יומנים > יומן - מלא 21/10/1948

 21.10.48, יום ה'

בתשע בבוקר אין עוד ידיעות מהחזית. כנראה שאנשינו לא הלכו לעיראק סווידן. לעומת זאת מהאויב שומעים שברחובות באר שבע מתנהלים קרבות, וכנראה שהעיר (או חלקה) היא בידינו. - ב9.30- בא אצלי מורגנטוי בררתי לו המצב בחזית, מצב המלחמה בכללו, מה היה לנו בתחילת המלחמה ומה עכשיו. הוא מעונין בעזרה לממשלה, וחושב ששלושת הרבייס מפריעים. יש 25000 תורמים, המספיקים 90% של כל המגבית, רק אולי 3000 מהם הם ציונים. יש נותנים סכומים גדולים, מאה אלף, רבע מיליון דולר. הם לא יתנו כסף לגולדשטיין. לקפלן יש להם אימון. לרבייס - לא. הוא מציע ליסד קבוצה באמריקא שתהיה לה שלושה תפקידים: לאסוף בשביל ממשלת ישראל תרומות - בלי פיטורין ממס, יסדרו מלוות פרטיות, ישיגו מלוות ממשלתיות. הסברתי לו הסכנות שבדבר: פירוד משולש באמריקא - הגוינט יעשה מגבית שלו, ידידי ישראל שלהם, הציונים - מגבית לקרנות, זה ישפיע לרעה גם על מעמדנו באמריקא. מריבות פנימיות לא יעלו קרננו בעם האמריקני. יש גם סכנה לאחדות הציונית בעולם - כי בדרום אפריקא, קנדה, אנגליה ועוד נכונים לעזור למדינה בלי אמריקנים - אבל הרבייס ירימו צעקה של פטריוטיזם ציוני עולמי הנפגע ע,י הממשלה בארץ וידידי ישראל באמריקא. למורגנטוי כל הדברים האלה ספר חתום. יהודי נאיבי ישר וטוב. הוזמן לסעוד בביתי ביום ב' - ואז אתן לו תשובה שקולה. לדעתו אין הבדל בין לפני בחירות ולאחר בחירות. טרומן לא יעשה שום דבר ממשי לפני הבחירות ולא יעשה שום דבר רע לאחר בחירות - כי קיים תמיד הגורם היהודי, במידה שהוא קיים. מורגנטוי רוצה לבקר בירושלם, בנגב ובחרושת הזיון. עשיתי לו הסידורים הדרושים.

- הזמנתי הממשלה לשתים עשרה. הודעתי שעיכבתי עד הבוקר מתן תשובתנו, לרגל הידיעו שקיבלנו מהחזית המצרית, שלא ניסינו הלילה לתקוף את עיראק סווידן, ושבינתיים הצלחנו לכבוש באר שבע, ושנתתי הצהרים התשובה באופן כזה שיהיה לנו עוד לילה אחד למען נסות כוחנו, בכיבוש עיראק סווידן שיש לה חשיבות מכרעת בשחרור הדרך. סיפרתי גם על השיחה עם ה.מ. - דיברתי עם יעקב ויגאל שמן ההכרח לנסות הלילה לכבוש עיראק סווידן ויהיה מה, ויש לדאוג להתקפת נגד של המצרים בבאר שבע. יגאל סבור שכל החזית המצרית מתמוטטת. יש בהלה, ועומדים לסגת לעזה. ההאזנות כאילו מאשרות הנחה זו. - אה"צ באה אצלי משלחת של נשי חיילים - אלישבע קפלן, צפורה לסקוב, פיני ברוידה מירושלם ועוד צעירה אחת. הוקם ארגון של נשי חיילים ואמהות חיילים: לדאוג לתשלומין יותר טובים, לעבודה לאשת החייל, לאספקה בזול למשפחה, לדאגה לחורף. מתאוננות שאין נותנים הוספת הילד ואשה הרה מקבלת כאשה לא הרה. דורשים לחשוב אשה הרה מהחודש הששי כאשה עם ילד. גם הדרגה לא מספיקה (16« לחודש) - ולדרג התשלומין לפי האינדכס, להוזיל מצרכים למשפחה. התאוננו ביחוד שמצב נשי חיילים עולים קשה. בירושלם יש קשיים מיוחדים - בגדים לחורף הקשה, יש פליטים בקרב נשי החיילים, יש דאגה לנשי השבויים מהעיר העת וילדיהם - יש להשוותם לנשי חיילים. בחיפה יש שאלה של דירות למשפחת החייל. אמרתי להם - לא יתכן דרוג לפי אינדכס, אנו לא בית חרושת אלא צבא, ולא עובדים למען רווח, אין לדבר על הגדלת הדרגה. גם עכשיו המעמסה היא ללא נשוא, והצבא שלנו הוא מהיקרים בעולם. יש לדאוג להוזלת מצרכים וטענת אשה הרה צודקת. בעצמי לא אוכל לטפל בענינים אלה, אבל אדאג לכך שמי שהוא יטפל בהם. בעניני משכורת עליהם להפגש עם ברוך רבינוב. - באו אצלי פול שולמן ויוסי המבורגר, וסיפרו על המערכה הימית. בליל שבת שעבר שלחו סירת מוטור פלמח עם חבלנים לעזה - אבל אנית המצרים נסתלקו - לצד דרום. 

