לא"ה יש טקטיקה רפורמיסטית. דרכנו נפרדה. הרצון של א"ה לאיחוד עם הפה"צ ולא עם פוע"צ מעיד על ריפורמיזם, וקואליציה בורגנית. בדברי בהרצאה אתמול על הקטיף ת"א יש {0097-44} התכחשות למלחמת המעמדות. עניתי במשך שעתים והוכרחתי להפסיק באמצע כי הגיעה שעת אספת החברים בא"ה (1/2 8). בקלוב החרש של המפלגה התחילה אספת החברים ב=9 בערב. הוקרא מצע האיחוד. גולד ציין שחסרים במצע: הגולה, הקבוץ. עמדתנו הפוליטית. ערבים. קושניר מתנגד לאחוד, ציין שהמצע נאמן ליסודות התנועה. אולם התאונן שהחברים אינם יודעים מהנעשה באיחוד. אין הסברה. יותר מדי עושים בחפזון.