יומנים > יומן - מלא 25/11/1959

{P001} {0060-158} 25.11.59, יום ד' הבוקר בתשע וחצי ביקר אצלי מנדס פרנס. דומה בדיוק לתמונות שראיתיו. התחיל בצרפתית, אבל אמרתי לו כי להתבטא באופן חפשי לא לצערי בצרפתית, ודבר אתי אנגלית, די רהוטה, אם כי במבטא קצת צרפתי. שוחחנו מקודם על המצב העולמי, והבעיות ספק בקרבת הפוגה, כי סין נעשתה פעילה ומטילה אימה על עמי אסיה. מנדס פרנס יותר אופטימי. הוא סבור שכל הלחץ מסין בא למען לא יסדרו הענינים בעולם בלי השתתפותה. אין הוא מחסידי די-גול. אמרתי שאני מכיר את די-גול רק משני ספרי הזכרונות שלו, והוא מצטייר לפני כאיש גדול, מרחיק ראות אמיץ-לב, ישר, מזהה עצמו עם צרפת - במידה ידועה מתוך תחושה היסטורית, ואם כי בדרך כלל ימני - דואג גם לעניני הפועלים ולהמונים, עומד בדבורו ורוצה בסידור אלגיר. האורח לא מסכים להערכתי. אין די-גול מתענין בצרפתים - אלא בצרפת, לא באלגירים, אלא באלגיר. ולא עם צרפת של עכשיו אלא עם צרפת ההיסטורית. הוא חי כאילו מחוץ לזמן. הוא, מ-פ, משווה אותו ללואי קטורז. אין הוא שולט בצבא - אלא להיפך. הוא נואם דברים טובים, אבל אינו יכל לקיים אותם. הבטיח בחירות חפשיו באלגיר - ונבחרו ארבעים "אולטרא" וארבעים אלגרים "משרתים" - בכח לחץ הצבא. אמנם הוא מעורר כבוד בעולם וגם בקרב האלגירים, אלב לא יוכל לעשות דבר באלגיר בניגוד לרצון הצבא ורצון האולטרא. מהו פתרון אלגיר? מ.פ. מאמרין שמרוקו, טוניס ואלגיר זקוקות לצרפת לא פחות משצרפת זקוקה להן. יש לעכשיו יותר פרופסורים צרפתים באלגיר מאשר {0060-159} לפני העצמאות. וכן בטוניס. אלגיר לא תתקיים בלי צרפת, ולא צרפת בלי אלגיר. אם יקבלו חופש יקום קשר בין שלשו מדינות "המערב" וצרפת. שלשתן שונאות את נאצר, מבזות המצרים וערבי המה"ת. מכבדות את ישראל - אם כי לא יגידו זאת בפומבי. הוא מאמין במשולש: צרפת, "המגרב" וישראל. (לדעתי - אמונה תמימה). הסברתי לו פתרוני אני לאלגיר: לישב הצרפתים ברצועה אחת לשלוח חצי מיליון פולעים צרפתים ואיטלקים שיעשו העבודה בשטח הצרפתי, לשלוח מיליון צרפתים ואיטלקים לסהרה - ליצור שם עובדה צרפתית, עי איני מאמין שישארו שם בכוח החוק או הכיבוש, ויום יבוא שהמגרב לא יזקק להם או אחרים יגישו להם עזרה. לא הביע דעה על תכנית זו - אבל אינו חושש מעזרה זרה. כי .F.L.N שונאים הקומוניסטים והיו הריגות ביניהם. הוא מחשיב פעולתנו באפריקה השחורה. כשדיבר על ישראל דיבר כיהודי, וכמה פעמים אמר "אנחנו היהודים". בכלל הוא נראה עקשן גדול. הזמנתיו לתה ביום ששי בביתי - יחד עם רעיתו. קיבל ברצון. הודעתי לרננה בנס ציונה שתבוא עם דוליק לתה זה. הזמנו גם את אבא אבן. בא אצלי נמיר. הוא, אשכול וגוברין ישבו עם אנשי אה"ע: בן-אהרון, כרמל, יורם אלמוזלינו. השיחה נסבה בעיקר על אחריות משותפת. חברינו דרשו גם משמעת בועדות. דנו גם בעיני כלכלה ומסים. אנשי אה"ע דרשו קוי היסוד הקודמים. נמיר הציע קוי היסוד הקודמים עם שנויים שיוסכמו עם צור. אה"ע מתנגדים לשבוץ הכלליים, חברינו הודיעו כי לא יפסלו שום מפלגה, פרט למקי וחירות. {0060-160} נמיר הוסיף אישית: לא יכנס לעיריה אלא אם נקיים מה שהבטחנו - 1) חיסול ארבעה מעברות במשך שנה וחצי, חיסול משכנות עוני במשך 5 שנים (השאלה: מה הם משכנות עוני), 3) טיהור הים