יומנים > יומן - מלא 22/01/1929

{P001} {0073-36} י"א שבט 22 ינואר יום ג' [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ישיבת המזכירות עם המשביר. ברודני מוסר דו"ח: בשלוש שאלות עסוק המשביר: פדיון, הון, ארגון (מבנה המשביר) במאזן רשום הון 8.758 לא"י. אילו הון זn היה קיים היה המצב של המשביר בטוח. באמת הון זה כולו אבוד. 6.000=5 לא"י חובות אבודים (גדוד עבודה 2.300, סו"ב 1.200, מרכז חקלאי מהטבק 330, קבוצים ופרטים 6-70). החייבים נחלקים במאזן 1928 לארבעה סוגים. א = חובות בטוחים בהחלט = 6.554 לא"י. ב = חובות טעונים מאמץ לגביה 6.875, ג = מסופקים 494, ד = אבודים 3.248. מלבד זה השקעה במחשבת ת"א 3.630 לא"י = ס"ה 29.704. סוג א = יחזור 100%, סוג ב = רק 70%, גי וד' אבודים. אבדו, איפוא, בערך 5.782 לא"י. בבנינים למגרשים הושקעו 5.108: בת"א הבית. בעפולה בית קטן, בטבריא מגרש. אין נכסים אלה שוים יותר מ=3.000 לא"י. יש עוד מניות 250 לא"י, (בחובות סוג ב' יש קהלית ציון 1.960.420,משק 150, ועד הדר הכרמל 250). קהלית ציון אינה נענית לכל תביעות המשביר. המחזור של המשביר הוא כולו בכסף זרים, המשביר חייב להנה"צ 9.800 לא"י, ותשלם חוב זה במשך עשר שנים, 80 לירה לחודש החל מאוקטובר 1928 (מלבד 400 לא"י ששולמו או), לבנק הפועלים חייב 2.700 (מלבד שטרות לדיסקונטו 3.500). משכנתא על הבית לבנק הפועלים 1.970, לסוחרים בשטרות 8.300, חוב פתוח 3.100 (מתוך מאזן 1 אוקטובר 1928) לעומת מאזן (1926) יש שנוי {0073-37} לטובה: הוקטן החוב למשביר בסכום 17.000, החוב של המשביר לאחרים הוקטן בסכום 12.000. אז היה המשביר חייב לשלם לסוחרים בכל חודש 6.000 לא"י, והיתה סכנה של התפוצצות תמידית, הסכנה עברה, אך עומדת שאלה אם כדאי קדמו של המשביר בכלל, כשאין לו כל הון. מאזן 1928 (מאוקטובר 1927 עד אוקטובר 1928) מראה חוסר הפסד, למרות הקטנת הפדיון. אך אם עושים מאזן כללי של השנים הקודמות - סניף סגור בבנימינה הפסד 190 לא"י, סניף סגור בשכונת ברוכוב 44 לא"י, מכירת ה"סטוק" של מנופקטורה 170 לא"י, הפסקת פתקאות 163 לא"י, חובות אבודים במרכז חיפה 317, ריזרבה ע"ח חובות אבודים 600 - מחקו מקרן המלואים 1.200 לא"י. השנה הוציאו על פצויים 6000 לא"י, פוטרו השנה... פקידים, יחד עם השנה הקודמת 23 פקיד. את הפצויים חלקו לשלש שנים - השנה 200, ובשתי השנים הבאות 200 בכל אחת. פדיון - שנויים לרעה. לפני שנים אחדות חיו המשקים כפותים למשביר לרגל המחאות והעברות הנה"צ, זה פסק, והמשקים חפשים בקניתם, ולכן פוחת הפדיון. גם בטול ה חקאות גרם לכך. נשתחררו גם מ"הסנטימנט" הבלתי משקי לקנוח דוקא במשביר. המשביר אינו יכל עכשיו לעמוד בהתחרות, אם כי יש ענפים שהמשביר הוא מונופוליסט, כגון חמרי הגנה לעופות (קנית בשר), שהמשביר קונה מהפירמה הכי גדולה בעולם (באמריקא) בקרדיט שנותן למשביר הקואופרטיב האנגלי (תמורת 6% רבית פלוס 1/2% 2 קומיסיון) כמו כן זבלים חימיים. (המשביר הוא הסוכן היחיד של חברת ניטרום {0073-38} של מונד) - המשביר אינו יכל להתחרות מפני תנאי הקרדיט. מצב המסחר בארץ הוא ירוד ופרוע ונותנים קרדיט לא נורמלי לזמן ארוך. המשביר