יומנים > יומן - מלא 21/09/1915

{P001} {0174-60} י"ג תשרי בין דרישותינו הגלותיות וארצישראליות אין סתירה ונגוד. אנו רוצים לפתור את שאלת העם העברי בא"י. אם כן, מה לנו העבודה בגלות? אם א"י תפתור באפן רדיקלי את שאלת היהודים - הרי אין גלות יותר, ואם היהודים כלם לא ישובו לא"י וישארו בגלות - היכן הפיתרון הרדיקלי? שאלה זו נתבעת מתוך ערבוב המושגים. א"י ניא פתרון רדיקלי (יסודי) של הפרובלמה, אבל לא פתרון טוטלי (כללי). פתרון רדיקלי זהו מושג איכותי, פתרון טוטלי זהו מושג כמותי. די ואטירלירע נציונאלע ענטוויקלינג איז מעגליך במי אמעהר אדער ווייניגער געשלאסענער נציונאלע סביבה. כשהחק אינו מתאים ליחסי הכחות הסוציאליים ומצב- הנפש האמתי של העם - הוא נשאר אות מתה. תיזות למאמרים: 1) הגדרה העצמית וההתפתחות הלאומית בגלות ובא"י. 2) ההגירה וההתישבות בא"י- בתור פרובלימה כלכלית= מדינית. א. הצרך במרכז הגירה חדש בשביל היהודים תנאי=ההגירה בא"י (הקרובה לרוסיה, גליציה, הבלקנים, ערב ומערב וצפון אפריקא). {0174-61} ב. ההתישבות העברית וערכה בשביל כל העם. התכונות המקוריות של הישוב בא"י. ג. ההגירה והתישבות העברית - והערבים. ד. " " " - והממלכה התרכית. ה. " " " - ואירפה. 3) הזכיות הלאומיות של היהודים בתרכיה 4) שאלת הערבים הפרובלימה הלאומית הערבים הערבים בא"י, הישוב היהודי והערבים. החק אינו כל=יכל. פעולתו מצומצמה מאד. השליט השליט האמיתי בחיים הצבוריים הם הגורמים הסוציאליים, ולא הנורמות המשפטיות. לא מבחינים כראוי בין התנועה הלאומית המדינית של היהודים בגלות שנקראת ציוניות ובין הפרוצס של ההתגשמות של הרעיון הציוני בא"י. אלה הם שני פרוצסים שונים, שיש בינהם כמובן הרבה נקודות מגע של השפעה הדדית. אבל בעצם הם עומדים ברשות עצמם ויונקים כל אחד ממקורו המיוחד ושוטפים במסלול העצמי שלהם. לנו האי"ם העיקר תמיד הפרוצס השני, ומשום כך אין אנו מתענינים כל כך בצרכי התנועה הציונית, השעה שלגבי הציונים הגלותיים העיקר בתנועה פה, וכל מה שמתרחש סביב התנועה הזאת הוא חשוב לגבם לא פחות אולי יותר מהנעשה בא"י.