יומנים > יומן - מלא 24/10/1948

1
מתוך
מקומות:
ארצות הברית
חמאם
ירושלים
רחוב
רעים
שמיר
באר שבע
ברק
מנרה
בית גוברין
מגדל
מצרים
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
23.10.1948
224894

ירושלם, 24.10.48, יום א'

בבוקר ביקרתי במשרדו של דוב יוסף. מזון - יש מלאי לשלושה חדשים יש אבקת ביצים - ביצים אין. יש קמח, שמן, סוכר, אבקת חלב - 70 טונות (לחדשיים). המזון מחולק, רק דברים מעטים הם בשוק חפשי (לרוב מותרות,: קונסרווים יקרים ועוד). החנווני חייב לתת 250 גרם לאיש ליום, אבל יש עודף. מים - במלאי יש 55000 מטר מעוקב, זה יספיק לחודשיים, מביאים בצנור. אם יונח הצנור הנוסף של "6 - יתווספו 1500 מטר ליום. ליבוביץ סבור שבעוד 7-8 ימים עבודה זו תיגמר. אז אפשר יהיה לעשות מקלחת בירושלם. יהיו אז 4000 מטר מעוקב ליום (באופן נורמלי דרושים 10000 מטר מעוקב). דלק - קירוסין, יש, בנובמבר יתנו שני גלון לנפש לחודש, זה יספיק לקצת יותר מאשר לבישול, ויוכלו קצת לחמם, אבל לכך לא יספיק, ויהיה קר בירושלים, אין סולר בארץ, יש בעיר רק 60 טון סולר. בנזין יש כ20000- גלון, ניתן רק על פי קופונים. למאפיו יספיק הסולר רק לחדשיים בצימצום. יוסף מתאונן שמזמן לזמן בא הצבא ולוקח דלק ממנ - בלי הוראות ממנו. חשמל - בסדר. יש להם 300 טון שמן דיזל, צורכים 12-14 טון לי אם יהיה פחות שמן - יקטינו מכח החשמל. אין קשר טלפוני וטלגרפי מספיק - דואר יש פעם ביום - בבוקר, והעתונאים מתאוננים שלא יכלים לפנות ערב לשלוח חומר. דרושה רק מכונית אחת לפנות ערב. תמוה למה אין חוטי טלפון - לאחר שהניחו אפילו צנור. עד שער הגאי יש טליפון - חסר רק חוט בערך 11 קילומטר. גם הטלגרף לא פועל - כשיש הרבה טלגרמות אין עבודה בעיר, כי אין פועלים. אפילו בני 53 הם בעמדה, יש הכרח להוסיף 500 או פועלים או חיילים לירושלם. מתברר שמכתבו של ד. יוסף על העברת 200 איש מחילחי"ש - היה מיוסד על ידיעות לא נכונות שהוא קיבל מוולה פלדמן, סגנו של לויצה. במקום 1200 שנאמר - לקחו רק 639, וגם אלה לא צורפו לחי"ש, אלא עברו מגיוס חלקי לגיוס מלא בחי"מ. (משה קובע: בחיש מגויסים 2300, בחימ 2600, מלבד שרותים שמספרם לא ידוע למשה!) יוסף טוען שבירושלם מגויסים 8000. איפה הם 3000 הנוספים? ומדוע אחוז המגויסים לעומת כל האוכלוסין כל כך קטן? בארץ כולה מגויסים כמעט 15%, פה רק 5%, או מכסימום 8%, - אם נכון שיש כאן 100,000 יהודים. יוסף או שאין מאה אלף - כמה יש? 90,000. וולה פלדמן אומר שבחי"מ יש 3670. משה טוען שבני ירושלם נמצאים בשאר חלקי הארץ, בנגב, גליל ועוד. יוסף דורש לכל הפחות 500 אנשים יש גם להביא עולים (הרמן מטפל בעליה - ויש לראות אותו).

