יומנים > יומן - מלא 24/11/1959

{P001} {0060-153} 24.11.59, יום ג' בתשע וחצי בבוקר בא צאלי לפי הזמנתי טבנקין וגלילי. הזמנתי את עליזה שתרשום השיחה סטינוגרפית. טבנקין מתחילה התרעם על הסטינוגרמה - אולם במשך השיחה הסיח דעתו מכך. אמרתי להם שאי רוצה לשוחח אתם על שני דברים: 1) תוכן הצעת טבנקין במכתבו אלי על "ברית" או מסגרת, 2) על קואליציה. בנוגע לענין ראשון רציתי לברר מה טבנקין מציע: מהי המסגרת, מהי סמכותה, מי קובע אותה, מי משתתף בה, האם "המסגרת" מחליטה ברוב או רק מתוך הסכמה, ההולכים יחד כ"כ בבחירות לכנסת, לעיריות, לאגודות מקצועיות, לועדי פועלים, להסתדרות מקצועית, להסתדרות העובידם, כיצד תאורגן המסגרת - ע"י מזכירי המפלגות, התיקרא ועדת פועלים - איני יכול להגיד שהשיחה החכימה אותי. טבנקין התחמק מדברים ברורים. הוא לגמרי לא נגד איחוד, אבל לא ביטול המפלגו. האם השתתפות השה"צ הוא תנאי או לא - ואם השה"צ יסרב - התפתל ולא ענה תשובה מובנהת התרעם שלא פניתי גם להשה"צ. הצעתי לו שיפנה הוא למפלגה ולשה"צ ויביא לפנינו את תכניתו. שוב התפתל. ישראל הבין והרגיש שיש בלבול או התחמקות בדבריו של טבנקין וניסה להבהיר, אבל טבנקין לא נתן לו. ואשר להצעתי שהוא יזמין מחר אותנו ואת השה"צ - אמר שצריכים לדון במפלגתו. עברתי לדיון בקואליציה. סיפרתי בקצרה על שיחתי עם השה"צ; הכלליים, עם הפרוגרסיבים, על שיחת חברי עם הדתיים ועל סירוב האגודה. ועמדתי ביחוד {0060-154} על האחריות המשותפת. נתעוררה השיחה על עיסקת הנשק, וטבנקין טען טענה תמוהה אפילו בפיו - כי גרמניה תזיין את הערבים ומטעם זה היא פסולה. אמרתי לו עד כמה שאני יודע - רוסיה מזיינהת הערבים, אנו לא פוסלים אותה. אבל הבהרתי שהפעם תהיה אחריות משותפת - או יציאות מהממשלה, פרט לדברים שיוסכם מראש כי הסיעות חפשיות, כגון בחירות איזוריות. בינתיים הודיעו לי כי ריד מחכה לי למטה ודחינו המשך השיחה למחר בארבע. ריד חזר מושינגטון. מרוצה. דיבר עם דילון על היעד. יש הבנה, והמומחים שלהם מוכנים לדון עם וינה. דיבר עם אלן גלם ודעתו כדעתי על עיראק. את הנשיא והרטר לא ראה. דיברנו על הנשיא הבא. לדבריו אין הנשיא תומך דווקא בניקסון - מדוע חקרו אותו כל כך הרבה בסינט? - דרשו ממנו ערבוה שלא יהיה מועמד למיור בניו-יורק. דבר זה לדבריו לא עלה על דעתו, כי רפובליקני לא יוכל להיבחר למיור בנ.י. בארבע אה"צ בא אצלי יוסף - מר נפש. למה לא הכניסו אותו לכנסת. הוא רמז שאם הפרוגרסיבים לא יכנסו הוא מוכן להיות שר משפטים. [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] {0060-155} [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] גוברין בא והודיע כי דיברו על לבו של קדיש להיות יו"ר הכנסת. אמרתי לו שאני לא אתערב בדבר, אבל דבר עם אשכול המציע את אבא למקום זה. פנחס לבון ב לביתי במפתיע בטענה שעתנוי ערב מודיעים שהצעתי לפרוגרסיבים קופת חולים ממשלתית. אמרתי שהצעתי לפרוגרסיבים קיום קוי היסוד של הממשלה הקודמת ונתתי לו הנוסח שהצעתי לפרוגרסיבים, על מנת שידונו על כך עם המומחים שלנו. לבון נשאר בטענתו כי הנוסחה החדשה שלי פירושו קופת חולים ממשלתית, ואולם בקוי היסוד אין דבר כזה. אמרתי לו שבכל ענינים אלה יחליט מוסד מפלגתי מוסמך, ולא אנו. לבסוף יעץ לי למהר לגמור