יומנים > יומן - מלא 22/11/1931

{P001} {0090-54} י"ב כסלו 22 נובמבר יום א' מזכירות = תקציב הוה"פ, הוצאות כלליות בשנת 1931 = 1.043 לא"י (בשנת 1930 = חיה 1.300 והוצא רק ). משכורת מזכירות הוה"פ בשנת 1.10C = 1931 לא"י, עובדי המשרד 1.000 לא"י. לשנת 1932 = מזכירות 860, עובדי המשרד = 890 (בלי דוב). לשנת 1932 = 2.740 (מזכירות, עובדים. הוצאות משרדיות. מחלקת התרבות) מוסדות לשנת 1932 (וה"כ, עליה, קפא"י, "הפועל", ערבים, מחלקה סטטיסטית, שכונת עובדים, מועצת פועלות. בית דין עליון, ועוד) 2.700 לא"י = עס הנ"ל 5.440 לא"י לשנה או 450 לחודש. יש לדעתי לחפש קיצוצים במוסדות אלוז מרכז עליה (184), סטטיסטיקה (342), בית דין עליון (173) שכונת עובדים (46) עניני ערבים (420), מחלקה פוליטית (257). ההכנסה החדשית בשנת 1931 (משוערת) 500, בכנס בפועל {0090-55} 400 (מועצות עירוניות חיינו צריכים לקבל 75 לחודש. קבלנו 32, מנהרים עתלית ועוד 9 = נתנו 13), מרכז חקלאי 30, המוסדות: קפ"ח 19=16, מרכז עבודה 15=10, משביר 5, מועצות הפועלות 15=10, קפאי 30, יכין 10=5, תנובה 110=40 (לשנה). הבנק 24, דבר 4, הסנה 3, קפות מלוה 0.25, מהרכז חקלאי 3. מהמגבית 125 לוה"פ, 40 לפעולה הערבית, קבלו רק בפועל 68 לחודש בס"ה. הכנסות שונות. רבית מכספי יכין 138, ממשרד קבלני חיפה 242, מהנה"צ 12,5 לחודש, שכר דירה מדבר 12.5 לחודש. שונות וגבית חובות סרג לא"י. מחודש ספטמבר ואילך לא שולמה משכורת. הכנסת מגבית 1932 מעריכים 5.000 לא"י. שעבודים למגבית משנת תרצא. חוב דבר משנת 1931 = 410 לא"י, וה"ת 50+270 (נוער עובד), וה"פ 516, מחלקת המושבות 60, חלקת סטון 36, שכונת עובדים ת"א 38 = ס"ה 1.380. התחייבנו לשנת תרצ"ב. נוער עובד = 325, וה"ת = 250, בית הוה"פ = 420 = ס"ה 995.עם חוב תרצ"א = 2.375. הבטחנו לדבר תרצב 500, לנוער נצטרך עוד להוסיף כמאה. יש עוד להוסיף תקציב הוה"פ, בתי הפועלים בחיפה וח"א. קפלן משער הכנסת הוה"פ לשנת 1932. מסים 100, מגבית 60, מוסדות 200 לחודש. הכנסות המסים בכל רחבי. עם אחוזי הלשכות ומרכז העבודה 16.000 לא"י לשנה. (קפ"ח מכניסה מסים 21.000 לא"י לשנה). {0090-56} נראה שאנו מתקרבים לפשיטת רגל. למען קרס אח הרעה עלינו להעמיד את ההוצאות על סכום ההכנסות הבטוחות ממקורות פנימיים. עלינו לסדר תקציב הוצאות בנוי על הכנסות. למען הגשים זאת עלינו להוסיף מסי שדות בהסת', לארגן את גבית המס ולסדר חלוקתו הצודקת בין המוסדות, לפרק חלק מההוצאות, ולמסור חלק מהבעולות לחברות=רשות (הפעולה התרבותית. עזרה). קיצוצים יש לחפש במחלקה הסטטיסטית, במרכז עליה, בבית=דין עליון, במרכז הפועל, במרכז לשכונת עובדים, בעניני הערבים במחלקה הפוליטית. מסי שרות אפשר להנהיג בוח"ב, במרכז עליה, בבה"ד העליון, בשכונת העובדים, לחברות יש למסור עניני התרבות והנוער העובד. הכנסות יש להגדיל מחלק מסוים מהמועצות וממרכז חקלאי ובמקצת ממוסדות. בדיקה זו יש לעשות בכל המועצות ובמרכז חקלאי. במשך שנה צריכה להגשים את הרפורמה. צריכים למסור לחבר אחד או שנים בדיקת ענין המסים הכנסות והוצאות ועבוד תכנית רפורמה. טביב = על