17.11.48, יום ד' טו חשוון.
ישיבת "המטה הציווילי" - יעקבסון, יוסף, גבר, גוריון, אשכול.
תקציב נובמבר ששה מיליון ורבע, במזומנים ידרשו 4,8 מיליון, החסר הוא חובות. עד עכשיו החוב הוא 5 מיליון. לאגף הקניות בעצמו: חייב 2 מיליון. אכס חייב 1,4 מיל (ע"ח אוקטובר 0.44 מיליון, הפרשי המשכורת לפי הדרגא 0,25 מיליון, חובות למטות, וחטיבות וחזיתות 0.445 מיליון) למשפחת החיל (באחד בנובמבר) 0.35 מיליון, למרכז הגיוס 15,000, לבצר 0,5 מיליון. לרכב שכור 0,3, לשרות אכסון 0,3, לתעש חוץ ומפעלים חימיים מעט. יש 9000 שבויים ערבים, כל שבוי עולה (עם הוצאות שמירה) כלירה ליום. הם מקבלים 2/3 מנות מזון של חייל. מעטים עובדים. בחודש הזה יעבדו כחצי. - המזון לצבא עולה כמיליון וחצי לחודש, שאר הוצאות להחזקה - מיליון וחצי. משפחת החייל 1,35 מיליון לחודש. רכב שכיר היא הוצאה גדולה. עד עכשיו קנינו 8000 כלי רכב, 2000 מהם טרם הגיעו, ומוציאים 0,3 מיליון על רכב שכור לחודש (אבטובוסים, מכוניות משא, מכוניות קטנות) - יש בזבוז - באבטובוס נוסעים 6-8 חיילים. הושג מלווה של מיליון דולר מדיקונשטיין בשביל עניני בטחון, מזה ניתן 300,000 $ להלל כהן, 200,000 לבגדי חורף (לבקר), חצי מיליון לציחיה (תשלום חוב).
לובינסקי יש לו 2500 משפחות עם 3 ילדים ויותר (מהם 1000 בירושלם) - אם נשחרר אותם יזכה מפחות תשלומין למשפחה 150,000. ביקשתי יוסף שיקח רשימה שמית יבדוק באכא כמה מאלה אפשר לשחרר.
יעקבסון טוען שבקנדה ובאמריקא אפשר להשיג מזון ובגדים בדולר, שיעלה פה פונט, חלקו -חינם. ואם קפלן יתן לנו מיליון דולר ונשלח אנשים לאמריקא- נשיג עוד מלווה של מליון, ומיליון מתנות - ונביא ארצה בשלושה מיליון דולר מזון ובגדים, ששוים פה 3 מיליון פונט. יש לדאוג מיד לצמיגים, חלקי חלוף למכוניות ולבגדי קיץ - 3 דולר חליפה (חולצה ומכנסים). באבסטרליה נקנו 200,000 זוגות נעלים, 16 שילינג כל זוג. המשלוח יעלה 2 שילינג.
זבר: יש לחזק ועדת הקניות כאן - בקר בחו"ל, בשובו עומדים להעבירו לוה"פ, מציע שמעון הכט מדגניה או קרפ מאשדות. יעקבסון דורש השארת ווינברג עד 1 ביאנואר (ברט ד אותו חזרה ב1- לדיצמבר).
אשכול שואל: כמה חיילים יהיו לנו בקיץ - למען נדע מה לקנות: בגדים, מזון וכו'. התשובה: אין לדעת עכשיו, כי לא ברור אם החלטת מועצת הבטחון מקרבת הקץ או לא. ביחס לבגדים ומזון - יש לקנות מתוך הנחה שהצבא לא יקטן, כי הבגדים והמזון יצלחו גם לציווילים. והוא הדין ביחס לצמידים, חלקי חילוף של מכוניות.
גוריון הרצה על קוים כלליים של מחלקת שיקום לחיילים.
- באחת עשרה מסיבת היכרות עם ראשי המשטרה במשרד המשטרה בקריה.
- גמרו פריקה של 650 טון ש.נ.ש., 3000 פצצות אוויר, ממאה ועד 500 ק"ג, 5000 פגוזי בזוקות, 80 רקיטות לנסיון, 140,000 כדורים, תחמושת ל- 20 ס"מ ועוד.
הגיעה אניה עם 200 טון P.S.P, 10 שרמנים, פגוזים.
- בשתים עשרה המטה. יגאל וראובן טרם חזרו. יגאל אלון רוצה 3 גדודים ליפתח, 2 גדודים רגלים וגדוד פשיטה לחטיבת נגב. בחטיבה 5 להפחית גדוד אחד. ישארו 4 גדודים. רוצה שלאחר יאנואר יתווספו בני 1931 לגדודי הנגב.
צבי איילון בוחר בשלושת גדודים, אם כי בגדוד יש פחות מ- 500 איש, אבל לא 2 גדודים אם אפילו מלאים.
