יומנים > יומן - מלא 18/12/1948

18.12.48. שבת. טז' כסלו תש"ט.

התיעצות על בחירות הערבים: ששון, שמעוני, אבא, ראובן, ג'וש, עזרא, בורשטין, וגסי. שאלתי: האם מוטב שהערבים ישתתפו או לא? אם ישתתפו רצויה רשימה ערבית, עברית, מעורבת? גישה מיוחדת לכל גוש: דרוזים, נוצרת, חיפה - או נוצרים ומושלימי או פועלים ובעלי בתים? שמעוני: מוטב שלא ישתתפו. המלחמה לא נגמרה, לא ידוע אם ישארו, אם נאמנים. בחירות בתוך ערבים - יש בהן רק נזק, כבר יש התרוצצות יהודית סביב ערבים, המביאה נזק מוסרי ופוליטי. אם אי אפשר למנוע בחירות ערבים, גם לא ע"י "מזבטות" יש לסדר קוריה ערבית, אם ע"י חוק או ע"י מעשה, וירבו רשימות ערביות, ואף אחד לא יבחר (והקומוניסטים?) אבא - ההתיעצות מאוחרת, כי הקומוניסטים ומפ"ם פעילים כבר מזמן. אין הממשלה יכלה למנוע השתתפות ערבים. הקומוניסטים לא הכניסו ערבים בועדת הבחירות, גם לא מפ"מ, רק מפא"י הכניסה. מציע להרכיב שתי רשימות: 1) דרוזים, 2) נוצרים ומושלימי יש התענינות רבה בקרב ערבים בבחירות וכולם רוצים להבחר (כיהודים:). לערבי הגליל אין זכות בחירה - כי נכבשה לאחר המפקד. הנציגות תהיה איפוא קומוניסטית. הכמורה בנצרת פנתה לאבא בבקשת עזרה. מפ"מ נכשלה בנצרת, ויש חשש שכולם יצביעו בעד קומוניסטים. מציע לתת זכות בחירה לגליל. יש לסדר רשימה ערבית - כי לא יוכלו מבלי לשקר לעצמם - לשבת עם יהודים, למשל בענין הפליטים, רק 3 כפרים דרוזים יש להם זכות בחירה (יש 16 כפרים) רשימה מיוחדת של פועלים לא תצליח - כי יש רק מעט פועלים, ולכן יש לצרף פועלים, פקידים ופלחים. ג'וש ביקר בגליל המרכזי - אין שלטון, יש הסתננות. הצבא מטיל אחריות על ממשל צבאי, זה - על הצבא, ואין כל בקורא למעשה. אם ניתן זכות בחירה - יגבור הרגשתם שהם אזרחים.

