יומנים > יומן - מלא 23/10/1948
23.10.48, שבת, כ' תשרי תש"ט.
בקר מבריק (מאתמול) יוצאת אניה ב28-, ובה מעילים, שמיכות, בגדי קרב. אניה שניה תצא בראשית נובמבר - זו תקח כל הסחורה שקנו ויקנו. בנפולי התחילו בקניות - הסחו תישלח מיד ארצה. יש 25 אלף כפות מזלגות וסכינים, 200 תנורים מיוחדים, 7000 כפפו צמר, 2000 מעילים, 2500 בגדי-קרב, 1000 אהלים חדשים לארבעה אנשים כ"א, 40 אלף כל-בו לתפירה. נקנו עוד מצנפות, ברזנטים, מגפי גומי וכלי מטבח. - מזברסקי קיבלתי חשבון 30.9.48-1.10.47: הוציא מאז 28.489.711 לא"י מזה 14.024.293 על החזקה וציוד (כולל כלכלה, משכורת, הוצאות אישיות, ציוד אישי וטכנ הוצאות חטיבות וקציני ערים וכו'). 4.212.000 למשפחות החיילים, 441.468 לחיל אוי (מחוץ לקניות בחו"ל), 405.772 לחיל הים, 67.267 לחיל הנדסה, 179.155 לשרות רפוא 1.792.635 לתחבורה ורכב שכיר, 985.427 דלק, 703.741 לאכסון, 2.245.034 לביצורים 158.594 לרכישה בארץ, 832.994 לתעשיה (שלנו) 1.074.832 לתעשית חוץ,
518.661 למפעלים חימיים, 127.085 למדע (ס"ה ייצור 2.553.572), 165.327 לשרות קשר, 179.000 לשי, 29.566 מח"ל, 68.995 למרכז הגיוס, 10.421 למשרד הבטחון, 67.769 שונות, 90.600 לנגב, 109.075 לצרכי בטחון בוועדת המצב. הצעת תקציב לאוקטובר - 6.606.970, ותשלומין במזומנים 4.986.000: החזקת אנשים 1.616.720, משכורת 653.750, הוצאות מיוחדות של יחידות ושרותים 242.000, ציוד קניות ועוד 500,000, למשפחת החיילים 1.250.000 (לחמשים אלף משפחות כ"א 25 לא"י בממוצע - בת"א 18,000, בחיפה 7000, ירושלם 8000, שאר המקומות 17000) - עזרה לנפגעים ושיקום 30,000, בטוח רפואי למשפחות - 30000 משפחות כ"א 360 מי., - 10.800, שכר לימוד לילדי המגויסים 30.000, הוצאות אדמיניסטרטיביות 15,000, חיל הים 100,000, חיל אויר 258,900 (רכישות 89,000, עבודות 71,500, חמרים 167000, החזקת רכוש 9.700, הוצאות כלליות 16,600, חובות 36.000), חיל הנדסה 20,000, תעש פנים 125,000, תעש חוץ 273,800, מפחם 60,000, מדע 21700, מחמי 7000 תחבורה 209.000, רכב שכיר 250,000, דלק 65,000, אכסון 200,000, בצר 450,000 (מזה חובות 300,000, עבודות חדשות 150,000), קשר 30,000, ש.ר. 30.000, ממשל צבאי 5000, מרכז גיוס 20,000, שי 40,000, מח"ל 8,000, משרד בטחון 10,000, שונות 56,000. - באו אצלי שיטריט וישראל שוחט. מציין אלישר שונא אבולאפיה, רוצה להשתלט על הספרדים, מסית נגד האשכנזים, אלישר רוצה לעמוד בראש רשימת הספרדים - שיטריט חולק על כך. הוחלט שיופיעו שתי רשימות - בראש אחד אלישר, בראש שניה - שיטריט. אלישר הלך לאצל - אבל כנשמע לא הגיעו לידי הבנה הדדית. פיצוק מציע לשיטריט יקבל אלישר השני. ועד העדה בת"א החליט ששיטריט יעמוד בראש הרשימה. אצל עושה נפשות בקרב הספרדים - בלי רשימה מיוחדת הם עלולים להצליח. תדהר ו"בני הישוב" רוצים להקים תנועה עממית, אולם הספרדים של שיטריט מתנגדים. - אבולאפיה סבור שהו מתחזק בירושלם.