משה כרמל מציע לבטל חטיבה אחת - חטיבה תשע - בחזיתו ולמלא החטיבות האחרות שלו, או לבטל הגדודים המסיעים.
צדוק תומך בפרוק חטיבה תשע. מציע לבטל מחוז הנגב, ולהעביר אנשיו לחטיבת הנגב.
שאלתי יגאל אלון אם שלח אנשים לכרנב, עין חוצב ורס זווירה?
ענה: "שלחתי סיורים, הדרך נקיה". המקומות עזובים. אפשר להתישב שם ללא קרבות, אולם יש לצפות להתנגשות לאחר ההתבססות. מוכן ורוצה לתפוס המקומות הנ"ל ואף להגיע לעקבה, אולם עלי לבחון האפשריות מבחינת כוח האדם יחד עם אגם".
השיבותי לו: "לא נגיע לעקבה בקפיצה אחת. מן ההכרח לשבת בכרנוב ובעין חוצב. היות המקום עזוב - עוזר לנו, בתנאי שלא נשאיר אותו עזוב. זהו ענין חיוני ודחוף". יגאל ענה שהוא מבין הדחיפות אבל רוצה להתיעץ על הביצוע לאחר ישיבת המטה.
- דנו במטה גם על הרכב מטה החזית. ראשי החזיתות הציעו הגדלה.
- לחי"מ שפלה יש כאלף לוחמים, שומרים על המשלטים במזרח - בבית גוברין, דווימה והצד המזרחי של הכיס. גבעתי שומר על הכיס. יפתח מחזיק בטריז בית חנון. חטיבת הנגב - גדוד הרגלי שלה מחזיק המשלטים בין חברון ובאר שבע, בין עסלוג ובאר שבע. גדוד הפשיטה שומר על הדרך מבארי ועד נירעם. שאלתי האמנם אין לחסוך פלוגה אחת לכרנוב ועין חוצב?
יגאל סבור שצריך להחזיק גם עין בדא (בין עין חוצב וסדום) - לכך דרושים 250 איש (לכרנוב, רס זווירא, עין בדא, ועין חוצב).
- בישיבת הממשלה דנו על הצעת משה בדבר החלטות או"מ (מועצת הבטחון). קפלן, ללוין, שפירא, רוזנבליט, רמז היו בעד הצעת משה. גרינבום, פישמן, ציזלינג, שיטריט נגד. הצעתי לחכות עד בוא יגאל וראובן (לפי הידיעה יצאו רק הערב ויגיעו מחר). ציזלינג - אנגליה ואמריקא עשו יד אחת, שיטריט: למה נסכים לאו"מ? אין לה צבא. פישמן - נסיגה גוררת נסיגה. ברנשטין - או שנעשה כל מה שדורשים - או לא כלום. גרינבום: היה משגה שהסכמנו להפוגה בדרום, ונכנע רק כשיכריחו אותנו. ברנשטיין - אין כוח וערך לארגומנטציה התנגדתי ושללתי כמה מהנחות אלו.
- מסקנות המפקד, כפי שמסר לי פרופ' בקר (ביום 8 לנובמבר ש"ז) - בשטח השיפוט של ממשלת ישראל עד 14 לאוקטובר (לפני כיבוש הדרום והגליל): נתפקדו 713,000 יהודים, 69,000 לא יהודים - ס"ה 782,000 לפי אומדנה מתוקנת של ממשלת המנדט היו בסוף 1946 בארץ 608.225 יהודים, לפי הכרת הסוכנות 625,000 מאז נוספו (בערך) מריבוי טבעי 19,000, מעודף נכנסים על יוצאים 83,000 - ס"ה 102,000.
(בשנת 1882 - 24,000 יהודים, 1900 - 50,000; 1914 - 85,000; 1922 - 83790; 1931 - 174.610, 1941 (אומדנח הסוכנות 502,000).
נתפקדו - (מחוץ לחיילים) בערים ובמושבות הגדולות: ירושלם 68,700; ת"א יפו - 213,000; חיפה 90,900, טבריה 5000; צפת 2,100, פ"ת 23,300; רחובות 9000; רא"ל 9800; חולון - 7,900, רמת-גן 15,400; בני ברק 10,300; גבעתיים 8,300; הרצליה 4,900; כפר סבא 4,400 נתניה 7,600; חדרה 7,500.
בשאר המקומות: ביהודה ובדרום 19,200; השרון ובעמק חפר 53,800; ביזרעאל ובבית שאן 22,800; בסביבת חיפה 19,200; בעמק הירדן והגליל 13,200 - ס"ה 616,300 אזרחים. אנשי צבא 96,500.
לא יהודים: נצרת 16,800; בחיפה 2,900; יפו 3700; לוד רמלה 2600, בכפרים סביבת ירושלם 1,900; חיפה-שפרעם 23500, גליל תחתון 16,600, גליל עליון 500, מקומות אחרים 100, ס"ה 68,600.






