יומנים > יומן - מלא 23/01/1929

1
מתוך
מקומות:
Galicia
H̠ever
Romania
Haifa
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
23.01.1929
220186
{P001} {0073-42} י"ב שבט 23 ינואר יום ד' דברתי עט אפרח על הליכתם למושבח. לעבוד בפקידות אינו מסדים. נכון ללכת לעבוד בתור פועל, השאלה מתבררת בקבוצתו (הסולל = 16 חבר), שכול עומדת לעבור למושבה בשבוע הבא. בעיר ובמשרדנו מהומה בענין הכרטיסים לנשף הערב. יש רק 1.200 מקומות, דרישת מאלפים. 108 העולים באו: מרומניה 57 (קבורת עליה 27. השה"צ קבוץ ג' 13, בני ישראל 2, שונים 16), מפולין 41 (קלוסובה 10, שחדיה ב' 3, גרוחוב 1, חל חי 8 = כלם לקבוץ המאוחד = , שחריה א' 14, השה"צ 5), מגליציה 10 ("התאחדות" 9, קבוץ עבודה 1). שנים מהחלוץ המזרחי. {0073-43} "עתיד" = למרות מסקנות הוה"פ אין הוא מקבל עבודה ממשביר טכסטיל, בשעת שוונטנסקי מקבל עבודה מצב הקואופרטיב מיואש. דרישות מ.פ.י. רמ.=ט. לא נתמלאו. אתמול נכתב מכתב ע"י מ.פ.י. למ=ט. שווטינסקי זה לא מקום עבודה מאורגן. אליהו מודיע שכבלו את אסירי פ"ת, כי נמנעו מהוציא צואה. מאיימים עליהם במלקות מחר. בקשנו את פינשטין וקפלן שיפנו לקמבל. בן צבי וטון טלפנו לי תוכן שיחתם היום עם לוק על עזרת הממשה לעבודות ה"א הוא אינו מחליט בענין זה = אלא הנציב, ובישיבה הבאה עם הוה"ל (בעוד שבועים) יתן תשובח. לדעת טון יש ללחוץ על קמבל ונחוצה גם התערבות עירית ת"א. בשיחה זו מסרתי לב.צ. על האסירים והמלקות והוא יפנה מחר בבוקר לבנטוויטש. הא' זילברברג פנה אלי. הוא עובר בעיקר בשביל ערבים. עכשיו פתח ערכי בית חרושת לקופסאות בחיפה = לפני שבועות אחדים. עובדים שם 10 = 12 נערים ערבים, הוא מוריד המחירים 8 גרוש על . אלף המחיר של אלף 68 גרוש = טלפנתי בינתים לחיפה ושאלתי אבצוג אם ידוע לו בית חרושת זה. הוא יודע בכלל, אבל הפרטים ידועים לדוד הכהן. רדומיסלבסקי האומן שהיה גם הוא בישיבה הציע להפחית את המחיר בשמונה גרוש = הפועלים יורידו שני גרוש, בעל ביה"ח מרויח 4=5 גרוש מאלף., ויסתפק במשך 6=8 חדשים רק בריוח של 2 גרוש {0073-44} 2 גרוש תוסיף הנה"צ. אמרתי להם שאנו נבחון בימים הקרובים את האינפורמציה כענין זה, תנאי העבודה בבית החרושת, ואז נבוא אתם בדברים. בערב נשף העליה החלוצית. אולם התערוכה היה ממולא מפה לפה. יש של ראשים. המון רב נאלץ לעמוד כל הזמן בצפיפות רבה. משמעת מופתית וסדר נפלא. הקשבה. שמתה עמוקה ופנימית כאשר לא ראיתי זמן רב בארץ.