שאלתי מה מצב המו"מ שבינינו = עונה: לא רע. נעשות עכשיו הכנות לועידת התימנים. קושי המצב מפריע להזמין הועידה בקרוב, אך בעוד שלשה חדשים מקוה שתקרא. בינתיים הוא מציע שיהיה שת וף פעולה. המרכז של ההתאחדות {0090-57} דן על ההסכם והוא מחייב אוחו. (כמרכז יש 9 חברים. סביב, כהן שלום בת"א, אריכא מנחליאל, ישדאל מזרחי מרחובות, צארוב מירושלם, חיים עירקי מיר ושלם, יחיה כהן מת"א, שלום מזרחי מת"א וגלוסקא). גלוסקא עודנו בחו"ל. טביב מתאונן על עבודת הרצפלד. הוא מתרחק מהתימנים. הם רוצים להכנס להתישבות האלף, להתישב בודי חורית, ואינו מרגיש התענינות מצד המרכז החקלאי. יש שלשה ארגוני התישבות של תימנים, 124 משפחות, הקה"ק הבטיחה קרקע בודי חורית למאה משפחה. בפעולה המשותפת שהיתה בהקמת בנינים ברחובות (טירת שלום 20, ברחובות 30) היתה שמחה מצד התימנים כי ראו עזרת חברים. מתאונן גם על יחסי המועצות במושבות בעניני עבודה. שאלתיו אם ידועה לו הצעת האכרים ברחובות לתימנים להקים לשכה מתחרה בלשכת ההסתדרות. ענני שהיה בשבוע העבר ברחובות ושמע מהתימנים צעקה על חוסר עבודה, אבל על הצעת הלשכה לא שמע. ברחובות יש כשבע שנים מעין לשכה, כלומר איש אחד מחם הולך לחפש עבודה לחבריו, אבל אין לשכה פתוחה, בראשון עובדים התימנים עם ההסתדרות, התימנים שם דדו כל הצעה לעבוד נגד ההסתדרות. הראיתי לטביב את חוזר סמילנסקי לפרדסנים ושאלתיו מה תהיה עמדת התימנים. טביב = לא נתן שהתימנים יהיו נשק בידי האכרים. שאלתיו אם יתכן שבכל מושבה תהיינה ישיבות משותפות של ב"כ {0090-58} התימנים עם הלשכות לסדר עניני עבודה. אמר לי שבראשון עושים זאת, אבל ברחובות קיים חוסר עבודה; הבטיח להסביר למחפש העבודה ישראל מזרתי התימני שלא יחמיר את המצב. דבדבני בא מראשון. לדעתו יצטרכו להעמיד משמרת בפרדס המושבה בדרישה של עבודה מאורגנת. בשנה שעברו אמנם לא הוציאו עבודה זו לפועל היטב, דבדבני הציע שיזמינו את ועד המושבה לפני פרוץ הסכסוך. יש צורך שבר-כוכבא יגש לשם כך לראשון. בדבר המחיר אצל הפרדסנים יעץ אותם לא לעורר שאלה וו עכשיו. השה"צ דורש שביתה כללית להרמת המחיר. יש כמה פרדסים של עבודה ערבית "טהורה", ביניהם ווייט. (בפרדס ברניצקי). שם יש להעמיד משמרות לדעת דבדבני. לדעתי, לא יתכן להעמיד משמרות גם פה וגם שם, אם לעשות מלחמה - יש לעשות על עבודה עברית. ואין להתחיל בסכסוך בפרדס המושבה, ביחוד שיש שם טענה נכונה. לבעל הפרי. לדעת דבדבני ייקל מצב העבודה בראשון בעוד חודש. באו עובדי ועדת התרבות. מסרתי להם החלטות הוה"פ ביום ששי: לפנות לסוכנות בשאלת החוב, שיסודר כמו למורים והפקידים המפוטרים, על תקציב תרצב המבוטל נערער לפני לונדון; הוטל על מרמינסקי לברר אפשרות של הלוואה אפותיקאית על בית וה"ת. על השאר - צריכה להקבע ועדה ליקוידציונית. העובדים ימסרו לנו שם ב"כ בועדה, והם דורשים שאם עד {0090-59} יום ג' לא תהיה תשובת הסוכנות בדבר אופני תשלום החוב - נפנה אתם לסוכנות ביום ג'. הסכמתי לכך, זיאמה מציע לברר ביחס למ.פ.תא.: 1) תקציב. 2) ארגון, 3) סידור הוה"פ של המועצה, 4) סקציות בבנין, 5) הפעולה התרבותית, 6) תנועת הפועלות.