יומנים > יומן - מלא 24/09/1936

1
מתוך
מקומות:
England
Yiftah̠
Jerusalem
London
New York
Ekron
Cairo
Paris
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
24.09.1936
222026
{P001} {0133-25} 24.9.36 לפי הטוחן גדל הישוב הערבי משנת 1922 עד 1936 (הישוב הערבי כולל נוצרים). נותן הישוב המגודל, ונותן הגידול המשוער. המשוער האמתי 1922 (באלפים) 653 653 694 691 1924 733 730 1926 {0133-26} המשוער האמתי 767 768 1928 810 810 1930 853 854 1932 896 898 1934 944 943 1936 הגידול המשוער בעתיד 1936 (באלפים) 944 1.041 1940 1950 1.290 -גידול של 346.000 [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] והוא מציע שהעליה היהודית משנת 1936 עד 1950 לא תעלה על 346.000 באופןשבשנת 1936 יש יהודים 370.000, בשנת 1940 יהיו 467.000, בשנת 1950 716.000 יהודים! האחוז היהודי בשנת 1936 - 28%, בשנת 1940 - 31%, בשנה 1950 36% (כל הישוב אז 2,006.000). הפרינציפיון החדש שמציע הטוחן הוא שהעליה השנתית לא תעלה על הרבוי המוחלט של הערבים בשנה הקודמת לאחר שיגרעו ממנה את הרבוי הטבעי של היהודים באותה שנה. היינו אם בשנת 1936 היה הרבוי המוחלט הערבי 30.000, והרבוי הטבעי היהודי 8.000, לא תוכל העליה בשנת 1937 לעלות על 22.000. על יסוד עיקרון זה משער הוא העליה היהודית בשנים הבאות: - 16.000-1940 ;16.000-1939 '17.000-1938 ;17.000-1937 יחד 66.000. בשנת 16.000-1941, 15.000-1942, 15.000-1943, ;13.000-1948 ;13.000-1947 ,14.000-1945 ,15.000-1944 12.000-1949, 12.000-1950 (והוא מוסיף: בשנת שנות 1950-1944 אולי גם פחות), יחד - 139.000. החישוב נעשה ביום 19.9.36). {0133-27} הצעותיו של ה.ס. "1) It is voluntarily agreed that the Jewish population shall not exceed forty per cent of the whole at that date" (1950) 2) Specified areas ehall not be open to land purchase or colonisation by Jews" 3) Substantial expenditure should be undertaken by the Gov. of Pal. with a view to raising the standard of agriculture and the provision for education of the Arabs to a level approximating to that of the Jews within the specified period. A reasonable expenditure upon Jewish agriculture and education to be undertaken also. 4) Trans-Jordan to be opened to colonisation by both Jews and Palestinian Arabs on conditions acceptable to the T.J. Gov. A loan of substantial amount tobe made for this purpose. The Balfour Declaration not to be applied to T.J. 5) A legislative Council to be established in Pal. consisting one-third of Arab representatives, one-third of Jewish representatives and one-third of official and unofficial members nominated by the Gov. The Arab and Jewish representatives to be chosen, in the first instance, {0133-28} by Communal Bodies already existing or to be established for the purpose." 