יומנים > יומן - מלא 19/10/1949

{P001} {0052-03} 19.10.49, יום ד , כו' תשרי תש"י (המשך מחוברת ט"ו) 1. לבנות חרושת צבאית - יש לאשר תקציב של 15 מיליון דולר ל5-10- שנים, לכל שנה 2-3 מיליון להגברת הציוד המייצר החימי והמיכני. 2. עכשיו אנו מייצרים שוים של 2 מיליון ל"י לשנה. להמשכת ייצור זה דרושים %,25 בדולרים - ז"א 1.5 מיליון דולר לחומר גלמי בשביל התוצרת הקיימת. 3. למען הכין חומר גלמי במקרה של מלחמה לששה חדשים (יעבדו אז 10,000 איש בתעש, בשלוש משמרוח, שויי תוצרתם בחצי שנה יגיע ל10- מיליון ל"י, - ז"א לחומר בלמין דרושים כשבעה מיליון דולר 25% מהשווי. 4. לבנין בתי החרושת לסעיף 1 - דרושים כ10- מיליון ל"י. התקציב לתעש עכשיו הוא 2 מיליון ל"י לשנה, מזה יש לנכות חצי מיליון ל"י - 1.5 מיליון דולר הכלולים בסעיף 2. לעומת זאת ירד התקציב לרכש - כעבור שנתיים לאחר כינון התעשיה - במידה שנוציא כסף על חומר גלמי, ואולי יותר, כי התוצרת פה תעלה פה יותר בזול - מאשר זו הקנויה בחו"ל. פגוז של 10 כ.ס. פאונדר עולה בחו"ל 57 $. סלווין מתחייב שאצלו יעלה 35 $. בינתיים אוזל החומר הגלמי. ודרוש מיד 1.2 מיליון דולר לחומר גלמי עד 1 באפריל 1950 (עכשיו דרוש 1.5 מיליון !) נס כהן קנה 65 מטוסי-אימון ברשיון עס חלקי חילוף - התחייב על 676.000 $, ע"ח זה קיבל 100,000 $. דרוש מיד חצי מיליון דולר. קניה זו {0052-04} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] נעשתה באמריקא. מלבד זאת קנה חיל האוויר באירופה על 200.000, ויש לקנות עוד 100,000 $ להשלים הקניה - ז"א לח"א דרוש 670.000 דולר. לרדר ובתי ספר עוד רבע מיליון דולר. באיטליה קנו 42 שרמנים בלי ציוד, להובלתם ארצה דרושים 100,000 $. לשויצרים חייבים 250,000 דולר, זמן הפרעון 15 לאוקטובר 1949: - ואשר להנהלת תעש: יש להכניס יוסף שפירא, מהנדס ס. קפלן, פנחס ספיר, מהנדס חימאי, מהנדס טכני וסלווין. כמהנדס חימי סלווין מציע את פרסונה. יהיה גס נציג הצבא בהנהלה - ביקשתי שאול להתיעץ עם יגאל על יצוג הצבא. - שאול רוצה לכנס ועדה מיעצת תעש עליונה: ב"כ תעש, רכש, חמד, אגא, מת"כ, מםופקני אם יש צורך במכונה זו שתסרבל הארגון. נציג משרד הבטחון יקבל מהמטה (רמטכל או סגנו) צרכי הצבא ודרישתו. יאמר להם מה התעש עושה או יעשה, השאר יעשה הרכש. שאול מבקש שאתן הוראות לאגפים שיעזרו לשאלתיאל בגיוס חיל הספר. - בא אצלי הלפרין, רב חובל, שרת בצי הנורווגי. היה מדריך בציווילי ווקיא. מציע להזמין בנין אניות מהירות ושמוריינות למטרות מסחריות שאפשר להפכן במשך יום אחד לאניות מלחמה. שוידים, איטלקים, צרפתים ואמריקנים יבנו אניות אלה בשבילנו. במהירות 20 - 25 קשר שעה. יש להשתדל לקבל קרדיט ל20-30- שנה . לפני המלחמה היו נותנים קרדיטים כאלה. הממשלה תמכור פה האניות לפרטים - בהקפה עד שלוש שנים. העודף תשקיע הממשלה בחימוש. - כמה תעלה אניה של 10,000 טונז' : לא יודע. אניות אלה תהיינה יותר יקרות מאניה מסחרית רגילה. טונה היתה עולה 150 לי"ש - אבל המחיר משתנה. יש לברר הספציפיקציה של {0052-05} האניה מבחינה מסחרית וצבאית. כצרות עומד בראש הקונסטרוקציה לואי כן (כהן) יהודי, ידיד, בסקנדינוויה בונים יותר טוב, באיטליה - יותר בזול. - עלי לשמוע דעת משרד התחבורה ואולי חיל הים בענין זה. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] - פנחס ספיר מסר לי פרוט הדוויזים הדרושים למשך אוקטובר 1949 - מרס 1950: לרכש :14.500.00 $, חובות בעד רכש 1.9 מיליון %, לתעשיה: א) מפלן 40.000 $ - 1.550.000 $, ב) היוצר, מפחם 75.200 $ + 43.800 $. לאגף הספקה 531.875 & 3.875+ & . לחיל ים 19.000 & + 99000 $, לח"א 315.000 $, לחמד 24.000 &. למודיעין 17.350 & + 317.000 $. לש.ר. 30.000 $ + 60.000 $, לקשר 48.000 $, 150.000 $, לנספחים צבאיים (?) 49.068 $. למח"ל 8.197 & + 542.311 $, למשרד בנ.י. 360.000 $, חובות לשנים (עד 1 באבגוסט) 256.906 $, שליחים ושונות 40.000 $. ע"ח זה נתקבלו 52.500 &+ 279.000 $, דרושים עוד 741.122 & + 25.361.570 $. ) M. Nobel ( קיבלתי מברק מיהודי (?) בשם מ. נובל - מלוס אנג'לוס Sunset Blvd. 12318 למען פיתוח הנגב בחקלאות וחרושת בנין דרכים, רכבות נמלים, בתים, כוח השקאה, תכנון ערים וכו' בהון אמריקני פרטי, על מנת להעסיק ולישב אנשים לפי דרישת ממשלת ישראל, בלי עול הוצאות למדינה, לממשלה ולישוב. החברה תדרוש קואופרציה מלאה וזכיונות ידועים ובטחוחות והגנה להקל פעולות בממדים רחבים המצריכים השקעות גדולות לזמן רב לפתח ולנצל אוצרות טבעיים ולישב מאות אלפים משפחות - כשיקבל תשובה טלגרפית ממני באופן אישי, שבה אביע רצון לתמוך בהצעות ולהעניק קואופרציה מלאה בכל דרך ואופן. הוא יטוס אז לישראל ויביא תכניות והוכחות מספיקות שיצדיקו התחשבותו - כמובן בתנאי שממשלתי תאמר התכניות. ישראל לא תפסיד כלוס ותוכל להרוויח הכל מהרפתקא ( venture) זו. - ביקשתי לברר מי האיש {0052-06} - בערב פגישה עם צירי הקונגרס האמריקני - ועדת בדיקת הוצאות. בראשם בלוטניק, ממוצא יוגוסלוי, צעיר נלבב, איש מדע, ציר מיניסוטה בבית הנבחרים. נפגש עם צנחנינו ביוגוסלויה בימי המלחמה.