יומנים > יומן - מלא 22/10/1938

{P001} {0148-10} לונדון, 22.10.38 משה - קיבלתי אתמול שני מברקים - אחד ממך, ואחד מאליהו האומר: "צעדים נוספים לא נעשו מאחר הופעת עמדתך. בינתיים הודיע "בית" דרישת שנויים. דחינו והודענו שהכל טעון עדיין אישור המוסדות. אמש הודיע "בית" ל"כופר הישוב" שהשנוי לא הובנו נכון ואינם אולטימטיביים. דורשים מקום בנשיאות ומקבלים משמעת "הכופר" [ שורה מחוקה בקו, ראה מקור מודפס ] תשובתנו טרם ניתנה. הרושם ש"בית" יקבל הדרישות והתנאים שיכולים לדרוש בענין זה. דעתי שדחיה תחדש הפקרות ותחמיר המצב. נדרשת הכרעה מתוך בירור בפגישה (וכאן - שלוש מלים משובשות שלא עלה בידי לפענחן) - אם בלתי אפשרי נכון לטוס אליך". הברקתי לו מיד: "התפתחות חדשה כאן מונעת נסיעתי הנזכרת במכתבי אליך. טוס מיד הנה". למברקך לא עניתי אתמול, כי נטרדתי בשיחות ובמכתבים דחופים. הבוקר הברקתי לך: "עונה למברקך אווירונית. עד קבלתו ידחה "ריש" כל צעד נוסף". מתוך הנחה שאליהו יקיים הבטחתו ויטוס הנה - אני עונה לך גם על מברקו. דברי אליהו ש"צעדים נוספים לא נעשו מאחר הופעת עמדתך" סותרים את שני המברקים שלכם ואת האינפורמציה הכלולה "בישיבת המזכירות שנתקיימה במוצ"ש 8.10.38", אשר הגיעה לידי ביום 17.10.38. "עמדתי הופיעה" ב14.9.38-. ביקשתי אז טלגרפית לעכב המשך המו"מ. המו"מ לא נתעכב. הוא נתתם ביום 19.9.38 על ידי - (איני יודע עדהיום ע"י י. אני משער ע"י אליהו). מאז לא קיבלתי, לא מאליהו, לא ממך, ולא משום איש או מוסד {0148-11} שום ידיעה, מלבד טלגרמה מאליהו מיום 21.9.38 על "הסכם פרלימינרי", טלגרמה שניה ממנו מיום 29.9.38 האומרת:"כש"בית" יהיה מוכן לחתום אדרוש עיכוב החתימה עד האישור שיבוא בהשתתפותך", וטלגרמה ממך מיום 4.10.38 האומרת: "המו"מ התנהל בידיעתי וכו' - שום הכרעה לא תהיה בטרם נידבר". בישיבת המזכירות מיום 8.10.38 הגיד אליהו: "- איננו יכולים לעשות כל צעד מכריע בלי אישור מועצת ההסת' שישתתף בה ב.ג." . כיצד נשתרבבה לענין מועצת ההסתדרות? ואיך היא יכולה לקבוע דבר המסור לסמכות ההנהלה והקובע גורל המפעל הפוליטי של ההסת' הציונית והנהלת הסוכנות? אליה הוסיף באותה ישיבה: "בנשיאות כופר הישוב יש לנקוט בעמדה ברורה". מה עושה כאן נשיאות כופר הישוב? כיצד נסתמכה זו להכרעת בשאלות פוליטי על ידי מי ואימתי? לארגון יש אפרט משרדי. להנהלת הסוכנות יש אפרט משרדי. ידעתי ששניהם טרודים בשאלות ופעולות חיוניות, טרופות ודחופות, יומם ולילה. ואם המנהל לא מצאו זמן לכתוב לי על התפתחויות חדשות אלה שיש בהן, לפי עניות דעתי, הפיכת הקערה על פיה (ואין לי כל צל של תרעומת על המנהלים בגלל זאת, כי יודע אני את סבלם,טרחם ומשאם) - כלום לא יכול היה מי שהוא מהאפרט, בפקודת המנהלים, לספר לי על המעשים והשנויים האלה? וכאשר הודיע רמז ועוד חבר אחד ש"מרכז הארגון צריך להודיע לצד השני כי כדי לעבור מהסטדיה של הסכם החתום בראשי תיבות להסכם בר-פעולה, מקוים ומאושר הכרחי שהנה"ס תתן הסכמתה לכך, וזו תחליט רק בסוף החודש עם שובו של ויי. אם דבר זה יוגד לצד השני מטעם הארגון - נעשה הענין פשוט מאוד" - הודיע אליהו ש" {0148-12} ש"הקונסטיטוציה היא אחרת - הנה"ס הודיעה לנו כי הארגון עומד תחת מרותו של הוה"ל - - - במקרה שיופיע ענין בעל חשיבות פוליטית שהסוכנות רואה צורך לעמוד או לעכב אותו - היא עושת זאת ע"י בא כוחה ב-" תשובה זו לתביעה של רמז אומרת שאין להודיע לצד השני כהצעת רמז שהמו"מ צריך להשאר בסטדיה א' (חתימה בראשי תיבות) ואינה יכולה לזוז מסטדיה זו עד החלטת הנה"ס. ואליהו הוסיף אחר כך (באותו עמוד) שיש כבר אשור המחלקה המדינית. כיצד מתיישבת עמדה זו של אליהו עם התחייבותו או הודעתו במברקו מיום 29.9.38 שידרוש "עיכוב חתימה עד האישור שיבוא בהשתתפותך" (כלומר השתתפותי)? וכשהח' י.