אינו יכל לתת קרדיט כזה. בקרדיט למשקים החקלאיים לא סבל עד עכשיו המשביר. לא רק שלא הפסיד אלא גם לא נסתבך. המצב הקשה הוא ביחסי המשביר עם פועלי המושבות והעיר. המשך בישיבה הבאה ביום שלישי הבא. ישיבת המזכירות, בדבר סידור המשרד. חסידי מערער על העברתו לכתיבה במכונה, הוא סובל משטף דם, והעבודה במכונה תזיק לבריאותו. החלט שחסידי יכל לעבוד רק במכונה, ואם יסרב יפוטר ויקבל פיצויים נוספים עד סוף השנה, וישאר לעבוד לשנים שלושה חדשים בסידור הפנקסים. יודיעו על החלטה זו לועד אגודת הפקידים. בעניני המשלחת נדבר עם רמז וזוסמן בשביל אפריקא. מרב נתקבלה טלגרמה זו: " הנה"צ מלאה תקוה להשיג 4.500, אחרת מלוה עיריה. ראה מכתבי לפרומקין". סקר מזמין למחר את פרומקין והלפרין. טובקין מטלפן שרצוי שאחד מחברי הוה"פ יבוא אף הוא, דברתי עם קפלן והוא הסכים לנסוע. ישיבה עם מחלקת המושבות: במחלקה עובד חבר אחד - נטע. כל עניני פועלי המושבות, היחסים עם הנה"צ בנוגע להם שיכים למחלקה. כל דבר קשה יובא למרכז. ביחידות עובד נטע זה 4-5 חדשים, מקודם היה גם לביטוב. לגוש השרון צריך להכניס עכשיו כמאתים פועלים, {0073-39} פרטים בדו"ח למועצה. יש לסדר בגוש זה הסכמים עם המעבידים - או עם כל נקודה לחוד או עם חבר החקלאים הלאומיים. למגדיאל יש להכניס עובד בשכר שירכז את עניני ההסתדרות במקום. מתנהל מו"מ עם גן חיים (בראשו עומדים חנקין, סוקלובסקי, מילר ועוד ). אדלמן (ע"י כפר סבא) ושיפר (ע"י מגדיאל) בדבר קבלת פועלים ע"י ההסתדרות וקביעת חוקה. יש לסדר עכשיו ענין גבית המסים. בגוש יש ועד מחוזי המרכב מבאי כוח של המושבות הגוש, לכל מושבה אחד. עבודה ערבית בגוש יש: אצל דיסקין רק ערבים, אצל גריידיגר 4 ערבים, 16 יהודים, אצל רוקח גיזונדהיים רק יהודים עכשיו אצל ליטומוב עבדו ערבים. בשומרון יש להוסיף כמאה פועלים לחדרה, לשאר המקומות אין להוסיף. עניני ההסתדרות והמסים בחדרה הם בסדר. מבנימינה יש הצעה להוציא 20 פועלים, כי עבודת המקום אינה מספיקה, והפועלים נמצאים על חשבון עבודת פיקא, שאינה מספיקה. בזכרון ובנימינה יש בעיקר עבודת פיקא. יש צורך שההסתדרות תטפל יותר וברצינות גדולה בעניני פיקא - גם בעניני העבודה וגם בעניני ההתישבות. צריכים להקדיש איש מיוחד לפיקא. כמעט בכל מו"מ עם פיקא הצליחה ההסתדרות. בגליל היתה עד עכשיו הזנחה, כי לא היו שם פועלים, עכשיו נתחדשה הפעולה כי פיקא עומדת לעשות שם עבודה. בדרום יהודה יש שתי נקודות: רמת גן ובני ברק שטרם עברו. יש ספק אם כדאי להעביר רמת גן, כי שם השכר 25 גרוש, ואם יעבור למרכז אולי ירד השכר. במקוה עובדים יותר ממאה פועלים, השכר 18-15 גרוש. בחסבון 16 פועלים יהודים וערבי אחד. הפועלים {0073-40} פתחו שם מטבח, והם קבועים, ולרגל זה מתחזקת העבודה העברית. השכר 2\1 17. בראשןן יש כאלף דונם נטיעות. כמעט רק עבודה ערבית. אחדים מעסיקים יהודים, אך הס קובעים שני מחירים: 15 לתימנים, 17.2 לאשכנזים. יש צורך בהוספת אנשים למקום. בנס ציונה יש 180 פועל. מהם 20-30 מה"ע. עובדים פה יותר מאלף ערבים, נוטעים עוד כאלפים דונם חדשים. יש להכניס 300 פועלים ולערוך מלחמה על כיבוש העבודה . ברחובות יש