עם מפ"מ ואה"ע , ואז יגמר גם עם הפרוג. והכלליים. לדעתו זוהי הקואליציה הרצויה. בנידון דעתו כדעתי. אה"צ שיחה עם גיורא על יו"ר והרכב הממשלה. לדבריו נגמר דבר היו"ר - לוז. הוא לא יקבל משרה זו בשום אופן, אמרתי כי בממשלה יהיו לנו רק 8 מקומות (נוסף לטולידאנו), ואם גולדה וזיאמה ישארו יהיה מקום רק לעוד שנים: אבן ודיין. במקום שלושת היוצאים (נמיר, לוז, נפתלי), הוא נראה שקט, אבל חוששני שזה הכאיב לו, אם כי הוא אמר לי שלא אדאג לו, ואמר זאת ברוח טובה. {0060-156} בשבע וחצי בערב פגישה בביתי עם יערי וחזן, שנמשכה כשעתיים. הפעם היה יערי הדובר הראשי והראשון. השיחה התנהלה ברוח טובה - ובניגוד לשיחה של טבנקין אפשר היה להבין מה שרוצה יערי. הוא מצא כי בטיוטא של המצע אין סיעיפים על חלוצים, חינוך, יהודות, תנועה ציונית, קבוץ גלויות, חקי יסוד, הגברת הייצור בלי פגיעה בשכר (אמרתי שכל זה יש במצע הקודם, ורציתי להבליט בטיוטא החידושים, יערי רוצה שנוסיף: תעסוקה מלאה, פעולה נגד אינפלציה ונגד פיחות המטבע, שתוף הון פרטי מתוך שמירה על חוב ממשלתי בחברה (תביעת בנטוב), מס פרוגרסיבי בעיריות, הסרת החרם על תנועות חלוציות בבתי ספר, שטית בקורת על חלוקת עבודה; בטוח מאבטלה, ביטול שכר דחק;, ביטוח משפחות מרובות ילדים, תיקונים במס הכנסה לטובת מרובי ילדים, סטטוס קוו בעניני דת. חופש הופעה, לא לאיים בחוק. אמרתי לו כי חוק זה הכרחי לגבי מפ"מ - כי הם הפרו אמונים בדבר אחריות משותפת, חזן הסביר מדוע הם הפרו אמונים: כאן הובטח דיון בממשלה על עיסקת הנשק ולא נתקיימה, אמרתי - נניח כי זה טעם מספיק, אבל בר-יהודה מסר מיד לאחר אישור הממשלה בכנסת ביום 3.11.55 הודעה המפירה הסכם חתום ומקובל על כל הסיעות. והחוקר הכרחי לגבי אה"ע - אם כי שאר הסיעות לא הפרו אמונים אף פעם. יערי המשיך להצביע על הדברים השנויים במחלוקת שבהם יהיה חופש: 1) שאלת גרמניה, 2) בריתות עם אגודה, 3) ממשל צבאי 4) חוק המשמעת. אמרתי כי שאלת גרמניה יש החלטה מחודשת ואם מתנגדים ויצביעו נגד אין טעם להשתתפותם בממשלה. להצביע נגד יהיה מותר רק בהסכמת הממשלה, ולדעתי האישית {0060-157} יש לתת היתר זה - כשאין הצבעת נגד מסכנת בכנסת עמדת הממשלה. יערי הוסיף שהוא חושש שיתקלו במפלגתם בהתנגדות גדולה להשתתפות הכלליים. אמרתי - איני בטוח שהם ישתתפו, אבל טובת המדינה דורשת שישתתפו. אין אנו עדיין מדינה מגובשת, בלי העם היהודי אין מדינה. טבנקין רוצה 9 מיליונים,; אני אשמח אם נזכה לארבעה מיליונים, אלב לא הגענו אפילו לשנים, והכלליים יחזקו הממשלה ויגדילו אמונה. נוכל בלעדיהם, כשם שיכלנו 6 שנים בלי מפ"מ ואה"ע, אבל היינו עושים יותר אילו היו גם מפ"מ ואה"ע. חזן הוסיף כי יש להכניס גם מעמד הנפקדים, קרקע למחוסרי קרקע ערבים (העירותי כי קבוציהם התיישבו על קרקעות ערבים), הבטחתי קיום הוגן לחקלאים, מחירים קבועים לתוצרת חקלאית, העלאת אשראי והון חוזר לחקלאות. מוסד לתכנון כלכלי בשותפות כל הסיעות. שויון בהופעת המשרדים (כלפי האוצר), התאונן שהם מקופחים בשרות דיפלומטי, שותפות במשרד חקלאי. התנגדתי להתרת מפלגתיות בב"ס יסודיים - לחינוך חלוצי בלבד מספיקה תנועה אחת ולא עשר. גם שאר הדברים אמרתי שעליהם נדון בממשלה. עמדתי על הכרח חוק האחריות הכללית. הבטיחו להביא מחר תשובה.