יומנים > יומן - מלא 18/09/1940

 {0149-42} לונדון 18.9.40 הבוקר נתקיימה על פי דרישתי ישיבת ה- קשה להגדיר טיבן של ישיבות אלה. אין זו הנהלה - כי רק שלושה ממשתתפיה הם חברי ההנהלה(חיים,ברוך ואנוכי). רק שנים יש להם תואר רשמי כל שהוא. נמיר ולוקר ("יועצים"), בפי ובקשטנסקי הם בבחינת מקורבים - רציתי שונברר שאלת היחידה הצבאית שעומדת על הפרק. that in all )16.9.40( הודאגתי מאמרה של חיים בישיבה קודמת resent they had decided to leave open the question of where the Jewish units were to serve. לדברים אלה אין שום יסוד עובדתי. במשך ארבעת החודשים האחרונים העמדנו במרכז מאמצינו, למי דרישתי שנתקבלה בלי כל התנגדות אצל כל ה"גוף" ב77- רוסל סטריט את הפעולה לגיוס {0149-43} יהודי או להגנת הארץ והישוב. כל השיחות עם הממשלה, כל המכתבים והתזכירים שהוגשו לה עמדו בעיקר על הצורךהחיוני והתכוף לאפשר ליהודים אלו את ההשתתפות המכסימלית בהגנת הארץ בפרט והמזרח הקרוב בכלל. לפני שוויצמן הלך לראות את ו.צ. אמר בישיבה (שאני נעדרתי מתוכה) שהוא יעמוד על שלוש נקודות בשיחה עם ראש הממשלה: l) Cadres to be selected in Pal. and sent to Egypt for training. 2) as many jews as possible to be recruited in Pal. for fighting service in Pal. and Bgypt; 3) jewish units to be formed in England for fighting and other services; for those units men could also be recruited in the U.S. עוד ב14- ליוני נשלח מכתב ללויד בחתימת ויצמן המוקדש כולו להקמת צבא יהודי בארץ - להגנת הארץ והישוב. ודוקא אני עמדתי כל הזמן על כך שלא נסתפק אפילו עכשיו רק בצבא יהודי בארץ - אלא נלחם על הקמת צבאיהודי בכלל, כשותף לצבא בן הברית בכל המלחמה ובכל חזית. {0149-44} וכשנערך ע"י נמיר ובפי ב6- לאוגוסט מכתב לראש הממשלה והמכתב היה מוקדש אך ורק לצבא יהודי בארץ, דרשתי בכל תוקף שיכניסו גם דרישה להקמת צבאיהודי בחו"ל ורבתי על כך עם לוקר ונמיר. הם שניהם לא התערבו להלכה לדרישתי, אבל טענו שהבוקר כלומר ב6- לאוגוסט דנו עםויצמן על תוכן המכתב ואיש לא הזכיר יחידה יהודית בחו"ל ולכן אינם רוצים לשנות ובקושי הכרחתי אותם להכין שתי נוסחאות, אחת - כפי שהכינו והשניה - שנוסף בה הפסוק "and the request of dews outside Pal. to be allowed to formdewisb units for servicewith the Br. Army." שתי הנוסחאות נשלחו לחיים לחתימה, והוא הבין לבחור בנוסח המתוקן. אולם כל הזמן הבחנו - ובשאלה זו ערכתי במשך הזמן כמה תזכירים ורשימות - בין שני דברים: 1) הגנת הארץ על-ידי יהודים -GK 2) השתתפות יהודית כללית במלחמה בכללה על הבירור שנתקיים היום נערך פרוטוקול ע"י לונסון שאם גם אינו מלא ניחן מושג כל שהוא מהבירור. מצאתי עצמי"בבדידות {0149-45} מזהירה" - אם אצרף גם את שני (ברוד ובקשטנסקי) ל"רוב" של חיים. חיים לא הפתיע אותי, להיפך היה יותר טוב משצפיתי. נמיר התנגד לדעתי בתוקף - אולם דבריו עוררו בי כבוד, כי היה .his master's worce ברור שדבריו הם פרי מחשבתו ודעתו הוא, ולא רק אולם צר היה לי לראות בקלקלת שני אנשים מקרוב - לוקר ובפי. ידעתי של. אינו מסוגל לעמוד בפני חיים. הישיבה בלונדון ודאי לא הגדילה את עצמאותו המוסרית והשכלית ואומר - לבו - הפוליסי - הציוני. אולם לא הייתי מאמין שיגיע לידי כך והצטערתי צער רב שראיתיו בכך. אכזבה מרה עוד יותר היתה לי בפי. לא הנימוקים הכוזבים והבלתי כנים שנסתה להשתמש בהם, גם לא עמדתה שחיים הוא היחיד שצריך להכריע בשאלות ציוניות. נתגלה לי הבוקר דבר חדש שלא חשדתי בקיומו:לאשה זו יש אמביציה לשלוט בציונות על ידי שלטונה בחיים...