ש. ערער על הנחת אליהו בדבר נשיאות כופר הישוב - הודיע אליהו שיש כבר "החלטה של הוה"ל (שהסוכנות יודעת על אודותיו) האומרת כי בכל שאלות הבטח האינסטנציה של הוה"ל היא נשיאות כופר הישוב". לאליהו היו מוכנים כבר, עד כמה שאני מסוגל לדון על פי הפרוטוקול שלפני - כל האישורים. בידיעת הסוכנות או ביתר דיוק המחלקה המדינית - ניתן האישור להסכם, הוה"ל העביר סמכותו (שוב בידיעת הסוכנות) לנשיאות כופר הישוב - ואין הדבר תלוי אלא בנשיאות כופר שאתו בא אליהו בדברים. כל פרשה זו היא כל כך תמוהה בעיני, ומתוך יחסי-כבוד חברי אין אני רוצה להגדיר אותה, מה סוף סוף פירוש המלים "צעדים נוספים" שבמברקו האחרון של אליהו? מה שאליהו (אני משער - בידיעתך ובאישורך) רוצה לעשות הוא זה: שהארגון יאשר בינתים ההסכם, נשיאות כופר הישוב תאשר אותו, הוה"ל יאשר אותו (או אולי אי צורך בכך - כי כוחו של הוה"ל נמסר לנשיאות כה"י). כשהכל יהיה מוכן - יובא הדבר להנה"ס. והסוכנות - אם נניח שהיא תקבל דעתי בענין זה - תצטרך לאחר מעשה להפר {0148-13} סידור שנעשה על ידי המפלגות, ההסתדרות, נשיאות כופר הישוב, הוועד הלאומי, המחלק המדינית - - - בבקשה, אולי תגדיר אתה התנהגות זו מבחינה חברית וצבורית-פוליטית אם כפי שאני מניח - ההבטחה שניתנה לי על ידך ועל-ידי אליהו, שלא תבוא הכרעה בלי דיון אתי בהנהלה, היתה כנה ולא אחיזת-עינים פורמלית בלבד? אני הסקתי מהבטחות אלו שלכם מסקנה פשוטה והברקתיה לך ביום 19.10.38, שריש, כבא-כוחנו, יפסיק עד שובי, כלומר ידחה ( suspend ) כל מו"מ עד שובי. אולם אתה כנראה הבינות את הבטחתך אחרת. עד כמה שאני מבין את מברקך, אתה חושב שאם המו"מ לא ימשך עד הגמר (ואיני יודע מהו הגמר ואם עד ועד בכלל) התוצאות תהיינה: אלף - התרת הרצועה, בית - סבך חמור. נימוק אלף שלך - במידה שהוא נימוק - אינו מחייב המשכת המו"מ אלא ביצועו. זהו הדבר השנוי במחלוקת, ואיני מחויב לחזור על נימוקי. אין לי שמץ של ספק בזכותך ובזכות אליהו לפסול נימוקי אני ולעמוד על נימוקיכם אתם, אבל אני בתמימותי הנחתי שאם כי דעותינו מחולקות בענין זה הסכמת אתה ואליהו לא לבצע ההסכם עד דיון בהנהלה (אני גם הנחתי בתמימות כפולה ומכופלת, שהדיון לא יבוא אחרי "עובדה עשויה" מצד כל הגורמים האחרים בישוב ובהנהלה, אלא החתימה בראש תיבות תעמוד במקומה, ושום צעד נוסף לא יעשה אשר יגזול חופש הדיון והפעולה שבהנהלה או יכביד על הכרעה לגוף הענין). ובשעת הדיון בלי ספק תטיל על כף המאזנ את כל כובד המשקל של סכנת "התרת הרצועה". אבל מה לנימוק זה השני? הוא אינו נוגע לסוספנסיה של המו"מ. ואם לדעתך הוא קובע ביחס לסוספנסיה - הוא קובע גם ביחס ל"הכרעה" (שחדלתי מהבין מה פירושה). תמוהה כמו-כן טענתך בית. "סבך חמור" זה מה פירושו? מי סיבך ואת מי? אם נוצר סבך ידי לא היתה במעל הזה - מדוע לא כתב לי עליו