יומנים > יומן - מלא 22/01/1948

22.1.48, יום ה', יא שבט תש"ח.

בבוקר ישראל: מסרתי לו על מסיבה ישובית רחבה של ראשי המפלגות והארגונים להסברת המצב. הוא רוצה גם פגישה עם מספר מפקדים. מסרתי לו על השיחה עם נובו. אמר לי שי כמפקד לסדום גואל לוויצקי, מ"מ בחיש, עבד בשי ערבי. - בענין ירושלם קיבל ישראל מכתבים מרודי ומלויצה, הדורשים לקחת משם ישראל. הערכה כלחבר ולאדם, אבל מתאונני שעושה הכל לבדו, אין עבודת מטה. ישראל מציע משה דיין לירושלם. דן אפשטיין (היה פה אתמול) מתאונן על ישובי השומרון שאינם הולמים צרכי השעה. עי הוראות לישובים ואינם מקיימים אותם. ישראל רוצה לכנס הישובים בשומרון בשתוף שקולניק (יעצתי לקחת גם מישהו מהתאחדות האכרים). - פרלסון ושושני: לפני שבועות אחדים דרש פרלסון פגישה עם היכל. לא קיבל. אבל קיסיליוב אמר לו שעושים משהו. עכשו פנה קיסיליוב בשם פולר לסדר שלום בין ת"א ובין יפו, שיכליל גם אבו-כביר, יעזור, בית-דגן. שכונת המכבי (תושביה עזבו אותה ורק ההגנה יושבת שם) תפונה, תוגדר ותכרז כ-no mansland, ואז יצרפו למעשה את שכונת וולובסקי לת"א. אמרתי שלום - כן, אבל יפו הערבית מתפשטת עד רמלה ועד בכלל. פרלסון שואל: מה בדבר פורשים? הם דורשים אחריות כללית. אנחנו לא יכלים לקבל אחריות על הפורשים. ישראל אומר שאפשר באופן לא רשמי לבוא בדברים את הפורשים, כאשר עשו בענין בתי הזיקוק. - משמר? מספר אנשי החיש שיש לג'יימס אינו מרשה הוצאת הרבה אנשים לדבר אחר. נחוצ לו להגנת ת"א 750 איש, יש 550, השבוע יקבל 250-200 איש שיתאמנו. בסרונה מתאמנת פלוגה של 150 איש. בעוד 10 יום תגמור אמוניה. ישראל דרש להלביש פלוגה ז' מדים, אבל גיימס טוען שהוא צריכה להחליף אנשים הנמצאים כבר 3 שבועות בחזית. ישראל רצה ¯,לקחת 250 אנשים משמעון קוך, אבל מחר או בשבת יוצאים 250 איש מאומנים לירושלם הוא גם שלח 120 איש לנגב. צבי מעורר שאלת המשכורת - למעלה מבני 25 אינם חייבי ג וידרשו שכר של 50-60 לא"י לחודש. צבי מציע לתת לגיימס ולדן 600 מגויסים ולאמן א במשך שלושה שבועות. זה, לדעתי, לא מספיק. אימון של 300 מספיק אולי לחזית בת"א,

אבל לא לרחובות ת"א. הוא צריך להיות יותר ממושמע, ממושטר ומחונך בהליכותיו. ישראל הציע לדרוש מגיימס ומדן להקים כ"א מהם שתי פלוגות, ובכל פלוגה מחלקה אחת מאומנת; הפלוגות יכנסו מיד לאימונים, ויהיו מיועדים למשמר. באופן זה לא יוכלו להכנס לפעולה לפני 3 שבועות. - אשר: לאחר בוא שאול נתקיימה ישיבה: שאול, ישראל ג., ברוך רבינוב, יוסף יזרעאל דוב בנארי ואשר. שאול הציע לתת זכות קדימה בעליה לאנשים מאומנים ולהגביר האמונים בחו"ל, ביחוד במחנות. הובע חשש שאם יבוא נוער מאורגן - התנועות יחטפו אותם. (האין לזה תיקון פשוט: יבוא ישר לגיוס?) נתעוררה שאלה על גיוס מ"מ ומ"כ בין הסטודנטים האר"יים בחו"ל. דרשו פקודה מסוכנות בענין זה. למען גייס כל הטעונ גיוס יש לדעת המתיעצים צורך בעשרה אנשים מן הארץ. בן ארי הכין תקציב של 3000 דו לחודש, כשישלחו 4 אנשים נוספים למטה הכללי, 3 לצפון אפריקא, 