יומנים > יומן - מלא 23/10/1929

{P001} {0081-130} י"ט בתשרי 23 באוקטובר יום ד' נסעתי הבוקר עם ארלזרוב להפגש עם סקר. הצעתי לפניו עיקרי תכניתי. הוא העיר שהגישה המיליטריסטית לפתרון השאלה עלולה להרחיק את הלא=ציוניים, שהם רוב התורמים, כי לא ציוניים מקיימים את הקרנות שלנו. אין התכנית גם מבטיחה מהתקפות ספורדיות, ואין היא פותרת את השאלה הערבית. הוא בקשני לבוא אצלו עוד פעם לשוחח אתו. טענתו העיקרית היתה כי אין להגשים שום תכנית כל עוד ההסתדרות אינה משנה את שיטת פעולתה של "אריינכאפען". לפני ימים אחדים מסר לו בבלי על ישיבת הקה"ק שהחליטה לרכוש {0081-131} 27 אלף דונם פה ושם... התתכן איזו תכנית שהיא אחרי זה ? בועדת הקמת ההריסות העביר הרצפלד חלוקת כסף,לחברון 50 אלף, לבאר טוביה וחולדה ועוד. דוגמא שלישית - ההחלטה לתת לחלוצים הוצאות דרך, 10 לא"י לאיש. אם נניח שהשנה יעלו אפילו רק חמשת אלפים חלוצים הרי נצטרך להוציא על כך חמשים אלף לירה כסף מזומן, בקפיטליזציה של 5% זהו סכום של מיליון... בדרך זו אי-אפשר לעשות כלום. שאלנו מהי תכניתו הוא ? בהנהלה ציונית זו אי-אפשר לעשות שום תכנית. זוהי לא הנהלה. בקונגרס זה היה מוחלט אצלו לא לקבל את הבחירה ולא היה בא הנה אלמלא המאורעות. מיד לאחר גמר הענינים האלה הוא יסע. בקונגרס כזה והנהלה זו אין לעשות כלום. הקונגרס בציריך לא היה אלא אספסוף של קבצנים התוחבים ידם לתוך כיס ריק של אחר. כולם בקשו דבר מה רק לעצמם. נבחרה הנהלה שאינה מוכשרה לשום פעולה. מדוע לא הכינות תכנית כשהיתה לך הנהלה כנפשך ? - בלי אמצעים אי אפשר לעבד תכנית, ענה... שאלנו על ההבעות לועדת החקירה ועל המצב המדיני. ההכנה, אמר, היא בידי עורכי=דין. הועדה לא תתעסק בשאלות פוליטיות (רופין אמר לנו אמש ההיפך; לדעת רופין ישאלו את דעתנו על צורת השלטון בארץ ועל עמדת הערבים, לדעתנו, בבית הלאומי לכשיוקם) היא קבלה הוראות פנימיות לצמצם את פעולתה. החומר הוכן כולו אולם אי-אפשר למחוק את הפגנת הברית שגרמה, לכל הפחות החישה, את המאורעות. המצב בממשלה מיואש. אחדים בממשלה פה חושבים שהציונות היא דבר טוב, ורק מעטים חושבים שהיא גם דבר מעשי. {0081-132} לוק הוא מוג לב, פיזי או מוסרי, והוא מטיל פחד גם על הנציב. הוא מצייר כל מיני רוחות רעים וגורם להויתם: מרד, התקוממות, התקפה של עבדאלה, חגז' ועירק. יחס הנציב לא היה רע, אם כי אינו ציוני, אבל בא הנה בכוונה לסייע. אולם אינו איש חשוב וניתן להפחדה. תפקידנו היה לאמצהו, אולם עכשיו הוא נתון לפחדי לוק. ואין לעשות פה עוד כלום, בהחלט. הננו במצב של אימפוטנץ. ולונדון ? - בלונדון אין בקרב אנשי הממשלה הכרה ( conviction) ציונית, אבל לא נעים להם להשתמט ממלוא הבטחה. חושבים את הציונות ל- nuisance , אך קשה להם להשתמט מהתחייבות ונכונים לעשות דבר מה, אך שם הנהלה. אין מי שיעבוד. בעל ההשפעה היחיד הוא ויצמן והוא חולה ואינו בלונדון. היש לויצמן השפעה ? בממשלה הקודמת היו לו קשרים והשפעה. בממשלה זו לא, אך יש לו סמכות, ואילו היה בריא ונמצא בלונדון היה עושה דבר מה. אפשרהיה ללחוץ בכוח אמריקא. אילו היתה פה פעולה והאמריקנים היו דורשים - היתה הממשלה מתחשבת; פה אין בהחלט מה לעשות, אין כל תקוה ואין איש. הסיקרט סוורוויס של הממשלן הוא רקוב, כך אמר לו הנציב עצמו. אינם יודעים את מצב הדברים, ונראות להן סכנות מכל צד. - היש באמת סכנה ? - לדעתי, אמר סקר, לא. אילו היה פה לממשלה רצון ותוקף לא היה פה כל חשש מצד הערבים. אך הפחדים שלוק מתאר - סוף סוף יתקיימו. הם בעצמם יוצרים את הרוחות המטילים עליהם פחד.