20.1.49, יום ה' יט' טבת תש"ט.
כפי שנמסר לי אין יו"ר ועדת הבחירות מסכים להחלטות הממשלה בענין הבחירות. בכל אופן נתתי הבוקר הוראות ליעקב לתת עזרה למשטרה והגנה להובלת הקלפי במקרה שיעבירו אותן. לפני הצהרים עליתי לירושלים - בתוך גשם שוטף. במשרד הסוכנות - בשעה 3 - לא מצאתי איש. האם זהו הנוהג היום יומי? - מצאתי סוף סוף ברעם. הפעולה של "חרות" היא ענקית, יש שכונות סגורות בפנינו. אבל בקרב הפועלים המצב לא רע. בקרב עדות המזרח שיש בהן פועלים - המצב טוב, כגון בבלים, קורדים. התימנים הם תעלומה. יצביעו בעד רשימתם הם, ובעד לחי, כנראה (הודות לגאולה כהן). (38 אלף פנקסים כבר נחלקו, ולשוא אנשי ת"א עושים רעש). בקרב צבור הפועלים אין לאצ"ל עכשיו השפעה. ברעם סבור שהמפלגה השניה תהיה החזית הדתית, השלישית אצ"ל. "הספרדים" חלשים. מפ"מ יקבלו אולי כאלף וחמש מאות קול. אוסטר לא יאסוף 500 קול. בדרך כלל הוא סבור שיצביעו 30,000 איש. - בא גם משה דיין. שוחח אתמול עם טל. שחרור השבויים טעון אישור הממשלה (אם כי המלך בעצמו אישר זאת). טל תובע חזרה לוד ורמלה (מיפו התיאש) וכל הנגב מדרום באר שבע ונמל ברשותם המוחלטת בעזה - ודרך לעזה. בכלל הוא טוען או החלטות 29 בנובמבר או ברנדוט. יש לו בלי ספק "מורים" אנגלים. - בירושלים - בימים אלה. אימת השעה ואימת המקום. השעה - נקודת המוקד של ההיסטוריה היהודית, המקום נקודת המוקד של הארץ. השעה - בין קץ הגלות וראשית
הגאולה, המקור - לא רק לב הארץ אלא לב האומה. - ב29- נובמבר ירושלים רקדה - לא השתתפתי בשמחה, מפני שידעתי 1) או"מ לא ירצה ולא יוכל לבצע, 2) הערבים ינסו לעשות לאל החלטות או"מ בכוח, 3) נצטרך להלחם כאשר עוד לא לחמנו. עמדנו במערכה משולבת - צבאית ומדינית - את שלנו לא נשיג בלי כוח - ולא בכוח בלבד. אין א"י ככל הארצות - ואין ירושלים ככל הערים. שאלת ירושלים: פוליטית, כלכלית, חינוכית. ירושלים לא עוד מחוץ למדינה - ביצור משקי ע"י תכנון איחוי קרעי העבר, וביטול המחיצות הלשוניות והעדתיות. מלחמת ירושלים - והמלחמה על ירושלים (נחשון באפריל, לטרון במאי-יוני, אספקה, כבוש). - בערב אספה ענקית באדיסון. הפעם - פני ירושלים, מכל העדות ומכל הגילים, רבנים, מורים, סופרים - בוכרים, פרסים, תימנים, בעלי פעות ומגולחים, זקנים וצעירים. - אחרי האספה מסיבה של חברים - אחר כך ביקור במועדון החיילים.