עיריה - כל הזרמים בעיר (במועצת המושל - רק א"י אינה משתתפת) החליטו על הרחבת העיריה. יוסף מסר הפרוטוקול לגרינבום. שר הפנים סידר הרכב של 15-16 איש, פתאום נתבטל הדבר, יוסף דורש הרכב חדש - למען הפעיל העיריה. כיצד חברי מועצה יפעלו? תנועה - לצאת מירושלם יש לקבל רשיון. הלכו כבר 7-8 מכוניות לת"א. אכא - פיקוח הוריד זאת לשני אבטובוסים ליום. מדוע עשו זאת? מפני שסוללים דרך והתנועה מכבידה (לראות שומכר - הוא בקי בדבר, לברר אתי הדבר), הצבא בירושלם - אומר משה - אינו מתנגד לתנועה חפשית. יוסף לא ממליץ עדין על חופש תנועה אבל יש להרבות באבטובוסים. אילו היה די מכוניות - היה יוסף בעד חופש תנועה, אבל כשאין, אין למסור הענין לאגד - שיקבלו שלמונים בעד נסיעה. היחסים בעיר לא רעים. כולם נכנסו למועצת המושל - מלבד האגודה (פא"י משתתפים). מצב הפרנסה? לא טוב. שכון - סודר. כעשרת אלפים איש יצאו משכונות מופגזות ונתישבו בקטמון, במושבה גרמנית ברוממה ועוד. הדסה בירושלם פתחה מחלקה לריאביליטציה בריאותית לחיילים בירושלם - דייוויס מתאו שהצבא בירושלם עומד אף הוא לפתוח מחלקה כזו. בנובמבר יתחילו שעורי אוניוורסיטה למדעי הרוח לשלוש מאות תלמידים בטרה-סנטה, מתוך הסכם עם הנזירים. בית החולים של הדסה נמצא בעיר, ברחוב הנביאים. נתפנה ע"י הבית הזה משרד המשטרה הצבאית, שעברה לקטמון. אבל שרות האכסון (שומכר) מסרב. - מאכא הביאו לי המספרים המלאים של המגוסים בירושלם (11.10.48) חטיבה :6 מטה 91 גדוד 61 - 654, 62 - 560, 64 - 273 (מסייע) - 68 - 670, ס"ה 2348; במחוז: מטה 385, 161 - 181, 162 - 573, 163 - 684, 164 - 763, מטה מרחב ירושלם 398, ס"ה 2984. באכא 388, בשרותים אכא 850, יחידות אגא 660, שרותים וחיילות 986, שונים 1193, - ס"ה כללי 9415. - פגישה עם אנשי הסוכנות ב12- וחצי. בירושלם עובדים קול, דובקין וגרוסמן. לוקר עוד לא בא הנה, אשכול לא נכנס עוד לעבודה, ורפלבום זמנו בת"א. הרב גולד קיבל פיתוח ירושלם - עוד ללא התחיל בשום דבר. זרבבל קיבל מזרח הקרוב - אבל גם הוא 

