יומנים > יומן - מלא 21/01/1949

21.1.49, יום ו'

חזרתי לת"א. נודע לי שהבוקר מתכנסת מועצת המדינה, וחששתי שתבוא הצעה לדחות הבחירות. במועצה הביטחוני חברים שאין החשש במוסס, דנים רק על מעטפה כפולה ועל קלפי של אורחים והארכת זמן חלוקת הפנקסים. עליתי לגבעה. מרודוס אין כל חדש. סימן טוב או רע? אבן שמע מאנגלים ומצרים שהמצרים ידרשו ביצוע 4 בנובמבר - כלומר יכשילו השיחות. אם ילכו אחרי האנגלים יתכן שיעשו זאת. דבר המלוה האמריקני אמנם נתאשר. - כוח אדם 13.1.49 (ראה עמ' 1): ס"ה כללי 107.102, מזה חללים 3308, שבויים 952, עריקים 1517, נעדרים 726, במחנה שחרורים 173, אסורים 125, חולים ופצוים 4223, בשרות פעיל 96,078, מזה חיש 24,862, חי"מ 13,227, תותחנים 3822, מרגמות 920, הנדסה 2605, קשר 2372, צנחנים 257, מיעוטים 516, שרותי אכא 15,728, ש. אגא 13,093, ש. אגם 1500, שונים 3282, חיל אוויר 6818, ים 3206, ס"ה 92.202, במקלטים ובסיסי אמונים 2710, במחנות מעבר 1051, ר.מ.291. - באחת עשרה יצאתי ליפה. בשלוש קבלת פנים בעיריה בנוכחות נכבדי יהודים וערבים, כמרים, קונסולים. אחר כך בקור של פועלים ואכרים ערבים דרוזים ונוצרים, בתי ספר, מים, דרכים - שחרור שבויים. 

- בעוד ארבעה ימים יקרא העם לתת גושפנקא דימוקרטית לאקט המהפכני הגדול בהיסטוריה שלנו - הקמת המדינה. מה שנעשה ב14- למאי באורח ריבולוציוני יעשה ב25- ליאנואר באורח דימוקרטי. במדינה קדמה למשטר חוקי - בבחירות הבאות יוקם הבסיס החוקי למדינה - זהו הערך ההיסטורי של הבחירות. בחירות כאלה עוד לא היו בימינו - ובתולדותינו. הבוחר מעצמם משטר המדינה. הקשי הנוסף שבדבר שזוהי תהיה לא מדינה סטטית - אלא דינמית, היעודה לבצע בקצב מהיר ריבולוציוני חזון היסטורי של קיבוץ גליות ומתורת מבנה העם והארץ - וכל זה שעדיין אנו נתונים בתוך מלחמה, בראשית גישושי שלום, וכשעיני כל העולם נטויות אלינו, ואינטרסים עולמיים כרוכים בגורל הארץ. רק לעתים רחוקות נקרא עם לענות בבת אחת על סבך של שאלות חמורות כאלה - עיצוב פרצופה של המדינה, קביעת גבולותיה, חריצת גורל מלחמה ושלום, בנין צבא וקליטת עליה גדולה, סידור יחסים עם שכנים, עם או"מ ועם מעצמות עולמיות מסוכסכות ויריבות. - בשבע וחצי בערב אלפן משה: אין :משבר: ברודוס. המצרים מטעמי פרסטיזה ביקשו להשאיר חיל משמר קטן בדיר-עסלוג (כי במצרים עוד לא יודעים שהם נסוגו משם...) אבל אנשינו וגם בונץ אמר להם שיוציאו רעיון זה מראשם. יש אצלם נטיה לעזוב רצועת החוף, ההצעה היא שועדת שביתת הנשק אשר תוקם - ועדה מבאי-כוחנו ומבאי כוח המצרים - תהיה הרשות העלינוה על רצועת החוף עד סידור סופי. (הצעה לא רעה כלל וכלל!) בונץ עושה מאמצים להביא השיחות לידי גמר מוצלח. - מיד אחרי זה טלפן לי יעקב שקיבל מברק מידין (הידיעה שקיבל משה היא משעה 12, יעקב - משעה 5) המשנה פני התמונה. יש שלוש הצעות: 1) המצרים נסוגים 

מעבר לגבול, ועל הקו מסכימים למסרו לאיזו מרות מוסכמת, 2) קו שביתת הנשק הוא הגבל, אבל המצרים נשארים בינתיים בעזה, עד סידור סופי, 3) חותמים על שביתת נשק, ומשאירים ענין הקו ועזה לסידור אח"כ. ידין ושאר החיילים הם בעד 1 או 2. איתן סבור שבמקרה אחרון יש לקבל גם 3. ראובן ורוזן נוטים לדעת החיילים, דעת משה כדעת יגאל. - ביקר אצלי ראש הבהאים - יש לו לדבריו שבע עשרה עדות בארצות שונות. מוסד הדת היה inspired[?]. לווה אותו תלמיד סקוטי. - בסינמה ארמון אספה ענקית. נגעה עד הנפש השתתפות עשרות נכים שבאו מבית החולים. אחרי האספה חזרתי לת"א.