2 להונגריה, 2 לרומ 1 לאבסטריה, 1 לאנגליה. אימון טוראי ימשך בחו"ל 30 יום, ויעלה בממוצע 30 דולר. יחידה בת מאה איש תעלה 3000 דולר לחודש. - לאילת יש 600 אנשים: קבוצת הצופים מעין גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50), התנועה המאוחדת דגניה ב' (45), גבתי רוצה לקחת מהשה"צ קבוצה של 50 איש, ויש בודדים כ70- איש, שרוצים לצרף מהגדנ"ע בת"א (150). מהי הכשרתם? הנוער בגבת - נמצא השנה השלישית בפלמח. נוער בעין גב - שנה שניה בפלמח. נחשולים - שנה שניה בפלמח. קבוצת שילר רק מתחילה עכשיו באימונים. הנוער המושבי כולו מאומן. רק לנוער בעין גב יש קצת אימון מימי. טייסים? אין. יש לצרף מומחים לאימונים. - ההתקפות בינתים מחמירות. ב9.30- הודיעו לנו שהבוקר בשעה 6.30 יצאה שיירת משא מת"א לירושלם. ע"י מקוה נלוה אליה טנדר עם 5 נוטרים בפיקודו של מ"כ אלי שמיר. ביעזור הותקפה ביריות ובפצצות. חמשת הנוטרים ואולי נהרגו במקום. הטנדר נשרף. המ"מ יעקב שכטר, מפקד השיירא נפצע. שלוש מכוניות משא הצליחו להגיע לראשון שאר המכוניות חזרו למקווה.

הותקפה הבוקר גם שיירה שניה, שיצאה הבוקר בשעה 6.45 מירושלם (25 מכוניות) ע"י קסטל. הרוג ופצוע הועברו לקרית ענבים. השיירא תקועה ע"י הקריה. - אלון מטלגרף: הזמין 10 תותחים (75) עם 10.000 פגזים shell, 5000 רובים gun field, 200 ברן, 10,000,000 כדורים בריטים. את הבזוקות עומד לשלוח באוויר (פסוק אחד במברק חסר). - שאלתי ד"ר מאיר על שיבר והלר. לדעתו הלר עולה במהירות תפיסתו ובחדירתו, אבל אינו קואופרטיבי, לא דן על הענין רק לגופו, ויקניט באפיו הפרוסי (התרפסות ותוקפ התאור הזה נראה נכון, והבחירה בין שניהם תלויה לדעתי, מי יהיה בן זוגו הציוולי. אם יש לנו איש דינמי ותקיף ציוולי מספיק שיבר - כמומחה צבאי. אם יש לנו ציוולי שאינו אלא אדמיניסטרטור טוב- טוב לנו הלר. מי שהלר יקלקל ביחסים - יתקן הציוולי - כהנא מפועלי א"י מסר לי שהאיחוד האזרחי הציע לו להצטרף אליהם, לא נתן להם תשובה ברורה, כי ביקש לשמוע מה יציעו. חיפש שקולניק להתיעץ אתו ולא מצאו. הוא בא אצלי בתביעות וטענות אחדות: שוחח עם יוסף יזר. על אגף דתי, בינתים הודיע ישראל שבמא הוקם אגף דתי במחלקת כוח אדם (לטפל בכשרות, פלוגות דתיות, רבנות צבאית?) ויש ועדה דתית מורכבת מוסרמן, יוסף יעקבסון ויוסף יזר. מה מקומם איפוא? הבטיחו להכניס לעבודה בגיוס ברנהלץ, נציגם. והוא אמנם קיבל שחרור מהמדור לטיפול בעולים שע"י הסוכנות, אבל למעשה לא לאגף הדתי, כנראה מפני שלפה"מ אין עדיין איש. הובטח להם גם להכניסם במפקדות המקומיות נציגיהם, והוא מסר הרשימות ליוסף יזר. אבל למעשה לא הוכנסו. הוא מעיד גם על צרכי הבטחון של המחנות שלהם: "יסודות" במגדיאל, "מסורת" ברא"ל, "נצח ישראל" ברמת הדר. - אשר, שמעון אלחנן: בודי ערבה יש מעינות אלה (מצפון לדרום) עין ערוס (ודי מיקרא), עין חוסב, עין ויבה (מועלא), עין מליחה, עין גידיאן, עין א-דפעא. לדעת שמעון המקום החשוב בנגב עמק עיקפי (5 קילו. אורך, 3 הרוחב) באנגלית Jyfi.

