יומנים > יומן - מלא 23/10/1962

{P001} {0195-108} 23.10.62. 10 - הגיעה גולדה. חזרה אתמול מארה"ב. אמרתי לה שמכל המברקים שנתקבלו לא ברור מה גורלה של תכנית ג'ונסון. גולדה מודיעה כי קנדי פסק שאם היהודים מתנגדים לתכנית -הרי היא בטלה. לפי דברי פלדמן עובדה תכנית זו לאחר שובו של פלדמן מירושלים. לפני שלושה שבועות אמר פלדמן לגולדה כי הנשיא אמר שהתכנית חוסלה. פלדמן הודיע על כך למחלקת חוץ. המחלקה מפצירה בנו כל הזמן שלא נדחה התכנית עד שהערבים ידחו אותה. גולדה נפגשה עם ג'ונסון וציינה הסתירות שבין דבריו לי בבקורו בארץ ובין הצעתו לאו"מ. הרמן מסר זאת לטלבוט. גם חברי הפייסת אמרו לג'ונסון כי לא ידונו בתכניתו עד שישוחח עם שני הצדדים. מספר המציעים לעצרת מו"מ ישר בין ישראל והערבים עומד וקיים. יהיו אולי מדינות נוספות. היתה בפורטוריקוה לפני שבועים בועידת Peace Corps השתתפו 43 מדינות, בתוכן גם הודו, פקיסטן, תוניס. פתח לינדון ג'ונסון. בדבריו שיבח שתי ארצות אסיה שאין להן אוצרות טבע ובכל זאת הגיעו לרמת חיים גבוהה רק הודות לחריצותן. הארצות הן יפן וישראל. הרבה מדינות ציינו עזרת ישראל לארצותיהן. בראש Peace Corps האמריקני עומדים בעיקר יהודים. ב"חטיבה" יש 4000 איש. היא סיפרה כי נציג גנאי מוכן להצטרף להצעת האפריקנים על מו"מ ישר עם הערבים, אבל הוא דורש שהדרישה תכוון רק לפתרון בעית הפליטים. הוא רואה בכך ערעור ציר קזבלנקה ועזרה רבה ליזמה זו. הטלתי ספק בעזרה הזאת. בניסוח זה אנחנו מאשרים עמדת הערבים כי בעית הפליטים יש לפתור אם כי אין הערבים מוכנים לשלום או להכרה בישראל. אבל אמרתי לה כי נביא השאלה בפני שרינו והם יחליטו. בעיני יש גם ספק אם רצו לשבור ציר קזבלנקה. קיום ציר זה מונע כניסת מצרים ושאר ארצות ערב {0195-109} לאחוד אפריקני. 11.30 - הגיעה אלי משלחת גדולה של החברה לחקר המקרא. ד"ר גבריהו, מלצר, לוריה, דב נשרי (מנהל גדנע) רב סרן משה כהן (המטפל בחידוני תנ"ך), מפקד גדנע, סגן אלוף רצ צבאי. הם רוצים לארגן חידון תנ"ך עולמי של נוער יהודי (עד גיל 18) במוצאי יום העצמאות. לו יקדם חידון של הנוער בישראל, אשר יבחר אלוף ישראלי. שלושה שותפים למפעל: גדנ"ע, משרד החינוך החברה לחקר המקרא, החידון יכלול תורה, נביאים ראשונים, ומנביאים אחרונים הפרקים השייכים לשיבת ציון. גבריהו מבקש ממני לשלוח לקונסול שלנו בציריך אורי נאור ולשגריר שלנו בברן את מחברתי על קדמות ישראל. 12 - בא אצלי בורדייט, חזר עכשיו מצרפת. מסר לי ברכתו של דיגול שביקש להבטיחני כי בחידוש היחסים עם הערבים לא ישתנה היחס בין ישראל וצרפת. עמד על הפרובוקציה הסורית בזמן האחרון ומקווה שלא ניגרר אחריה. הודיתי לו על דברי דיגול ביקשתי להעביר לו איחולי, ואשר לסוריה נדמה לע"ע כי הפרובוקציה נפסקה, אבל אם ימשיכו לתקוף אנשינו העובדים בשדה - לא נשב בחיבוק ידים. שאלתי על סיכויי המשאל בצרפת ועל הבחירות. אמש שבענין זה ידבר לא כשגריר אלא כצרפתי. למשאל יהיה כנראה רוב, אולם יש אי רצון רב בקרב מנהיגי המפלגות. נדמה היה לי שהשגריר הינו מחסידיו של דיגול. אמרתי לו האין חשש שיחזור המשטר של הריפובליקה הריבונית. אמר זהו טבע הצרפתים. {0195-110} 2) עצם הסכסוך צריך להגמר בד' אמות ההסתדרות, ורק כשההסתדרות תודיע לממשלה כי השביתה אינה חוקית ודורשת התערבות הממשלה - תדון בכך הממשלה. 3) איני מאמין בתועלת ריתוק, כי אפשר לרתק פועל למקום עבודה, אבל קשה להכריחו לעבוד, או לעבוד כראוי. אם חלק מהפועלים ירצו לצאת לעבודה יש לגייס משטרה שתמנע הפרעות בכוח ולתת הוראה למשטרה שלא ישתמשו בכוח אלא רק במידת ההכרח. 4) במקרה הקיצוני נגייס מספר פועלים לצבא, או שיעבדו במקום, או ישלחו לאימונים ולא יפריעו. בהמשך הישיבה באה ידיעה מחיפה כי המועצה (מפ"ח) ומועצת פועלי הנמל מאשרות שקיבלו הצעות הוועדה המיוחדת ויודיעו על כך בעתונות. נתפתח לרגל זה ויכוח מיותר, אם מותר לפועלים להופיע בפני הוועדה בדרישה ארוחת בוקר וכדומה. - המשכנו הישיבה רק עם השרים בשאלה שעוררה גדולה בשיחה אתי בבוקר על ההצעה הגאנאית. גולדה הסבירה החיוב בהצעה זו:- יגדיל מספר המצביעים אתנו ויסדוק את ציר קזבלנקה אני הסברתי נימוקי התנגדותי. רק ששון תמך בגולדה אשכול, דיין, שיטרית ועוד אולי מישהו התנגדו - וגולדה הסתלקה מהצעתה.