יומנים > יומן - מלא 21/10/1938

 {0148-41} 21.10.38 (מן היומן) סעדתי הצהריים עם באפי. היא עסוקה בימים האלה עם פליטי צ'כיה.בביתה מאוכסים שני פליטים - מנהיגים סוציאלי-דמוקרטים גרמניים מהסודטיים. הם - יחד עם עוד מספר מנהיגים - נדרשים בשמותיהם ע"י היטלר להחזירם לסודטיים. "המשוחררים" מפרג. היא כולה שקועה עכשיו במפעל זה. מתאמצים להשיג ויזות אנגליות בשביל מאות אחדות של פליטים ממין זה, ביניהם גם יהודים אחדים. אינם יכולים לטוס לאנגליה, כי גרמניה דורשת להגיש רשימת הטסים על פני ארצה. הדרך היחידה להגיע ללונדון היא דרך הגבול הפולני, באיזור בדיניה. הימים לכך ספורים, ומשרד החוץ הבריטי משתדל אצל הציר הפולני שירשו להם לעבור את ארצו... {0148-42} ידידה של באפי נועד עם מקדינלד ביום ב,' לפני ישיבת הועד הגדול (הממשלה). מקדינלד סיפר לו על רעיונו בדבר ועידה ערבית יהודית. לידיד יש ספקות וחששות ביניהם - מתן סטטוס למלכי ערב, אולם מקדינלד אמר לו שחיים הוא "עדין ביותר" בדבר ועידה זו... (כך אמר גם פנחס רוטנברג). היא סבורה שאין חיים מספר לנו הכל - לא מה שהוא מדבר ולא מה שהוא שומע. מלקולם - לפי דברי הידיד - אדוק ברעיון זה. בדעתו לתת לועידה שלושה שבועות למען הגיע לידי הסכם. אם לא יבוא הסכם - "תטיל" ממשלת הוד מלכותו את פתרונה על שני הצדדים. הדו"ח כבר נמצא בידי מקדילנד אאלם הידיד לא ראה אותו ולא נאמר לו מה יש בתוכו. רק הוגד שהדעות מחולקות בשלושה. אין הוא סבור שאפשר יהיה לעכב פרסום הדו"ח - כי יש צורך להגיש אותו לפרלמנט לאחר שיפתח. "הידיד" בועדה. היא מורכבת מ5-6- חברים. היא לא ראתה אותו אחרי ישיבת הועד הגדול (הממשלה), כי נסע מלונדון. ביום ב' תתקיים הישיבה הראשונה של הועדה. בועד הגדול (הממשלה) לא ידוע עדיין מהו הדו"ח של וודהד, ולא דנו בו כלל. למלקולם מקדינלד יש אידיאה; אם בועידה לא יושג הסכם - תחולק הארץ לאזורים. באזור היהודי יקבלו יהודים בידם את הפיקוח על העליה. האיזור - לפי דעת "הידיד" - יהיה מורכב מהשרון והעמק. הגליל ? דבר קשה. מה יהיה גורל העליה וההתיישבות באזורים הלא יהודים - סתום לפי שעה. סידור זה - לפי מחשבת מקדינלד - הוא לא סידור קבוע וסופי, אלא לתקופה ידועהץ לדעת ה"ידיד" יש לקבל זאת. העליה תהיה לפי רצון היהודים - וזה העיקר. הבעתי חשש; יתחילו עם אזור מקוצץ (עם של טון יהודי) על העליה, ויסיימו עם עליה מצומצמת באזור זה. יש לדעת שהתנגדות הערבים ביסודה היא התנגדות לריבוי היהודים בארץ הנוטלת מהארץ את אופיה הערבי, ויש להניח שהתנגדות הערבים אפילו לסידור זה לא תקטן מהתנגדותם למדינה יהודית בחלק מן הארץ . היא (באפי) לא ביטלה חששי. ושאלה אותי לגודל הסכנה לאימפריה הבריטית, מעיראק ומאבן סעוד. אמרתי לה; בעיראק המצב דומה בהרבה למצב שבסוריה. הישוב מפולג בפנים. השיעים הם שונאים קנאים לסורים השליטים, ונמצאים תחת השפעת איראן. יש עליהם מורא תורכיה במוצול. בהרים על גבול תורכיה שוכנים כורדים - עם הררי ומלחמתי, הנתונים להשפעת תורכיה. יש בטים שקשה להשתלט עליהם. אין ממשלה יציבה בעיראק, ועצמאות עיראק ושלמותה תלויה בחסד אנגליה, שיכולה להרים השוט התורכי בנקל. ואין להניח שממשלת עיראק, המוסתת בלי ספק ע"י גרמניה, תעשה דבר מה נגד האימפריה . {0148-43} לא ידוע לי היטב המצב בסעודיה. אבל כל מה ששמעתי מידידיו הקרובים - אבן סעוד, הוא אדם זהיר ופיכח מאוד, ונזהיר מאוד במעשה אנטי אנגלי. לא הופיע אפילו בועידת קהיר, המלכות שלו תלויה לגמרי באישיותו ורמותו היא עלולה להתפוצץ כי אין לו יורש כמותו ובניו נחלקים ביניהם, ויש לשער שתחת שלטונו של פיצל (בן-סעוד6 תתפרד ח'יג'אז מהנגד. המצברים שרויים בפחד מאיטליה, ולמרות ההסתה לא יעשו שום דבר נגד אנגליה. היא תמסור דברים אלה לידידה. אין הוא (הידיד) מקווה רבה מהועדה. העניינים מסורים לגמרי בידי איש אחד - נוייל - והוא יתחשב רק עם גורמים מעשיים. ההשפעה היחידה שיהיה לה ערך היא השפעת אמריקה ויש לדאוג ללחץ הגון - לא של ציונים ולא של יהודים - מהצד ההוא. עד סידור - אם בהסכם יהודי ערבי ואם בגזרת הממשלה - תימשך העליה לפי הקביעה מלפני שנה - אלף לחודש (כל זה לגניזה - לא לפרסום).