זוהי רמה מישורית מעובדת. משלט שני הוא גבל ליסן (957 מטר גובה). בודי רומן המוליך אליו סללו הרומים דרך. לאילת יש דרך ביבשה (ערבה) בים ובאוויר. בסיסים - בית אשל וסדום. יש להקים שני שדות תעופה: בודי מועליל ובאילת. צריכים להימשך בדרום ע"י נגב אל עקבה, טבעה (נקודת הגבול), שם יושב ויליאמס אנגלי וחוקר מחצבים, יש לו שם בית; אי ג'זירת אל פרעון (אי-פרעון. לא ברור למי שייך האי. באות אליו ספינות דייגים. גדלו - שני דונמים (יש האומרים 10 דונם) - שמעון מציע ע"י כל מעין מחלקה (35 אנשים), על יד הבסיסים העיקריים שתי פלוגות (באילת, גידיאן, ומועליל (פלוגה 120 איש). מזח של 3-40 מטר אפשר יהיה לפרוק ולטעון. כל הכוח בערך 600 איש - ממונע ומשורין. בהתיעצות עם חיים זינגר (ק. פלמח), אסי המבורגר, גדעון ברץ (קפטן הובלה בצבא) בר-כוכבא, אשר'קה ויוסף יזר. באו השלושה לידי מסקנה שהדברים האלה דרושים. 4 בולדוזר (מיישר דרך), 10 טון עמודים לתיל, 14 טון תיל, 6 מגדלי פלדה לשמירה, 12 גנרטורים (5 כוח סוס כ"א), 2 גנרטורים גדולים (12« כוח סוס). לנקודות המרכזיות, 13 מטבחי שדה, 4 טנקרים למים, 2 משאבות ניידות קטנות, 2 גרז'ים ממונעים, 4 צריפים, 350 אהלים (אהל לשנים), 2 מכוניות כלי עבודה, טנקרים לבנזין מכוניות-טנקים, 24 מיכלי בנזין, 12 מיכלי מים כמלאי, 5 מכוניות משורינות נושאות ברן, 5 ג'יפים משורינים, 20 מכוניות משורינות; 54 מכוניות להובלת האנשים והציוד אספקה ל600- איש לששה שבועות, 6 מכוניות בני 10 טון להובלת הבולדוזרים, 4 סירות שיעבור ביבשה; כמה זה יעלה? לא יודעים. משטרה יש (לפי מה שידוע) בעין חוסב, כרנוב, עסלוג, עוזה אל חפיר, אום-רשרש, ובי עזוב של משטרה בעין גידיאן. בר כוכבא ירשום ימאים לשלוש אניות דייגים. בארץ יש ספינה אחת (לחברה דרום אפריקאית) באיטליה ובאמריקא אפשר לרכוש עוד אניות.

