1
מתוך
20.12.1956
218319
{P001} {0015-73} 20.12.56, יום ה' טז' טבת בבוקר הזמנתי את חיים לסקוב. אמרתי כי אין קצין שולח מכתב כזה ששלח זורע לרמטכל, אם כי אני יכל להבין את מרירותו. (אעפ"כ הייתי רוצה שישאר כמפקד גייס השריון, וביקשתי את חיים לדבר אתו. מיד אחר כך התקיימה ישיבת המטה המורחב עם אשכול. אשכול הסביר למפקדים המצב הכלכלי והכספי של המדינה וצרכי התקציב - לשרותים, לבטחון ולפיתוח, עמד על הגרעון העצום במאזן התשלומין. אני עמדתי על חשיבות העליה עכשיו, שלמענה נוכרח לקצץ בתקציב הצבא, כי גם העליה היא בטחון, ואולי האמצעי הבדוק ביותר של בטחון. עלית פולין אם תיקלט אולי תפתח לנו אפקים יותר רחבים של עלית יהודי רוסיה. - לאחר הצהריםבא אצלי שליח השבועון הצרפתי שיש לו שם אנגלי - לשיחה מקפת ולצלומים כלי סוף. {0015-74} בארבע באה אצלי המשלחת הסוציאליסטית הצרפתית. סקרתי בפניהם בקצרה עיקרי מפעלנו ותנועתנו ונשאלו שאלות. תחילה על ידם, לבסוף עי ידי. רציתי שיסבירו לי מקור הכוח הקומוניסטי בצרפת. לפי דבריהם כוח זה יורד. שאלתי דעתם על ארה"ב של אירופה. הם בעד זה. השיחה נמשכה שעתיים, ובתום השיחה הלכתי למרכז המפלגה. משה סיפר על נסיעתו באסיה. החל דבריו בארבע וסיים בשבע ועשרים. החלק ששמעתי אני היה תאור יחס הזוועה של עמי אסיה למבצע סיני. - קראתי שנית את צור לברר בדיוק מה אמר יסכה ביום העוצר כשנחקר ע"י צור. מה שצור זוכר היטב הוא כי יסכה אמר למפקד הגדוד שלא יקח בחשבון "סנטימנטים". כששאל אותו אחד המגדים (לא של משמר הגבול אלא של הצבא) מה יעשה לערבים שימצא ליד המוצב - ענה שדמי: אלה ירחמהו. אבל אין צוד זוכר שיסכה הודה כי אמר כך גם למפקד משמר הגבול, איני זוכר בדיוק כל הבירור באותו לילה.