- יחי פישמן מפקד הפעולה הימית: הגענו לעזה ביום ו', אתמול, 4 אה"צ. היו לנו ווגוד, הגנה, מעוז ויקטן. עמדנו כארבעה מיל מהחוף. ראינו שתי אניות מצריות במרח מיל - מיל וחצי מהחוף. הגדולה בגודל של משחית, יותר גדולה מהאניה הכי גדולה שלנ בערך 1500 טון, כנראה אמיר פרוק, השניה - קורווטה קטנה כמו מעוז. על האניה הגדולה היו שני תותחים גדולים והרבה אנשים - אם צבא, או פצועים. לא היה סימן של צלב אדום. זו היתה אנית קרב, ונשאה דגל הצי המצרי. באניה הקטנה היו תותחים אנטי אוויריים. האניות המצריות הפנו חרטומן לאניות שלנו, אבל לא עשו כלום. אניותינו עשו כל מיני תמרונים - המצרים לא נענו. התחלנו להתרחק. לעומק, אחרי שעה של תמרונים, ופתאום נורו יריות מסוללות החוף - היריות היו לאוויר, יתכן שהיו אלו יריות הפחד ירו במשך עשר דקות - הרבה אש, בכוון לאניותינו, אבל לגובה, יתכן שהתכוונו להזהירנו שלא נתקרב. לא היו אווירונים בשטח. המשכנו מערבה בנטיה צפונה - עד 20 מיל בעומק, עד שעה שש וחצי. פניני אז צפונה לשוב הביתה (חי פישמן היה במעוז), בערב בשבע נתקבל מברק לפעול. מפקד השייטת פול נתן לפירשמן רשות לפעול על דעת עצמו - מבלי להיות תלוי בתנועת השייטת. הסירות היו במעוז, הוא החליט להשתמש רק במעוז - לבלי עורר תשומת לב יותר מדי. 3 האניות נשארו במקום במרחק 4 מיל מערבה מעזה. רב החובל התקשה במציאת מקומו, ולא ידע אם הוא נמצא בצפונה או דרומה של עזה. הספינות לא נראו. ברבע לתשע הוריד הסירות (במרחק 12 מיל מהחוף), בתשע ועשרה, עם עלות הירח, יצאנו לדרך. בשלוש סירות היה איש אחד בכל אחת, בסירת האם שנים: פישמן היה באחת הסירות התוקפות. פישמן החליט ללכת צפונה, עד 2 מיל מהחוף, ואחר כך להדרים למען יהיה בטוח שיגיע לעזה. הים היה די שקט. בעשר פחות 5 גילו החוף, פישמן שער שזה בערך מיל וחצי מהחוף והתחיל להדרים. כשפנו דרומה הכירו צלליות האניות - במרחק חצי קילומטר. הקטינו המהירות למען השתיק המנועים והשתדלו להתגנב להגיע לאניות מדרומן שלא ישמעעו הרעש וימצא בין הירח והאניות. בטרם
השלימו האיגוף החלה האניה הקטנה לנסוע במהירות מערבה, מבלי לראות הסירות. מעוז נשאר במקומו, במרחק 12 מיל כשהסירה הקטנה התקרבה למרחק של 50 מטר (הגדולה היתה במרחק של 100) החליט פישמן לפעול. שלח סירה אחת לאניה הגדולה, על מנת לתקו מיד ולהטביע, וסירה שניה - לספינה הקטנה, ובעצמו חיכה לראות מה התוצאות ולהן ישליך עצמו לפי הצורך. לפי טעות פנו שתי הסירות לאניה הגדולה, מיד נשמעה התפוצצ גדולה - מפגיעת סירה אחת, ועשן סמיך יצא מירכתי האניה הגדולה. באותו רגע החליט פישמן לתקוף הספינה הקטנה. פגע בין מרכז האניה