שום איש? {0148-14} אני יודע רק שבלי ידיעתי, בניגוד לדעתי ולהצהרת דעתי, בניגוד ליחסי חברים אלמנטריים, בניגוד לסמכות קונסטיטוציונית ומוסרית - נעשו מעשים (שעד רגע זה איני יודע את היקפם והשתמעותיהם) - ואם רוצים שההנהלה תדון עליהם יש לדחות ( suspend ) אותם בהחלט ומיד. כי "הסבך" הטמיר והנעלם - שהוא כנראה קיים אם אתה מטלגרף עליו - לא יקטן אלא יגדל בכל צעד נוסף. הוראתי ל"ריש" קיימת ועומדת, בידך למסור אותה ולדאוג לקיומה, ובידך לגנוז אותה. המברק שלך לא הבהיר בשבילי המצב. לשאלתך "אם בידיעת האחריות לאלף תענני כן" - התשובה היתה נתונה למפרע, במכתבים שכתבתי לאליהו. היא היתה נתונה גם לפני המכתבים. אתה יודע היטב דעתי על מעשי הבריונים. עוד ב12.9.38- כתבתי לאליהו: "איני מזלזל בנזק האפשרי של הפעולות הספרטיות של הבריונים, ואני מבין ומעריך את רצונך למנוע אותן, אולם התרופה של גרועה מהמכה. הכנסת בריונים אלה הכפופים לפוליטיקה אויבת ולהנהגה מסוכנת, לתוך כוחות ההגנה מסכנת לא רק קיום כוחות אלה, אלא עלולה לערער כל פעולתנו המדינית". לא היה כל יסוד, ואין כל יסוד, עכשיו פחות כאשר לפני חודש, לשנות דעה זו אפילו כקוצו של יוד. ועדיין אני עומד במלוא כל חרדתי והכרתי על המלים שכתבתי לאליהו באותו מכתב: "כל זמן שהמפלגה הרוויז. וז'בו. בראשה לא קיבלו בענינים פוליטיים משמעת ההסת' הציונית אין שום אפשרות למו"מ עם הבריונים בשאלת ההגנה. בעניני עבודה, בעניני כנסת ישר אני מוכן לעשות אתם כל הסכם פשרני, אבל לא אכניס הסוס הטרויני למבצר היחיד שלנו זוהי דעתי השקולה. ובכל אופן אין לך יסוד להניח שהתעלמתי מסכנת הפעולות הבריוניות. אתם התעלמתם מסכנה הרבה יותר חמור, הרמוזה במכתבי לאליהו. וחובתי לעמוד בפני סכנה זו באותם היכולת והסמכות הדלה שישנה בידי. איני דוחה כל שמץ אחריות ל"סבך החמור" - ואני עומד על הוראתי לריש. {0148-15} הייתי ברצון רוצה למלא את דרישתך ל"בוא בהקדם האפשרי". בעליה לא"י, אתה יודע, פועלים שני מניעים. כוח דוחף וכוח מושך. שני הכוחות פועלים אצלי כאן. אני רוצה לברוח מפה הרבה יותר משאתה משער. ואולי עשיתי משגה כבד ונטלתי על עצמי אחריות כבדה בהשארי כאן, אחריות שאין אני חייב אולי לשאתה. אני נושא בעוון אחרים - בלי כפיה. איש לא יכול לכוף אותי, אבל יש אימה גדולה מפני קרע ברגע חמור ואיום זה, ויש לויאליות חברית לאדם שאני חולק על הליכותיו מעשיו וקלות-דעתו ותהפוכות מצב-רוחו וחוסר אמתיותו - אבל שאני גם חרד לכבודו, ליכולת- עבודתו ולמעמדו בתנועה. ואף על פי כך אולי אסע בקרוב, אם כי טלגרפתי אתמול לאליהו שהתפתחות חדשה מונעת נסיעתי". כוונתי היתה לועדת-המשנה, אשר בשבועות הקרובים תנסה לעצב מדיניות ארי"ת. יש לי ספק מר אס הטיבותי לעשות בהשארי כאן. איני יודע עד כמה אני משמש כיסוי לאחרים בתנועה. את מצפוני אני וודאי אינסתי לא פעם - בידעי שנעשה משגה ובאי-ידעי לאשורו את המו"מ המתנהל ביחידות. לויאליותי לאדם שאני מוקיר וחושד ופוסל כאחד הכריעה עד עכשיו הקו. מחר ישוב חיים. ביום ג' - ולא ביום ב' כפי שהודיעו לירושלם - תתקיים הפגישה. אחרי פגישה זו אחליט על צעדי הבאים ואטלגרף לך. זה הכל - כמעט. דוד. בינתים הגיע מברקך המצופנת באנגלית. נתקבל בלילה ופוענח רק הבוקר. כמה מלים סתומות, אבל תכנו מובן כמעט במלואו. עניתיך טלגרפית.