לא נכנס עדיין לעבודה. ברגונסקי והרמן - שניהם סגנים - מטפלים בקליטת עליה, עבודתו בעיקר בת"א. האפשר להעביר עולים לירושלם? דובקין: שכון יש, עבודה יש - אבל העולים אינם רוצים לבוא ירושלמה. חוששים גם שיקחו אותם לעבודת כפיה. יש להבטיח שדינם פה יהיה כדין איש בת"א. אשכול מציע "לשחרר" לגמרי עולים לירושלם - לחצי שנה. קול סבור שקשה לקיים עבודת הנהלה לירושלם - מפני משטר הגיוס החמור. יש לקול 200,000 לא"י לתשלומין - אינו יכל לשלם מפני שאין פקיד שיכתוב ויכין השיקים. אשכול מוסר שישראל שמיר עוסק בשחרור בשביל הסוכנות בירושלם, אבל יש קשיים. נחוץ שברוך רוזנטל יבוא הנה לכמה ימים לבדוק המצב ולסדר מה שנחוץ. הסוכנות דורשת לשחרר 20 איש מהצבא. היחסים בהנהלה טובים. גרוסמן לויאלי מאוד. זרבבל קצת מתרעם על שלא ניתן לו תפקיד - לדעת דובקין הוא ברכה לבטלה. גם הרב גולד יש לו תרעומת. קול ודובקין טוענים שיצאו מירושלם כעשרים אלף איש. הנהלת הסוכנות רוצה ישיבה משותפת עם הממשלה לדון על יחסים, חלוקת כספי המגביות וקליטת עולים, חינוך. - סעדתי עם מורגנטוי. שוב המרירות נגד "הרבייס". ביקש לדעת עמדתי. הוא בטוח שהדבר תלוי אך ורק בנו פה - ולא באנשים באמריקא. נתעוררו 4 שאלות: 1) המגבית, סדריה ובעליה, 2) ארגון מגבית "בעין" לטובת הצבא, 3) הלוואות פרטיות 4) הלוואה ממשלתית. לדעתי 3 האחרונים - אין בה קשי, אם כי מגבית "בעין" היא לרו מגבית כספית. אבל הממשלה יכלה וצריכה להקים משלחת באמריקא, חציה נציגי הממשלה, חציה ידידינו באמריקא, לשם אספקה, הלוואות פרטיות וממשלתיות ואולי גם השקעות. הדבר הראשון מוטב שיסודר מתוך הסכם של הגורמים באמריקא. ההנהלה החליטה לדרוש מקפלן שילך לאמריקא, אבל קפלן מסרב ובצדק. זוהי גם דעת מורגנטוי. עכשיו יטילו ע כל האחריות. אבל נדמה לי שיהיה מוכרח ללכת כעבור איזה זמן.

מורגנטוי מבקש לדעת דעתי על פעולתנו לאחר השלום. קבענו פגישה למחר בבוקר, לפני הארוחה (הוא לא רוצה לדבר באזני מקדונלד) - אם זמני ירשה זאת. עד תשע בבוקר אודיע לו אם אוכל להיפנות. - מענין שעד עכשיו לא הופיעה שום הודעה מצרית על טביעת האניות שלהן. - בארבע אה"צ חזרתי לת"א. - מברק מגד שאתמול יצאה אניה עם 12 ת. 75 מ"מ, 20 ת. 20 מ"מ 150 אלף פגוזים (ל20- מ"מ), מכשירי כוון ל75- מ"מ. - בערב שמעתי ידיעות מדאיגות מהגליל. קאוקצי באמת תקף עמדותינו והשתלט על סביבת מנארה ולמעשה הוא שליט על דרך מתולה. הגישה למנארה נסגרה. מטיבתו של מכסי כהן נפלו עשרות. ביילי צווה על הפסקת אש לפני הבדיקה - אגף המצרים סיפרו לו על הטבעת האניות, אולם לפי שעה כנראה רק באופן פרטי, כי בפומבי לא נודע כלום על מפלה מצרית זו. בררנו המצב בדרום: אם אפשר להוציא משם כוחות. בבאר שבע נמצא גדו שלם ועוד גדוד - גדוד הפשיטה - עומד לרשות באר שבע. נמצא שם גם הגדוד של יצחק. "הטריז" בידינו. אנו מבוצרים בקו מגדל-פלוגה, ואי אפשר להביא מזון למצרים. מודיעים להם שרימו אותם בסיפורים שאנו הורגים השבויים ומציעים להם בכרוזים ורמק להכנע. פטרול שלנו נכנס לבית גוברין והתושבים פגשו אותם - כשכרוזים בידם - כמושיעים. רק 50-60 סודנים מתבצרים במשטרה, והתושבים מנסים להשפיע עליהם להכנע. אפשר יהיה איפוא להוציא את חטיבת עובד, ומחר ישוב לגליל. קאוקצי כנראה סבור שכול כוחנו מרוכז בדרום, וזוהי שעת כושר בשבילו. רואים גם תנ צבא סורי מקונייטרה. אם התגרות ימשיכו - נתחיל בפעולה ביום ד' - במערב הגליל. היו אזעקות הערב - אבל לא ברור אם היתה סיבה מספקת לכך.