יומנים > יומן - מלא 19/12/1948

19.12.48, יום א' יז' כסלו תש"ט.

חזרתי בצהרים לת"א. נסע אתי תדי ומסר לי פרטים על הפעולה באמריקא. הם אוספים מתנות לצבא במיליון וחצי דולר לחודש, אפשר להכפיל לדבריו. אוספים בגדים, מזון, חלקי חילוף. שלחו מספטמבר 65 אווירונים הנה (לרבות אלה שבדרך) אפשר להשיג עוד. מה ששווה שם דולר שווה פה לירא. ביקשתי להפגש עם אשכול ויעקבסון. הוא רוצה בגמר השליחות החדשה לשוב הביתה בעוד חדשיים. לדעתי אין צורך בשום משלחת וגם לא בממלא מקומו. העובדים הנמצאים באמריקא מספיקים. דבר ממשלת ישראל מקובל בכל היהדות ואין אבטוריטה גדולה ממנה.

- ישיבת הממשלה. פתחתי בבירור המדיני. מלבד אולי שתי "פעולות" שעוד צפויות לנו (בנגב ובתיכון) - עלינו לעשות כל המאמצים לשלום או לכל הפתוח - להפסקת המלחמה. צבורנו שבור נצחון - מתוך אי ידיעה, כמו שלפני שנה היה מפחד מצבאות ערב - מתוך אי ידיעה. הרבה שנים תהיה השאלה המרכזית - בטחון, ולא בכוח צבאי בלבד. הגענו עכשיו לשיא המאמץ שלנו. לא נוכל לגייס הרבה יותר ממאה אלף. בטחון - רק ע"י עליה והתישבות רבתי - נוסף על הזדיינות משוכללת. אלה מחייבות הפסקת המלחמה. הפתרון היחיד אולי - זה עבדאלה. גרינבום שולל הפעולה בתיכון, דורש "סיפוח" ירושלם (זו שבידינו בלבד) ע"י ביטול ממשל צבאי. שלום דווקא עם עבדאלה. מדינה נפרדת ערבית היא סכנה - תשמש טריז של העולם הערבי ומרכז של אירידנטה, סיפוח עבדאלה מפורר הליגה. ואולי נוכל להסביר זאת גם לרוסים. שיטריט - עבדאלה לא מעונין בנגב, אבל הוא מעונין במשולש, ואין להתנגד אתו פה. בגירוש המצרים מהדרום יראה עבדאלה שרות לעצמו. התקפה על המשולש תלכד הליגה. רמז דורש להחזיק מעמד, מפקפק אם רצוי להלחם במצרים, לאחר שלא נוכל ללכת לאילת, ודאי לאשתי חזיתות. יחכןשהאנגלים יתנו עזרה לעבדאלה. רוזנבליט מצטער על שהוויכוח מתקיים בלי שרתוק - כי ב.ג. לא עמד על הגורמים הבינלאומיים. הזכיר רק אנגליה. לא ידוע מה תהיה עמדת אמריקא אם נתקוף המצרים - רוסיה וודאי תשמח על כך.מסכים לפעולה נגד מצרים. מתנגד להפגנה המוצעה ע"י גרינבום בירושלם. היא מתנגדת לדעת גרינבום על עבדאלה. ציזלינג - עושי השלום הערבים תלויים "בדמותם הסוציאלית". מי הוא עבדאלה? ומה הפחד של ערבי א"י - הכל תלוי מהכוחות שיתגלו בתוכם (עם אדם זה קשה להתווכח הוא חושב במושגי תיאולוגיה פוליטית, ועם תיאולוגיה לא מתווכחים) הוא בכל זאת מסכים למסקנות של ב.ג. אבל המגמה צריכה להיות שלמות הארץ (?! - כיצד?)

ברנשטיין - כבר חדשיים סבור שדרוש שלום. אין הכרח שאנגליה תהיה נגדנו. מי מהערבים מוכן לשלום - זה העיקר. מפקפק אם גירוש המצרים ידחף מצרים לשלום. מהו ההישג הגדול בגירוש זה? אם אפשר להגיע לידי שלום עם מצרים - הרי זה חשוב יותר מאשר שלום עO מישהו אחר. נגד שנוי סטטוס ירושלם. קפלן רואה המצב חמור עוד יותר מב.ג. גולדשטיין אמר לו שאמריקא תתן לנו השנה 65 מיליון דולר. נגד פעולה במשולש. בנטוב - יש לשבור החוליה החלשה ביותר. פעם זה היה לבנון. אפשר היה ללכת לבירות להקים ממשלה מרומטית ולעשות אתה שלום. לעשות פעולה נגד המצרים - כן, אבל מה התכלית הפוליטית? שלום עם עבדאלה, - טוב, אבל אינו של עצמו אלא של בריטנ (ובאם בריטניה תסכים שיעשה שלום? אילו היה משוכנע שאנגליה רוצה היה מסכים, אבל אינו משוכנע). ולכן מוטב שתהיה מדינה ערבית עצמאית בא"י, כי עבה"י יוכל להתאחד עם עיראק וירצו להתפשט עד חיפה. אנחנו צריכים להקים "ממשלת עזה" שלנו. גרינבום - שלום עכשיו יתכן רק על יסוד סטטוס קוו. זה לא טוב. אי אפשר בלי ירושלם. "ממשלת עזה" שלנו יכלה להיות רק קומוניסטית, ופירוש הדבר הצטרפות לרוסיה. סיכמתי: עושים הפעולה בנגב, לא משנים עכשיו המעמד של ירושלם. מנהלים שיחות עם עבדאלה על שלום, כשבשיחות יתגבשו בעיות יובאו לממשלה. - בערב אופרה, משמאלי מקדונל ובתו, מימיני סרגייב ועוד עוזר לירשוב. ירשוב היה טרוד ולא בא. ניגנו התקוות, סרגייב יעץ לבער הצבאות הערבים אחד אחד. רוצה להמציא לי נתונים ממוסקבה.