ידרשו החזרת הרכוש, ישובו רבים, ידרשו חופש תנועה. דבר זה לא רצוי. ג'וש דיבר עם רבים - איש מלבד קומוניסטים אינו רוצה בבחירות מתוך פחד כפול - שלנו ושל הערבים. עוד מקווים שהגליל יוצא מידינו - או ע"י ערבים או ע"י או"ם. יש להגביר השלטון הצבאי, להחמיר בחופש תנועה, בתעודת זהות. בנצרת המשפחות התחלקו- אחדים נשארו פה לשמור על הרכוש, אחרים - בלבנון להיות נאמן על הצד שכנגד. יש למנוע השתתפות ערבים בבחירות - כשיבחר קומוניסטי ישמש זה נשק בידי כל עמי ערב. בורשטיין - היתה התיעצות בהסתדרות, והמסקנה שאין לדחות הערבים מבחירות. מניעת בחירות לא תפסיק פעולת פ.קפ., מפ"מ ואפילו חירות בקרב ערבים. ויש ליצור שותף ובן ברית בקרב הערבים. אם אפשר לעשות רשימה דרוזית - יש לעשות. הדעות מחולקות אם רשימה נפרדת של נוצרים ומוסלימים או לא. בקרב הערבים יש התנגדות לפיצולם לשתי רשימות. ולכן נוטים לרשימה אחת - לא פועלית, אלא פרוגרסיבית, ורק ערבית. יש לרכז ברית פא"י - יש לה 20 סניפים: ביפו, בנצרת, בחיפה, בעכו, במגדל, ברמלה, בלוד, בשפרעם ועוד. יש בתוך בפא"י - אישים נאמנים? בורשטין אינו מפקפק בכך. הם נתנסו במבחנים קשים ועמדו בהם. רחמן איוב (נוצרי) כבר 20 שנה בהסתדרות, בנצרת הוחלט ע"י ההסתדרות להקים שתי לשכות, אבל המושל הצבאי מסרב להקים לשכה שניה. אין להגזים בהשפעת הקומוניסטים - במקום שהוקמה בפא"י - נחלשו הקומוניסטים גוש - משרד העבודה מסייע לקומוניסטים. הערבים הם כחומר ביד היוצר. אין ענין של אידיאולוגיה - אלא מי הוא הבעל בית. בנצרת יש 3 באי-כוח משרד הבינוי. ששון - מטעמים פוליטיים אין לבטל בחירות ערבים. מתן זכות בחירה לאחר המפקד - זוהי ליגליזציה של ההסתננות. המקומות המעורערים בגליל - מוטב שהערבים ישתתפו בבחירות. רצוי שגם ערבי ידרוש השארת המקומות האלה בידינו, מציע שתיינה 3 רשימות יש רשימת פ.ק.פ. - רצוי שתהיה רשימה נגדה בפא"י (בורשטין סבור שאין לעשות זאת בלי מפ"מ). רשימה שלישית צריכה להיות של נכבדים (מי ? - ששון: יש בחיפה, יפו

ונצרת) לספרדים יש שתי רשימות - אלישר ושיטריט. לאלישר יש כסף ושבב. שיטריט סבור שכל 100 ערבים יתחלקו: 40 לו, 40 למפא"י, 20 למפ"ם ולפ.ק.פ. לאלישר אין ערבים - כי כוחו בירושלם. העירותי שיש לדון על השאלה מתוך שני שיקולים מחייבים. א) אין לשלול זכות בחירה מערבים. בעית א"י ובעיות א"י (המדינה כולה, וחלקי מדינה) טרם נפתרו, ולא יתכן שנתחיל באפליה לאומית. ב) פ.קפ. יכניסו ערבים - לא דווקא ע"ח מצביעים ערבים. יכניסו גם על חשבון קולות יהודים. זוהי סכנה פנימית וחיצונית, ופירור קולות הערבים אינה עונה על סכנה זו. ראובן חולק על הנחה א' שלי - יש מצב מלחמה ואפשר מסעפי מלחמה לשלול זכות בחירה. במקום זה מסכים שהיהודים יבחרו ערבים. אבא - הגליל מופקר, ש.מ. נותן לערבות תעודות זהות, ורק לקומוניסטים. בצפון יש 22 אלף ערבים, מסתתנים מוסיפים לבוא, לנו יש צורך בהשתתפות הערבים בבחירות. יש לסדר רשימה אחת ולא פיצול. לנכבדים אין תמיכה. אנשיהם ברחו רק בפא"י בעזרת הפלחים יכולה לתת ציר או שנים. יש מספר כפרים - ירקא, גוליס, אבו סנן, ינוח, ג' דיר אל אסד, כפר יסיף - שלא סודר בהם מפקד אם כי נשתחררו לפני כיבוש הגליל ועמדו כל הזמן לימיננו. יש לעשות רשימה ערבית אחת: רחמן איוב (חיפה, נוצרי), מוחמד אבו-דבוס (חיפה, מושלימי). לביב אבו רקן (דרוזי, אוספיה), ג'בריאל מצרי (נוצרי, יפו), חסן חג' אחמד (תחנת רכבת, לוד). סוכם: א) אין שוללים זכות הבחירה מערבים. ב) אין מרחיבים כמות הבוחרים (רק הכפרים שבגלל טעמי מלחמה לא התפקדו - מבררים עוד) ג) מכניסים ערבי לרשימת מפא"י - והוא מקבל חופש בשאלת הפליטים. ד) לסדר שתי רשימות אחת - של בפא"י, פלחים ומשכילים (מוסקפיק) - לכל הארץ. ב) רשימה נוצרית בנצרת.