להוסיף כמאה פועלים (מהעליה החדשה יכנסו כחמשים). יש לבחון את המצב בגדרה (מתחילה נטיעה חדשה) באר יעקב ועקרון. בענין דירות לפועלים לא נעשה במשך שנתים, הושגו רק 420 לא"י, השתמשו בהם לתיקון. בנ"צ אין להשיג כלל חדר, מצב כזה יש גם בגוש השרון. גם בבנימינה המצב קשה . מחרתיים תתקיים ישיבת המרכז עם מוהל בענין בגין בתים. בקבוצים שבמושבות יש למעלה מחמש מאות איש. מהעליה החלוצית יכנסו 250 איש למושבות, השאר יתפזרו בערים ובמקומות שונים. יחסרו דירות לעולים החדשים, מלבד אלה שיכנסו לגבעת השלשה. שם יש דירות. לשכות העבודה בכמה מושבות מקבלות עבודה. במקרים רבים לא עשתה עבודה טובה, וע"י כך נכשלה העבודה העברית. יש צורך ביסוד משרדים קבלניים מקומיים בכמה מושבות, ביחוד לאחר שתוסדנה לשכות משותפות, במשך הזמן משרדים אלו ישמשו בסיס ליכין. יש הצעה שיכין יקציב סכום ידוע בשביל יסוד משרדים אלה בפ"ת, רחובות, נ.צ. וחדרה - לכל נקודה נחוץ סכום של 10 לירה בשביל איש אחד למשך 6 חדשים, ז"א סכום של 240. בתי פועלים - בתים או צריפים - יש כמעט בכל מושבה. בז"י מסרה פיקא בנין, בבנימינה יש צריף על {0073-41} אדמת פיק"א. בחדרה יש מטבח ובית פועלים על קה"ק, בכרכור יש צריף על אדמת ועד המושבה, בהרצליה קנו פ ועלים מגוש וניגדים לבנין, במגדיאל קבלו מגרש מועד המושבה, ברעננה אין כלום, בכפר סבא קנו הפועלים 2\2 דונם והקימו צריף. בראשון יש בית קטן של שני חדרים שנתקבל מהמושבה, בנ.צ. יש שני צריפים. ברחובות יש 3 צריפים לענינים צבוריים = אדמה אין ועומדים לקנות שני דונמים במאה לירה. ועד המושבה נותן לשם זה 30 לירה. בקרוי יקרא המרכז מועצת פועלי המושבות, בערך 50 איש. במקום שיש בו עד 100 = יבוא ציר אחד, עד 300 = 3 צירים, עד 500 = 5 צירים. מפ"ת 7. הצירים יבחרו מועדי הפועלים. נטע מציע לפוע"צ ושר 1, לפוע"צ אברמוביץ 2. מסקירת שרייבר בגליל: בכנרת עובדים 9 פועלים חדשיים., אצל כל אכר עובד ערבי אחד. האכרים הבטיחו להחליף את הערבים בחברי קבוץ ס.ס.ס.ר. השכר יומית 17,3, אך אין יכולת לשלם במזומן. במנחמיה מתכוניים לנטוע 500 דונם פרדס ירקות ובננות. אין אף פועל יהודי אחד. האכרים הבטיחו לקבל לנטיעה יהודים. ביבנאל ובבית גן אין ועד פועלים, אצל האכרים 9 פועלים חדשיים ביבנאל 5, בבית גן 4. מספר האכרים ביבנאל 40. בבית גן 24. ביבנאל יש לכל אכר חרת ערבי. בית גן 5 חרתים. בראשית החורף בקשו האכרים לקבל פועלים חדשיים עבריים, אך לא היו פועלים. לפני הפסח אפשר יהיה להכניס 20 פועלים חדשיים. השכר 1,3=1,25 לא"י לחודש עם אוכל ודירה. היו מקרים שהפועל עם גמר עבודתו לא קבל התשלום. יש ביבנאל 20 פועלים בעלי משפחה עבדו בכביש, בבנין ובעבודה {0073-42} חקלאית יומית. רווקים יש ביבנאל 10, שמרים 2. במסחה ובסיגרה אין עבודה עברית. שרונה שוממה. במגדל עובדים בחקלאות: ב"יכין= 7 קבועים, איל אכרים 9 חדשיים, 5 יומיים, בפרדס מלצט 7 חדשיים 7 יומיים, בפרק של מלצט 2 חדשיים 15 יומיים, בעבודות שונות 1 יומית מפקיעין = במ"ח 62 פועל. ערבים = אצל אכרים 6. אצל מלצט 4. אצל ציגלר 3 = ס"ח 13. השכר יומית 200 מא"י חדשית 5 לא"י. עם אוכל ודירה 2 לא"י.