כוח האש של בדוי הנגב הדרומי הוא (לפי אומדנא) 5000 רובים. ביקשתי להביא לי תקציב - והמומחים (אסי וחיים זינגר), ותכנית של סירות טורפדו (מילר). - בערב יוחנן. בחיפה סידרו הערבים בלוקדה על הישובים היהודים ולמנוע התחבורה לנמל ולאזור התעשיה. 2-3 ימים זה הצליח, ואיש הדר הכרמל לא יכל להגיע לא לבתי החרושת ולא לנמל. הנמל ניתק למעשה מכל הישוב היהודי. לפרוץ בלוקדה זו השתמשו בפיצוץ בתים. אבל נתברר שאין די חומר נפץ. - אין בחיפה רכוז הפיקוד (יש משה ז. ויש מיכאל) ואין איש צבור מרכזי. תכנית הפיצוצים קבע מיכאל. היא הצליחה. יוחנן דורש שאקבע סמכות מרכזית בחיפה. דרושה הסברה לערבים, וגם התראות - אם כי הפיצוצים הועילו. הערבים מבקשים שלום, אבל אינם שליטים בערבים, אם כי גם הפורעי אינם שליטים, ובעיריה נמשכת העבודה היהודית-ערבית. מצב הרוח בקרב היהודים עכשיו לא רע, אבל בימי הבלוקדה שלט יאוש וחשבו שההגנה מחוסרת אונים. הבלוקדה נעשתה ע"י מספר צלפים לא רב. עכשיו הערבים מדוכאים, חצרותיהם סגורות, רבים עזבו. במקרה של חידוש הבלוקדה ע"י ערבים, יש, לדעת יוחנן "להכריז עוצר" - כלומר לירות לרחובות הערבים, להפסיק התחבורה וע"י כך האספקה (מיד קופצים אצלם המחירים, מחוסר סידור ומשמעת, וההמון סובל). בגליל מערבי מצב רוח מדכא. יש כנופיות גדולות מזוינות יפה, ואנשינו לא מצוידים, ולכן יש להחיש לשם מוקשים. - היום נעשו נסיונות במוקשים בסביבות הרצליה (נוכחו יוסף ר., שלמה ג., וז. רטנר) ואעפ"כ מהסס יוסף ר. להזמין מוקשים - כי חיים אינו מאמין בהם. - טוביה ארזי בא מחיפה בקרב הערבים דכאון. היהודים בהדר חולשים על שכונות נוצריות וגם מושלמיות. יש לנו אנשים וציודם יותר טוב. על הועדה הלאומית יש לחץ רב מצד סוחרים ערבים הזקוקים למנוחה. הם טוענים שכל האספקה לערבים - קמח, סכר ועוד - באה דרך חיפה. "הועד הלאומית" סבורה שדרוש לחיפה שקט, בכל אופן לא לקפוץ בראש המלחמה. דוגמא: נזרקה לפני שבוע פצצה על אוטובוס יהודי, נהרגו

ששה יהודים, צלפים ערבים החלו לפעול. באותו לילה באה תגובה יהודית חריפה, וגם למחרת (בפעם השניה חסר חומר נפץ) פוצצו גרג', שני בתים, ירו ברחובות לערבים - נפל פחד על ערבים. הערבים טוענים שהפצצה נזרקה ע"י זרים - ע"י אנשי שכם. בתגובה הזו נהרגו, לדברי הערבים, 50 הרוגים ולמעלה ממאה פצועים, יש בריחה מהעיר. אמידים יוצאים ללבנון, רבים יוצאים לנצרת, לג'נין ולכפרים הערבים, אומרים ש25- אלף עזבו. עזבו באמת כעשרים אלף. סוחרים, משכילים, פועלים זרים, ברחו פועלים שעבדו בבתי זיקוק לג'נין. אתמול יצאה משלחת ערבית (חכים ועבד אל רחמן מורד ויוסף צחיון) למצרים. ימסרו למופתי דעת הועדה בחיפה: או שירחיק הבריונים שלו - או שהם יתפטרו וחיפה תתרוקן מתושביה הערבים, כי אין בכוח הערבים לעמוד בפני היהודים. ידרשו מהמופתי הוראות בכתב להפסיק הפעולות הגורמות לתגובה יהודית.