6) The rights of the Moslems in respect of their holy places, already guaranteed under Article 13 of the Mandate, to be re-affirmed. " 7) A Customs Union to be promoted between Iraq, Heijaz, Yemen, Pal., Trans-Jordan and Syria, with freedom of trade. within this area. A supervising Council representing those States to be established, with Arabic as its official language." יש עוד שתי הצעות, לע"ע בלתי ידועות. - כנראה שכל המופתים בעולם לא יכלים להרע לנו כיהודי אחד מחוסר אחריות, חצוף ושרוי בפחד. שבעון זה של פ.ר. מסוכן יותר מכל הכנופיות הטירוריסטיות ומכל ועדות הכתר. {0133-29} ת"א, 25.9.36 ברל - אמש נתקבל מברקך הראשון, כי "נפטרנו מצרת השלישיה". מסופקני אם אמנם נפטרנו מצרה. יתכן שסמואל לא ימשיך המו"מ עם נורי - אולם הצעותיו נמסרו (על ידו) לממשלה, והנזק בעינו עומד. רק אתמול הגיעו לידי "ההצעות" שלו - ונתפלצתי. הצעות אלו כמובן באות מפ.ר., ונדמה לי שאין לעבור על ענין זה ל"סדר היום". לא יתכן להשאיר את פ.ר., אחרי חתירה איומה זו, בראש מפעל לאומי גדול. איש זה צריך להגרש מתוך הצבוריות היהודית. אני מניח שההצעות ידועות לך, אולם ליתר בטחון אפרט אותן (היו 9 הצעות, אבל לע"ע ידועות לנו רק 7): 1) מוסכם שהישוב היהודי בשנת 1950 לא יעלה על 40% מכל האוכלוסין. 2) באזורים מסוימים בארץ אסור יהיה ליהודים לרכוש קרקעות ולהתישב, 3) הממשלה הארי"ת תוציא סכומים הגונים להרמת החקלאות הערבית ושכלול החינוך הערבי במטרה להעלות אותם בקירוב לגובה יהודי - בתוך תקופת השנים הנידונה. יוצא גם סכום "נבון" על חקלאות יהודית וחינוך יהודי. 4) עבר הירדן יפתח להתישבות יהודים וערבים מפלשתינא בתנאים שיוסכמו ע"י ממשלת עבר הירדן. מלווה הגון ינתן לשם כך לממשלת עבר הירדן. הצהרת בלפור לא תחול על עבר הירדן. {0133-30} 5) מועצה מחוקקת תוקם בארץ, מורכבת משליש נבחרים ערבים, שליש נבחרים יהודים, ושליש מפקידים ולא פקידים שימונו ע"י הממשלה. 6) זכויות המושלימים על מקומות הקדושים שלהם המובטחות ע"י המנדט יאושרו מחדש. 7) ברית מכס תוקם בין עירק, חג'ז, תימן, פלשתינה, עבר-הירדן, סוריה והמסחר בין הארצות האלה יהיה חפשי. מועצה מפקחת מבאי כוח כל הארצות האלה תיווסד, ולשונה תהיה ערבית --- [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] מובן מאליו שהממשלה לא תשמע עכשיו על פתיחת עבר הירדן להתישבות "יהודים וערבים", אולם ההצעות על הגבלת העליה, הקמת עבר ירדנים חדשים בארץ, הוצאת כל התקציב הממשלתי על החינוך הערבי והתישבות ערבית והכנסת א"י לתוך ספירת שלטון פן-ערבי - תמצאנה ומוצאות הד כביר בחוגי הממשלה, ובמה שלא הצליח המופתי ונורי - יצליח פ.ר. בעזרתו של ה.ס. אין מלים בפי - - והצעה אחת של פ.ר. כבר מתבשלת במטבח הירושלמי. מכינים הצעה להגביל העליה היהודית שלא תעלהבשום שנה על הרבוי המוחלט של הישוב הערבי בשנה הקודמת. ואם למשל בשנת 1936 הגיע הרבוי הטבעי של הערבים ל26.000-, העליה הערבית ל2000-, והרבוי הטבעי היהודי ל7000-, הרי היה הרבוי המוחלט של הערבים 21.000 (2+26 7-), וז"א שבשנת 1937 לא תוכל העליה לעלות על 21.000, ועל 21.000 אלה יחול עקרון יכולת {0133-31} הקליטה הכלכלית. כלומר מספר זה הוא מכסימום אפשרי, אבל אינו חובה, ואם המצב קשה יכל הנציב להעמיד אותו על 15.000 או פחות . על פי הצעה זו יוגבל למפרע אחוז בעלי ההון, אחוז העובדים, אחוז הקרובים ושאר הסוגים. לפי החישובים של הטוחן תגיע העליה היהודית המכסימלית (אם יתקבל עקרון