יומנים > יומן - מלא 20/10/1948

 20.10.48, יום ד' יז' תשרי תש"ט

מרכוס זיוו בא אצלי. לפני צאתו מחר ללונדון. הוא מציע להכין רשימה מפורטת של מומחים צבאיים מכל המינים הדרושים לכל סוגי הצבא שלנו ושיש להזמינם בחו"ל. לבדוק כמה כוחות מקצועיים יש בגח"ל שאינם מנוצלים כדבעי. נתן דוגמא של רב-סרן אנגלי בחיל הנדסה שמשמש אצלנו סרזנט. בייצור - אינם מנצלים כראוי כל האפשריות, החוזים ניתנים ע"י התאחדות בעלי התעשיה, והם מחולקים לחבריהם. 

וולקן - ביה"ח הטוב ביותר, כטובים שבאנגליה ואמריקא, מנוצל רק ב30%-. סשה גולדברג בקי בבעיה זו, היה לו מעמד גבוה באנגליה, ומציע אותו כנציג מיוחד של משרד הבטחון. סלווין טוב לייצור טכני, לא חימי. ביה"ח לנ.ט.נ. מלכודת מות. באנגליה מפוררים חרושת זו. זיוו מתאונן שאין נותנים קרדיט למצליחים במלחמה ואין מענישים אשמים. - אין לאלו סמכות מספיקה בעניני דלק. אין דואגים לחלקי חילוף לרכב ולמטוסים. מוכן לעשות בשבילנו - חלקי חילוף לדקוטות. ביטלו החוזה בתואנה שאפשר לקנות באיטליה יותר בז אבל במשך 6 שבועות לא הושג כלום מאיטליה. - לבסוף הודיע לי שאמו יצאה אתמול לאבסטרליה, ורמז שתהיה מאושרת אם תקבל ממני דברי עידוד, הבטחתי לעשות זאת. התקפתנו על עיראק סווידן נכשלה. חולייקאת נכבשה. הבוקר מטלפן לי יגאל אלון, בידעו כבר שיש החלטה על הפסקת אש, שיש סיכויים לכבוש באר שבע ביום או יומים, ואחר כך יוכל לקחת גם עזה. מוטב שיכבוש את עיראק סווידן - אם יש עוד זמן, ואולי יש לנו רק עוד לילה. - ידין שואל אם לקבל הצעת צבי לשלוח הראל הלילה לקחת עגור ובית גוברין. הבעתי דעתי שאם זה כרוך באבדות אדם אין זה כדאי, יתכן שנצטרך לסגת מהמקומות גם אם נכב אותם - ולא כדאי להפסיד חיי אנשים. לעומת זאת עמדתי על חשיבות כיבוש עיראק סויד הלילה - לאחר הפצצה והפגזה מתמדת. כי כיבוש זה משנה את כל המצב האיסטרטגי, בדרום. יגאל סבור שזהו מבצר עוז ולא נוכל לכבוש אותו. הדבר תמוה בעיני. הוא מבי שמחר בבוקר בכל אופן נצטרך להפסיק אש. אלון ינסה לקחת באר שבע, עודד ילך לקחת המשלטים שבין סווידן ובין קרטיה. - בשתים הגיעו פרטים על קרב חולייקאת: היה קרב כידונים, לקחנו 15 זחלמים נושאי 2 תותחים של 6 ליטרות, 2 ת. של 2 ליטרות, הרבה מקלעים, מכונות יריה ורובים. לאויב לפחות 70 הרוגים (מצאו הגופות), 50 שבויים, אבידותנו: 25 הרוגים, 70 פצוע (הגדוד של צ'רסנקו - גבעתי). בעיראק סווידן הגענו עד החצר - אבל מעצמת האש 

נאלצנו לשוב. יש הרוג אחד ומספר פצועים. ידין דיבר עכשיו עם אלון, וילכו הלילה לעיראק סווידן. - בארבע ישיבת הממשלה. - בעשרים בערב הביאו לי מברק שהמפקדים המצרים החליטו לסגת לעזה ובאר שבע, כי לא יוכלו להחזיק באשדוד, מגדל, עיראק סווידן וכו'. מחכים לתשובה מקהירו. - כשחזרתי מאספת העם בבית הבימה מצאתי כבר התשובה מקהירו על מברק המושב: "יש לבחון המצב בתנאי שדרכי התחבורה תהיינה בעיניכם החשובות ביותר. האם אפשר לפתח פעילות נגד גוליס בכדי להקל על הלחץ על הדרום? יש לעשות מיד כל יישור שהוא בקוי הגנה שמחייב המצב הטקטי". המברק של המושב (מושב המפקדים?) אומר: "לאחר כיבוש האויב את צומת הדרכים וכוכבה ובית תימא ולחוליקאת יש לו כבר קשר עם הישובים הצפוניים והדרומיים, כוחותיו זרמו מצפון לנגב, כוחותינו הנמצאים בקו עיראק סוידן עד בית גוברין לא נשאר להם חשיבות. יתר על כן: הם יכלים להיות מטרה להתקפת האויב ויגרמו להם אבדות קשות בכל זמן וקשיים רבים באספקה במצב זה בדרך עסלוג - באר שבע - חברון. המצב דורש תיקון הקווים כדלקמן תיכף: א) נסיגת שלושת הכחות הנמצאות בעיראק סוידן עד בית גוברין לאזור באר שבע. ב) נסיגת כוחות המתנצבים בבית לחם לאזור חברון. ג) נסיגת הכוחות הנמצאים בין צפון עזה ואשדוד אל עזה, וכך נוכל להשתלט על הקו באר-שבע עזה, לקו זה ישנה חשיבות איסטרטגית אם אנו רוצים באמצעותו להגן על ארץ מצרים. מחכים להסכמתכם בתנאי שתשובתכם תגיע לפני ערוב היום". (מברק זה יצא בשעה 1658 ביום 20.10.48. התשובה יצאה בשעה 2130 באותו יום.