ובין החרטום (קפץ מהסירה בערך 25 מטרת הסירה, אם כי לפי הדין אפשר לקפוץ במרחק של מאה מטר). האניה הגדולה נתהפכה ונעלמה לגמרי מתחת למים (כל הענין נמשך 3 דקות מרגע ההתפוצצות עד העלמה מתחת למים). הקטנה קפצה מעוצם ההתפוצצות מתחת למים - למעלה, החרטום התרומם בגוב של 8 מטר, זרם מים זינק, והיא התאמצה לגשת לחוף. לא ידוע אם הצליחה להגיע לחוף. פישמן בטוח שהאניה נבקעה. הקטנה לא עגנה, ומשום כך יכלה לזוז, הגדולה עגנה, ולא יכלה לזוז. פישמן סבור שגם הקטנה טבעה. לאנשינו היו פנסי אולטרה-אדום (של פישמן טבעה, אבל היה לו גם פנס פשוט). הפנס הזה גילה מציאותו לספינה הקטנה וזו ירתה עליהם - במרחק של 20 מטר. לא פגעו. הסירה "המיותרת" הלכה אחרי החבלנים ואספה או באו המון אנשים קפצו מהאניות המצריות - למאות, אחד הבחורים שלנו מצא עצמו בתוך ערבים, הם ראו אותו, והוא בקרנים הנסתרות שלו ראה אותם. היו קריאות וצעקות. לאחר הסיעה של שעה בסירה הגיעו באחת עשרה למעוז. מיד לאחר ההתפוצצות הובאו פרוזקטורים לחוף להאיר הים, והחלו יריות בלי הבחנה. - בארבע לפנות בוקר הגיעו עם השייטת ביפו - שמות המשתתפים בפעולה: יוחי פישמן, זלמן אברהמוף, יצחק ברקמנד, יעקב ורדי, יעקב רילוב. - גד מודיע שמגיעים מבצר (B17), שני מטוסי DC4 וחמשה C47 (דקוטה). כולם אמריקנים, תשלום לאחר שהכלים ימריאו מאיטליה. אהרון סבור שזה ידרוש בערך 50.000 לא"י.
- יש גם אפשרות להטיס 12 יורקים דרך יוגוסלוויה. ואולי יגיעו בקרוב. - נתתי לראובן נקודות בשביל מברק למשה: יכולת העמידה של המצרים, מכה רצינית ראשונה למצרים, שחרור דרך לנגב, כבילת הצבא המצרי וניתוק קוי התחבורה והאספקה, פרסטיזה של כיבוש באר שבע. והקלה על נקודות מסביבה, כבוד מצד או"מ להחלטות גם כשהן לזכותנו, גורם בקביעת גורל הנגב, כיבוד לצבא, למדינה וליהדות, הוקעת הבלוף של אחדות הליגה, גילוי יכולת כוח האוויר שלנו, מכה אנושה לממשלת עזה - המשך קאוקצי. - בשלוש עליתי לירושלם - דרך בורמא. - ישיבה עם המטה הירושלמי. מארבעת דרכי ירושלם - שלשה בידי האויב. עלינו לתפוס הדרך בצפון (למען הגיע לאוניוורסיטה.) והדרך בדרום. בתחילה היה סבור משה שאין כ להלחם בעיר (שיך ג'ראח, עיר עתיקה) - בלי משלטי הדירים, עכשיו נשתנתה דעתו. מפני 1) שיש בידינו תותחים, ואין הבדל אם יורים מלמעלה או מלמעלה. לנו יש אפשרו להלחם בתוך העיר, ללגיון זה קשה. יש גדוד אחד רזרבי בחטיבה, במחוז אין גדוד חפשי. בחטיבה - לגדוד אחד יש 600 (יושב בשער הגאי), לאחד 400, לשלישי 450, גדוד לנשק מסייע 270. שאלתי אם נוכרח לפתוח בכוח דרך לאוניוורסיטה - כמה כוחות דרושים? לדעת כולם יש להוסיף מבחוץ לכל הפחות גדוד וחצי, אחדים אומרים שנים. יש לקחת שעפט, הגבעה הצרפתית, ויש לעשות זה בלילה אחד, אחרת יש סכנה שהלגיון יפרוץ לאוניוורסיטה. האוניוורסיטה שלטת על העיר העתיקה. דרך אלטרנטיבית לדעתם אין. מהדרום יותר קשה לגשת לאוניוורסיטה. יש להוסיף גם נשק אנטי טנקי. לדעת לוי - גם עוד סוללת של תותחי שדה. למען פתרון רדיקלי יש לקחת בידו ונבי סמואל. 2« בירושלם נפגעו הרבה חיילים - הרוגים בלבד - כ600-, בכלל יצאו מכלל שימוש גדודים. שני גדודי חיש הפ גחל, אימון לא מספיק, אבל מצב רוח טוב וששים לקרב. גדוד 163 (חים) עיף, אפטי. מפקדו שטיגליץ. דרוש לו חופש. הגיעו לידי טמטום חושי לא איכפת גם המות. גדוד אחד של חיש חונה במשלטים בין שער בגאי ובין העיר ורק גדוד אחד - מוריה - הוא חפשי.
- הבוקר האזינו לשיחות אלה בתוך הלגיון - השיחה התנהלה באנגלית. "המצב דווקא גרוע. היהודים התקדמו עד כדי 5 קילומטר מבית לחם. זה קרה בלילה. המצרים הפרו ההפוגה. הם ביקשו עזרתנו אבל אנו סרבנו. המצרים נסוגו. היהודים הפגיזו קשה את בית ג'לה" - מאיזה צד התקיפו היהודים? - מהצפון. - הדרושה לך עוד תגבורת ? שאל המפקד. הוא אומר שאין לתמרן הכוחות אלא בשעת הדחק. היש נימוק לכך? - קשה להגיד. אילו רק אקבל אותם ל48- שעות - אודיע זאת למפקד. הכח. אעשה כל אשר אוכל. - אין לנו בנזין - אשתדל לספק לך בנזין. - האוכלוסין מה הם מצדדי הלגיון הערבי. אפשר לקוות שיעזו לנו". שיחה שנית כעבור שעה (8 בבוקר): - "אנו יכל לשמוע אותך, דבר דברך. - המצרים הם E Fin (?) הם צורחים לעזרת משוריינים. ההתקפה כבר החלה. אם הם במצוקה - .)Stay on the set spot( האם עלי לעזור להם? - בבקשה השאר במקומך אני אמסור דבריך. - טוב. - התשובה היא היא - לא לעזור, כל זמן שזוהי התקפת נגד המצרים. - הבינותי היטב. - ה-.Gm.R.-O.C בא לחזית שלך. אתה תמשיך בפיקוד. Gm.R.-O.C. הבינות? - הבינותי. - תפקידו הוא רק קשר עם הצבא המצרי. - צר לי על בתפקידו זה. - הוא מבין. - " - כפי שהסביר לי משה מגיעים כוחותיו וו'גלה וחולשים על בתיר. הראל הגיע עד חוסן, קבו ריק. משה רוצה לקחת מר אליס. לא התנגדתי לכך. - בשעה מאוחרת שיחה עם שרייבמן וברעם על המצב הפנימי בירושלם. שרייבמן פסימי, ברעם אופטימי יותר. הכוחות הצעירים בצבא. לחרות שחררו כארבעים איש, לנו לא משחררים וגם חברינו לא רוצים להשתחרר. בחוגים רבים - לדברי ברעם - יש אהדה רבה, אבל הם רוצים להיות חברים במפלגה, למען חוות דעת, ולא רק להצביע, אולם אינם יכלים להיות חברי ההסתדרות. מפ"מ חלש מאוד פה, חרות יש לו עדין השפעה במאה שערים ובקרב העדות. השפעתו של אלישר מחוץ לספרדית כמעט אפסית.