יומנים > יומן - מלא 24/08/1936

{P001} {0132-84} 24.8.36 משה - אנו מתפלאים שלא קיבלנו ממך דבר על פגישתך עם נורי. אני נוסע מכאן בעודשעה. המזימה כנראה תקום. למרות מה שכתבתי בעצמי לחברים בארץ ובגנף נגד החרמת הועדה, עלי להגיד שלבי לא שלם. אין זה ענין של רגש בלבד. ב1921- הפסיקו העליה - לאחר שהשתלטו על המצב, וכן בשנת 1930. אם הם יפסיקו עכשיו העליה תחת לחץ הטירור - איך יחדשו אותה? אם הממשלה למעשה הוא לא ווקופ - אלא עוני, או אולי גם לא עוני - אלא זורק הפצצה - למה לנו לעמוד בקשרים עם "ממשלה זו"? אם לאחר כל ההצהרות בפרלמנט הממשלה עושה בדיוק ההיפך - מה במו"מ עם ממשלה זו? יותר ויותר מתגברת בתוכי הנטיה להגיד בפומבי לממשלה בלונדון ובירושלים: במשך חדשים רצחו אותנו - והיו לכם גדודי צבא ולא הגינותם עלינו. הודעתם שלא תשנו מדיניותכם ע"י איומים ואלמות ולא תכנעו לטירור - נכנעתם. {0132-85} זהו ביתנו הלאומי - אתם נועלים את שעריו על פי דיקדט של רוצחיצפת. אתם מביאים ועדה לשמוע קובלנותינו - ולפני בואה אתם מתעללים בנו. אין לנו כל עסק אתכם, הפירותם דיבורכם, פגעתם במנדט, מעלתם בהצהרותיכם, הפקרתם אותנו לרוצחים, סגרתם בפנינו ארצנו - אנו מנתקים אתכם כל קשר. אין לי כל אמון בכם. יש לי רק שאלה אחת : היובל וירצה הישוב לעמוד ככה? אילו הייתי בטוח שהיהודים בארץ מסוגלים לקרבנות כערבים - הסובליםשביתה מהרסת זה החודש החמשי -, ואין אנו צריכים לשבות, ובודאי שאין אנו צריכים לאחוז במעשי אלמות - אלא פשוט לנתק קשרים עם הממשלה, אילו הייתי בטוח שיש כוח ואיחוד פנימי בישוב - הייתי מקבל דרך זו בלי פקפוקים. לא יתכן שיתעללו בנו - ואנו נעמיד פנים כאילו אנו ידידים. יש גבול לכול. מוכרח להיות גבול אפילו בהתעללות כלפי יהודים. אני מאמין שדעת הקהל באנגליה התומכת בנו - תבין אותנו. אני לא אציע זאת בצוריך - בצוריך אדרוש שלא יחליטו כלום, אלא יעבירו הדיון לארץ. {0132-86} שוחחתי הבוקר ארוכות עם ג'ימי - בעיקר בענין הצבא. אמרתי לו שעלינו לחתור לקראת שלשה דברים: 1) קיום הכוח שהוקם כבר בארץ, 2) גיוס רג'ימנט יהודי (מיהודי אנגליה) בצבא הבריטי, 3) גיוס יהודי אירופה לצבא הבריטי. הוא מקודם כפר בשלשתם - לבסוף הסכים לצורך של שני הדברים הראשונים - וגם הודה שזה אפשר. עד עכשיו לא שמעתי כלום מוורבורג ומהכסטר. שלום, ד.ב.ג. {0132-87} שוחחתי עם נמיר על הצורך בניתוק הקשרים - הוא חושב שזה נכון. את החומר לועדה נדפיס. הוא גם מסכים שעל זה יש להחליט רק בארץ, ותומך ברעיון על בחירת ועדה פוליטית. - בארבע וחצי יצאתי מלונדון. נוסעת אתי הדסה סמואל - אף היא לצוריך. מצוריך היא נוסעת לרוסיה. היא מסרה לי ששיחתי עם מילס בתחילת המאורעות - עשתה עליו רושם גדול.