זה) למידות אלה: בשנת 17.000-1937; 17.000-1938, בשנות 1939, 1940, 1941, - 16.000 (כי הרבוי הטבעי היהודי יגדל); בשנות 1944-1942 רק 15.000; בשנת 14.000-1945; בשנת 13.000-1947, בשנת -1948 13.000, בשנות 1950-1949 רק 12.000. מספר הערבים יגיע אז (1950) 1,290.000, ומספר היהודים 716.000 או 36% (לפי דבריו מספרנו עכשיו 370.000, מספר הערבים עכשיו 944.000.) זוהי הסכנה הגדולה הצפויה לנו. הצעתי אתמול בישיבה מצומצמת לפרסם תכנית זו בעתון אמרקני (ניו יורק סיימם) ולעורר דעת הקהלעל כך. הקושי הוא בסכנה ל"מקור". אני מציע שהפרסום יבוא מכתב לונדוני של נ.י. טיימס, ולא ממקור אר"י אלא ממשרד המושבות. בפרסום זה אפשר להוקיע את המרמה של תכנית ועדת המלך (שמשרד המושבות כבר קבע מדיניות בטרם הועדה יצאה לארץ) ולהכביד הבאת תכנית זו לפני הועדה וקבלתה ע"י הועדה. החברים ביקשו עוד להמלך בדבר ימים אחדים. לע"ע אל תמסור הדבר לאיש. אם נחליט על הדבר בחיוב יש לדעתי לשלוח איש מיוחד לנ.י., כי לאחר שהדבר יתפרסם - יש לעורר תנועה בעתונות ובצבור. היות שתכנית זו נערכה רק לפני ימים אחדים וטרם הגיעה ללונדון (בעת כתבי) עלינו לחכות בכל אופן, ובשבוע הבא {0133-32} נחליט על הדבר. - והמו"מ בין ירושלים קהירו ומלכי ערב נמשך. "הועד העליון" אינו מסתפק בפניה סתם מאת המלכים. הוא רוצה שבפניה יאמר לא רק שיש להפסיק השביתה והמהומות, אלא שיובטח (ולו רק באופן סתמי) שאנגליה תמלא את כל התחייבויותיה, או תתנהג ביושר כלפי הערבים, או שהמלכים יגינו בפני אנגליה על זכויות ערבי א"י. בניסוח זה יש עדיין קושי, אבל אין זה מן הנמנע שיתפשרו על נוסח מתקבל על הדעת והפניה תתפרסם - והוה"פ העליון יפסיק השביתה - והזקן ישיג את מבוקשו. בינתים מכינים בלונדון דבר מלך חדש - על פקודת מצב מלחמה שיתן סמכות רחבה ומרחיקה לכת לדיל. יתכן שבעוד יומים א שלשה ימים דבר המלך במועצתו יתפרסם. אין זאת אומרת עדיין שהוכרז מצב צבאי. לפני גמר כל ההכנות הצבאיות ולפני בוא כל כוחות הצבא לא יוכרז מצב מלחמה - אם יוכרז. במקרה של מצב מלחמה יתכן שהזקן ילך ללונדון - יקבל .) leave. ( חופש לא ברור לי עדיין אם לנו רצוי שהועד הערבי ימשיך בשביתה ויוכרז מצב מלחמה והמהומות ידוכאו בכוח - וזוהי הנטיה הכללית של הישוב -, או שהשביתה והמהומות יפסקו על ידי הועד העליון. רואה אני סכנות חמורות גם במקרה זה וגם במקרה השני. הפסקת המהומות ע"י פנית המלכים הערבים יוצרת זכות מוסרית - אם לא פורמלית - של אינטרוונציה, ומעמידה את אנגליה במצב של אסירת-חובה כלפי מלכים אלה. דיכוי בכוח {0133-33} מאידך גיסא עלול לעורר תגובה חריפה בדעת הקהל האנגלית נגדנו, והשפטים שיעשה הצבא בערבים (ומתכוננים לשפטים אלה ביד חזקה) יזקפו על חשבוננו גם בתוך האנגלים וגם בתוך הערבים. בכל אופן - בשבוע הבא יפול הגורל. הקיבלתם מפ.ר. את הטכסט המלא של ההצעות? לנו ידוע רק מעט על הפגישה בפריס. כאילו נורי אמר שאין לדבר על פריטי, וההגבלה המספרית אין בה כל הנחה לערבים, כי ועדת המלך בין כך ובין כך תגביל את העליה. את בקשתך "אל תשאירוני בלי ידיעות" אני מפנה גם אליך, ואם אינך נוהג מנהג יומן - עליך לכתוב מכתבים. על תכנית הטוחן על תספר לע"ע אף לאיש. "לונדון" צריכה לקבל ידיעותיה בענינים אלה ממשה. מי זה בן המו"מ של ישראל? שלום, ד.