יומנים > יומן - מלא 21/12/1956

{P001} {0015-74} 21.12.56, יום ו' כבוקר התיעצות על הוראות לאבן. נשתתפו איתן, דיין, יעקב הרצוג. נתקבל הבוקר מברק מאבן (יצא אתמול) כי המזכל הזמין אותו לפגישה דחופה בשאלת הפינוי. המרשילד מנה כל תולדות התקופה בין החלטת 2 בנובמבר ולבין תכנית הפינוי שנמסרה לברנס ע"י הרמטכל בפגישחם ביום 16 לח"ז (אבן לא ידע כלל על תכנית זו). היועץ הצבאי של המרשילד , טולה הפיני קבע על פי מפה {0015-75} כי בשנים ליאנואר ישבו כוחות ישראל במרחק של 150 קילומטר מקו שביתת הנשק ויחזיקו 3/4 של חצי האי סיני. מזכל הזכיר הודעת אבן בשיחה של 12 לח"ז כי עד ראשית יאנואר יהיה הקו שלנו - קרוב לאל-עריש, כך שמרבית שטח סיני יהיה מוחזק ע"י צבא או"מ. אמר שחייב לראות בהודעת רמטכל לברנס שנוי יסודי במצב ועל התפתחות זו חייב לדווח לעצרת. ביחס לתביעת הרמטכל ששיירות אספקה ישראליות תותרנה להיכנס לדרום סיני דרך קוי צבא או"מ ציין המזכל ששרם אל- שיך הוא טריטוריה מצרית ריבונית. אבן ענה כי בפגישת ברנס-דיין הוסכם על שלבי הפנוי הבאים. אם המזכל מערער על הסכם זה - ימסור על כך לממשלה ובתוך זמן קצר יוכל להשיב. באנץ שאל מה גרם לשינוי לוח הזמנים. אבן אמר אינו יודע, אבל הסיבה המדינית ברורה: המצרים נכנסים לסיני בעקבות או"מ. האיומים מקהיר מתחדשים. הפידאיון שוב פועלים, יש הצהרות רשמיות שאניות ישראליות לא תעבורנה בתעלה. ותנאי הסכנה לבטחוננו כפי שהיו בסוף אוקטובר חוזרים. המזכל דרש reconsideration דחוף של תכנית הבינוי בהזכירו שעליו לדווח לעצרת לפני הפגרא. הביע נכונות לשמוע מאתנו מה הן בדיוק "הבטיחות" (assurances) שאנו סבורים כי יש לעשותן. אבן טען שמטרותינו ברורות: שפדאיון לא יהרגו תושבינו, שלא יוקמו בסיסים תוקפניים נגדנו, שלא יוטלו נגדנו הסגרים ולא ישללו זכיותינו בתעלת סואץ. בסיום השיחה הדגיש המזכל הדחיפות הבוערת של השאלה. משה הסביר שאל עריש למעשה קשורה עם עזה ועם חיפה, ומזון לתושבים ולכוח או"מ אפשר להביא רק מישראל, ולכן יש טעם שניסוג עד אל עריש וכאן נישאר. העירותי שזהו אולם טעם מציאותי בשביל התושבים וכוח או"מ, אבל לא בשביל נאצר התובע חזרה מה שהוא חושב לשטחו. איתן הציע שנכנס כל האומות התומכות בפליטים לשם פתרון בעית הפליטים. ונזמין לכך גם מדינות ערב. זה לא יתגשם אולי, אבל זה ישפר האקלים לטובתנו. [המשך המסמך ברשומה נפרדת באותו התאריך]