חיפשו לילה שלם ולא מצאו איש. ביום ג' שלחו אניות ווגווד, הגנה והנוגה להפציץ עזה, קיבלו אז ידיעה שאנית אויב עוגנת בדרום עזה. נמצא שזוהי קורווט שהלכה לאשקלון ופרקה נשק או אנשים, וחזרה לדרום. שני "יורקים" מצרים התקיפו אניותינו. תותחי הגנה שלנו לא פעלו - ת. צרפתי 75 מ"מ ות. 65 מ"מ, מהאחרון הורד הקנה, הם לא מתאימים לים ואינם יכלים לעמוד בפני טלטולי הגלים. ווגווד התקיפה הקורווט המצרית וזו נפגעה. גם אניותינו נפגעו מהפצצות אוויר. ב"הגנה" יש הרוג אחד ושני נפצעים, באניה שניה - 1 נפצע. הטווח שלנו גדול מזה של המצרים. אניותינו בכל זאת המשיכו. תותח של 20 מ"מ ב"הגנה" הפיל "יורק" מצרי אחד. אולם התותח בווגווד חדל לפעול. הגנה חזרה לצפון וקראה לעזרה. הקורווט המצרית הסתלקה לדרום, לאוניותינו יש חורים מתחת למים - לע"ע מילאו החורים ביטון. אתמול ניסו לתקן התותחים ואם כי ראש התותחנים בצי סבור שאסור בכלל להשתמש בתותחים אלה - הרי לאחר התיקון פעלו. הבוקר בשעה שלוש לקח פול ווגווד והגנה ("מעוז" "נוגה" נשאר ביפו) והחליט להתקיף אשקלון לאור היום. המצרים ירו מהחוף מתותחים חופיים - אבל לא פגעו. ע"י ז'ורא נדמה יש ריכוז של צבא מצרי. בעשר בבוקר האזין חיל הים לשאלה ממג'דל אם אניות המזון והדלק מוכנות. נשמעה בקשה שקורווטה תסייר הסביבה, היות והיהודים מסיירים במקום ותוקפים החוף. ביקשו להעביר השיירא (?) בחסות הקורווטה. פול עומד על ההכרח להביא מיד שלושת הפריגטים שנקנו באמריקא. מחירם 450000 $. ביקשתי מהם לגשת מיד ליגאל ולתכנן פעולה בשביל הלילה - - בא אצלי עזרא דנון. חזר "ידידו" מטול כרם. לדבריו יש ליאות רבה. העיראקים מציקים. החיילים אונסים ילדים במשכב זכר. המספר הרב של צבא עיראקי מתבאר ע"י כך שהממשלה מספיקה רק תותחנים, רגמים ונושאי נשק כבד. השאר באו מהשבטים. משום כך גדול המספר - והאיכות גרועה. ועדת הטרנספר גמרה עבודתה (ויץ, ליפשיץ ועזרא). קבעתי אתם פגישה. 

- מהחזית המצרית מגיעות ידיעות על נסיגת הכוחות לדרום. כאילו עומדים לעזוב אשדו מגדל, פלוגה, עיראק סווידן ועוד. שמעון קיבל הוראות להתקיף הלילה עיראק סווידן, ויגאל בטוח שהמקום יכבש. אבא קובנר כבר הכין זה ארבעה ימים שיר מזמור לכבוד המאורע. - באחת עשרה בערב יצאתי עם יגאל ונחמיה לחזית. ביקרנו אצל יגאל אלון בגדרה ומשם נסענו למטה של שמעון. את שמעון לא מצאנו. מהגג של הבנין צפינו לחזית. הפעו משום מה החלה רק בשתים עשרה. מאשדוד ומגדל נשמעו כל הזמן יריות ממכונות בסביבות עיראק סווידן רעמו התותחים. האווירונים שלנו הפציצו. רקיטות הזריחו את האופק המטושטש בערפל עב. בשתים חזרנו הביתה - אולם לאורך הדרך שמענו יריות מאשדוד, סימן שהמצרים לא עזבו המקום, אם כי התצפיות שלנו גילו מכוניות זזות לדרום. יגאל אלון הבטיח שיפתח שתפ שני עברי הכביש ע"י בית-חנון לא יתן למצרים לעבור. הוא בטוח שהלילה יפול עיראק סווידן. בבאר שבע לקחנו כשבעים שבויים. יהרסו רוב הבנינים, ונבצרו בבניני הממשלה והמשטרה. שאלתי אם נוכל להגן על המקום - במקרה של התקפת נגד, שיש לחשוב שבוא תבוא. יגאל סבור שכן. יש לנו בנגב עוד גדוד הפשיטה, ונשלחו עוד מאה אנשים לבאר- שבע. בלילה העירונו אזעקות - נראו אווירוני אויב.