יש ועדת המפלגה: אבא, דוד, בורשטין, אגסי. יצטרף שמעוני. - אח"כ התיעצות עם אנשי משרד חוץ בלבד על השיחות עם עבדאלה. אמרתי להם שמחר תתקיים ישיבת הממשלה לדון על המדיניות. יהיו אולי גם מערערים על פעולה צבאית נוספת (רוזנבליט) וגם על כוון הפעלה : למה נגד מצרים ולא נגד עבדאלה (בנטוב). איני יודע מה יחלט, אבל בדעתי לברר שאם כי צפויות לנו אולי עוד שתי פעולות (בנגב ובמשולש) - הרי המטרה העיקרית עכשיו שלום. יש יותר מדי שכרון נצחון. העליה דורשת הפסקת מלחמה, עתידנו דורש שלום וידידות עם ערבים. ולכן אני מחייב שיחה עם עבדאלה, אם כי מסופקני באיזו מידה (ירשו לו האנגלים לעשות שלום. אבל יש להבהיר בראשית השיחה שמלבד הפוגה - אין בינינו עדיין שום הסכם והדיון הוא על יסוד לוח חלק. לסיפוח חלקי א"י לעבה"י לא נוכל להסכים בנקל מפני 1) בטחון ישראל. מדינה ערבית במערב א-י פחות מסוכנת ממדינת הקשורה עם עבה"י ואולי מחר עם עיראק. 2) למה לנו להרגיז הרוסים לחנם. 3) מדוע נעשה זאת - בניגוד לשאר מדינות ערב. אין ז"א שבשום תנאי לא נסכים - אבל רק כסעיף בתוך סידור כללי. יש שאלות ירושלם: לטרון, שיך ג'ראח, עיר עתיקה.לא נוכל להסכים לשיבת ערבים לקטמון. מצדו יתעוררו שאלות לוד, רמלה, יפו. הקושי הגדול יהיה המש קשה לנו להשים עם צרות הרצועה שלנו בתיכון, ואיני מאמין שבשלום אפשר יהיה לשנות זאת. ששון סבור שרק או בעיקר ע"י עבדאלה נוכל להביא לידי גמר המלחמה. - בירור עם וויץ ועזרא בעניני הערבים בגליל. יש הסתננות. ש.מ. נותן תעודות זהות ומחזירים עשרות ערבים מתוך טעמים מפלגתיים - ויץ רוצה לקנות אדמות הערבים שנשארו במדינה ורוצים למכור. אמרתי לו - אדמה תקנה קה"ק רק מהמדינה. אין צורך לקנות מערבים. המחירים בארץ היו מנופחים מחירי מלחמה, יש להחזיר מחירים כלכליים. הבעיה היא יהודים לאדמה, ולא להיפך. - הסתננות נמנע.

- בא זיאמה. דורש 4 : 1) בקר, 2) שחרור 20 חיילים לבחירות כהחלטת ועד הבטחון, 3) מצע, 4) ברץ ומנוח לעולים. מצב הרוח בכלל (מחוץ לצבא) לא רע. הוא מניח שנקבל 40% אחוז. היש סכנה מחרות? לדברי החברים מירושלים - לא. יקבלו 12-10 אחוזים. אמרתי לו שביחס לצבא יש הגזמה בדבר השתלטות מפ"מ - זה נכון במידה רבה ביחס לחיש (27.375 איש בראשית דיצמבר), אולם אין זה נכון ביחס לחימ (14.056), הנדסה (2888), קשר (2980), צנחנים (286), שרות אכא (14.687), שרותי אגא (12.497 חיל אוויר (6504), חיל ים (2900), חן ועוד. גם תותחנים (3958) יש אולי לצרף לשלטון מפ"מ. כל הצבא בערך 100,000 איש. הוצע לזיאמה רעיון על ועידה צ.ס. של חיילים. זה לא יתכן לדעתי כי פירושו אגון מפלגה בצבא. אילו היה זמן היה כדאי לכנס ועידת עולים: מועלים וחיילים צ.ס. לקראת המדינה. זיאמה סבור שמבחינת הזמן זה ייתכן.