יומנים > יומן - מלא 30/08/1936

{P001} {0132-87} לונדון, 30.8.36 יצאתי אמש בעשר וחצי מצוריך. הרכבת אחרה בשלושת רבעי השעה הבוקר, אולם נשאר לי די זמן להגיע למשרד האימפריאל איירווייס בפריס, ובשתים עשרה הגעתי לקרודון. בהגיעי ללונדון טלפן לי לוריה שיש טלגרמה דחופה ממשה השואלת על בואי לונדונה: וענה דחופות שאני כבר פה. שערנו שמשה עומד לדבר טליפונית, אבל חכינו כמה שעות, שאלנו בדואר ואין טליפון. בינתים ראיתי את נמיר. מידידינו הפרלמנטריים אין איש בלונדון,והוא הספיק רק לדבר עם עתונאים. גרייבס נרגז על ההכנעה של ווקופ - ויתכן שבימים אלה יופיע מאמר ב"טיימס". גרוזייר הבטיח שמחר יופיע מאמר חריף במנצ'סטר גרדיין. הופיעה כבר רשימה קצרה באיבנינג סטנדרט של ברוס לוקהרט - שנמיר מכירו זה עשרים שנה (הוא מכיר גם את "מורא שלו). {0132-88} חיים צריך היה להפגש היום עם לוגרד להניעו לכתוב מכתב ל"טיימס". לגרייבס הוגד שמשרד המושבות הוא עצבני לרגל התערבותו של נורי. בפי תגיע הנה מחר בבוקר. גם טלגרפנו להנרי שיבוא מיד. עכשיו אני שמח כפלים שמנעתי קבלת החלטה בוה"פ על הופעתנו בועדה. ועדה זו עלולה עכשיו, בימים מכריעים אלה, לשמש נשק חשוב בידינו. לא קל יהיה לקבינט לאשר מו"מ עם גורי - כשנתמנתה ועדה לעיין ולהציע הצעות. הזקן שלנו הרחיק ללכת - ובזאת אולי עשה לנו שלא מדעתו טובה. אפילו הממשלה, ועת הקהל לא כל שכן, לא תוכל לבלוע בקלות את הבגידה של הזקן. לפעמים - [ ? ] הסכנה הגדולה עכשיו - השארותו של וו. איני סבור שגם במקרה הטוב ביותר נוכל להסירו עכשיו. אבל אין זה מן הנמנע שימסרו השלטון צבא, וירחיקו אותו למעשה - אם גם לא פורמלית. בשבע לפנות ערב הודיעוני בהוטל שווילנסקי מקהירו (כלומר משה) יטלפן לי בשבע וחצי. - בשבע וחצי בדיוק צלצל הטליפון שלי - אבל דיבר חיים. הוא ראה לוגרד. סיפר לו כל הדבר - ולוגרד נזדעזע. בנוגע לפעולה - הוא יחכה עד אחרי הראיון עם א.ג. - אחרי שמונה באה השיחה הטליפונית עם משה. הכתבתי השיחה ללוריה, שנסע מיד לחיים. {0132-89} - בשובי מאוחר למלון הוגד לישרצו עוד פעם לדבר אלי מקהירו, ואולי עוד יטלפנו מחר בבוקר.