יומנים > יומן - מלא 21/11/1963
21.11.1963
225864
{P001} {0198-213} ,21.11.63 יום ה' הבוקר פרסמו כל העתונים פה שטיימס פרסם הכחשתי לדברי סולצברגר - לאחר שטלגרפו דברי לסולצברג והוא הודיע שאין לו כל הערות. אולם "מעריב" יודע לספר היום ע"י סופר אורי דן בפריס כי "מזכירת סולצברגר סיפרה כי עתונאים שונים טלפנו אתמול לסולצברגר ושאלו אותם: מי דובר אמת, הוא או ב.ג. - אולם סולצברגר סרב להשמיע הצהרה כלשהי" אבל הסופר אורי דן יודע לספר כי"מר סולצברגר עומד על הדברים שפרסם בקשר לראיונו עם מר ב.ג." דברים אלה נמסרו לסופר "מעריב" ממשרדו של מר סולצברגר במערכת נ.י. טיימס {0198-214} בפריס. נסים ונפלאות משום "סולצברגר לפי סיפור אוחו כתב של מעריב סרב להשמיע הצהרה כלשהיא, לעתונאים שפנו אליו, אבל לסופר מעריב נמסרה הצהרה. - בערב נסענו, פוליה, יהושע ואנכי, למדרשה, לסיכום שבוע הבקור של שביעית ב"ס תיכון במדרשה ובסביבה. מלבד הרצאות ששמעו במדרשה הם סיירו בסביבה והוטל עליהם לבדוק המצב החברתי, הכלכלי והתרבותי בשני מקומות - ירוחם ומצפה רמון. לשם חילקו אותם לשתי חטיבות, ושתי תלמידות מסרו רשמיהם וחקירותיהם, כל אחת ממקום אחד. כבר מזמן לא היתה לי חוויה מאלפת ומעודדת כזו. מסקירת שתי התלמידות שנוספו עליה הערות ומלואים מצד תלמידים ותלמידות אחרות למדתי לא רק על שני מקומות אלה - פחות או יותר ידעתי זאת גם מקודם, - אלא על התרשמות התלמידים והתלמידות כולם מבקורם, מראית המציאות החדשה. בשבילם, גם מציאות שמחת האדם - העולים החדשים ברובם ממרוקו, רבים אנאלפא- ביתים שאינם רוצים כלל שילדיהם ילמדו ומצפים ליום שיצאו מבה"ס היסודי למען ילכו לעבודה, ושממת הטבע שאפשר להפריחה. משאלות שהצגתי לתלמידות ולשיחה שקיימתי אתן בסוף המסיבה ומהצער שהביעו שרק שבוע אחד ניתן להם לשהות במקום זה ראיתי מה עמוק הרושם שמציאות חדשה עשתה על התלמידים, כפי שהרגשתי כמעט על כולם. הרגשתי שקודם כל להביא הנה מנהלי בה"ס התיכוניים, לא לשבוע כי אם לחודש ימים, בימי החופשתם השנתית בקיץ, ואח"כ את המורים - למען שהם יראו וירגישו מה שראו והרגישו התלמידים ויצליחו להכניס הדברים ללב חניכיהם. אי אפשר ללמוד מהספר מה שנערים ונערות אלה למדו בשבוע אחד ממראה עיניהם, ולימוד זה יש לתת לכל הנוער בארץ. כמה ריק ונעדר אמת הוא הפזמון המקובל על ריקנות הנוער שלנו. ניתן לו חינוך טוב. ויעשה המעשה הנדרש מהם. שאלתי אותם אם ראו, שמעו והרגישו האתגר הכפול של שממת האדם ושממת המדבר.