- דוד דיבר עם חכים לפני נסי חכים הוא ידיד פרוק ודוד הציע לו שיסביר לפרוק שהחלוקה הכרחית. - זיאמה בא אצלי בערב. לדעתו צריך קפלן לטלגרף לדיקינשטיין שיסדר מיד מלווה לסוכנות לשנה אחת (מיליון דולר) - ואז זה יסודר. אגב מודיע זיאמה שהלר הוא סיעה ב'. מהלל מאוד את שיבר. - הוא מציע להטיל על איתן טיפול בעתוני חוץ (הצעה טובה!) או להביא הנה את פרלמן. זיאמה מסכים לתת בורשטין להסברה כלפי פנים, בתנאי שאם ידרוש אותו חזרה - כשהתנאים יחייבו זאת - יקבל אותו. - בתשע וחצי בערב בא אצלי קוסליוב. לפני כחדשיים פנה רוקח להיכל למנוע צרת הפליטים, ושניהם יקראו לצבור להרגע. ולשמור על השלום ולהשאר בביתו. מזה לא יצא כלום. הערבים תקפו (לא היה הסכם? קיסלוב: לא) לאחר נסיעת רוקח חידש פרלסון הבקשה להפגש עם הערבים לסידור הסכם. זה היה בימי ההתקפות של אצל ביפו - כשנוצרה בה אנרכיה גמורה. פרחחים ערבים השתלטו על העיר - ודחקו הצדה את אנשי העיריה. מצב זה נמשך כשבועיים, לא רק מצב העיריה אלא גם מצב השלטון האנגלי נעשה לבלתי נשוא. אז נולד רעיון המחסומים. האנגלים ביקשו אז שת"א תסכים לכך, אחרת יהרסו המחסומים. אנשי ת"א לא התנגדו למחסומים. אח"כ נתברר לאנגלים שלמחסומים אין ערך.

ונתעוררה שוב השאלה על ההסכם. גם המושל בא למסקנה זו - שבלי הסכם לא יעמוד הקיר המושל וקיסיליוב בררו אז מהו תוכן ההסכם: שטח או פונקציה (תחבורה, נמל, פרדסנות זוהי פונקציה). לפני 4 ימים בא המושל ואמר שהערבים דורשים להסיר שכונת המכבי, כ נבנתה שלא כדין, והאזור הוא מסוכן, יורים וכו'. קיסילוב אמר שאין עוסקים עכשיו בתיכון ערים, ואם יהרסו שכונה יהודית - אין ערבה שלא יהרסו בתים ערבים. ההצעה א ירדה מהפרק. באה הצעה חדשה להקיף אותה בגדרי תיל. בינתים נתגברה עירית יפו, וביחוד נתחזק הועד הערבי העליון, רפיק תמימי לקח הענינים בידו. הממשלה הכירה בועד זה, העיריה והועד הקימו ועדת-בטחון, שהממשלה מכירה בו. אצל הערבים נתגלתה נטיה להרחיב שטח ההסכם, שיכלול השטח עד יעזור. היום קיבל תשובה מפרלסון שהתיעץ עם מי שהתיעץ והוא יסכים רק עם רמלה תיכלל. קיסיליוב השתומם. שאלתי קיסיליוב: היות וכאן יש שלשה צדדים - יהודים ערבים וממשלה, מטעם איזה צד הוא מדבר אלי? ענה: מטעם המושל. אמרתי לו שאינני מוכן לדבר עם המושל באמצעותו. אם למושל נחוץ משהו אלי - יפנה אלי ואומר לו מה שאומר לו.