מזוהמה, 4) חיסול המשמרת השניה בב"ס (כעשרת אלפים ילדים). הוא גם יזקק ל6-5- אנשים חדשים, אם כי הוא יודע שיש בעיריה אלף עובדים מיותרים. רוצה כמזכירו פרטי את צבי איכט - המשרת עכשיו (זה שנה) בצבא. עובד בצנזורה צבאית. מבקש שיתנו לו דחיה לשנתיים. אמרתילו שאעשה זאת אם החוק מאפשר. נגד החוק לא אעשה שום דבר. בשתים עשרה בא אצלי מינץ. אתמול ישבו כל ששת חברי סיעת האגודה. בתחילה התנגד לוין להימנע מהצבעה, אבל באו לידי החלטה, שאם בשעת הצגת הממשלה יהיו רק חברינו והפרוגרסיבים, - ימנעו, אם יהיו אה"ע ומפ"מ יצביעו נגד. אמרתי שבמקרה האחרון לא איכפת שיצביעו נגד. י.מ. לוין הסכים להיות כל השנים אופוזיציה לויאלית, אאל אינו מסכים לחתום על הסכם. הזמנתי לשתים וחצי את יזהר (כי נתברר שרוזן בירושלים) אמרתי לו - יש להחיש הצגת הממשלה למחרת פתיחת הכנסת, ואם הם יודיעו על הצטרפתם - אוכל להציג ממשלה, גם אחרים לא ישתתפו עדיין, כי אני בוחל בסחבת. שאל איך יהיה רוב. אמרתי לו: זה עסקי, יהיה רוב. אמר: האגודה תמנע? אמרתי לו: הסתפק בהבטחתי שיהיה רוב, אבל לע"ע תשמור על הדבר בסוד. אמרתי לו שאציג ממשלה בלי קוי יסוד חדשים עד שיצטרפו עוד מפלגות. אמר - בתנאי הנוסח שלי על {0060-161} בריאות. אמרתי עלי להביא נוסח זה לאישור מוסד מפלגתי, כשיאשרו - אודיע לו בכתב שאנו מתחייבים על שנוי זה. תמהה כיצד יעביר דבר זה במפלגתו, כי ההנהלה כבר התאספה. שאלתיו אם אין להם גוף יותר קטן. אמר - יש, ועדה מדינית של 16, שבעצם היא מחליטה על הכל. יעצתיו לכנס ועדה זו ולהחליט, ובאופן זה אוכל ביום ג' להציג הממשלה. כששאלתי דעת מנדס פרנס הבוקר, מה לדעתו עתיד הידידות בין שתי ארצותינו, ענה כי בצרפת יש שני סוגי ידידים: בשמאל ידידים לשמה, מתוך השקפה פרינציפיונית על אינטרסים צרפתיים וגם מתוך כבוד לישראל. בימין - ידידים לעת מצוא. האחרונים מסוגלים לשנות דעתם. הראשונים יעמדו בידידותם. ברץ בא להפרד לפני נסיעתו לארה"ב בעניני הועד למען החייל. אמרתי לו שיפסיק לאסוף דברים למען צה"ל - אין זה לכבודנו, המדינה תדאג לצה"ל. ברץ אמר שכבר התקשר עם קלוצניק בענין זה. אמרתי לו שיציעלבני ברית לאמץ התאחזויות של נחל - הנה עלתה קבוצת בני מושבים לעין יהב. יש היאחזות בניצנה. גם צור בא אצלי לפני נסיעתו לצ'אד לייצג אותי בחגיגת "העצמאות" של צ'אד. שאל על עתידו. אמרתי שאני קודם כל דואג לעתיד גולדה - התישאר או לא. בינתיים בררנו תולדות "העסקה" שלנו עם הצרפתים. לדבריו החל בזה יהודי פיליפ. שליחו של בורג'ס מונורי. {0060-162} נפגשתי עם משלחת קנדית בת 40 או 50 מטורונטו. ביקשתי מהם: 1) השקעת הון, 2) חינוך עברי, 3) שליחת נוער לארץ. עושים רושם טוב כיהודים חמים. מתפעלים ממראה עיניהם בארץ. רבים בקרבם הצעירים. בחמש וחצי ישיבה עם חברינו במרכז המרוים. זועמים על פגישתנו עם מורי התיכון. זה מוסיף להם פרסטיז'ה - הם עמדו להתפורר וחיזקנו אותם. הם נעלבו, אמרתי שהחוזר של התיכונים הוא תעודה מביישת ומסוכנת ולפני צעדים חריפים - גירושם וב"ס וז"א סגירת בתי הספר (ולפני זה כנסים עם ההורים והמנהלים) מוטב לנסות דברי שלום. נתרשמתי טוב מהישיבה עם המורים, אם כי איני יודע אם אחרי הישיבה ישובו לסורם או לא. נאלצתי לעזוב הישיבה לפני סופה - כי קבעתי בשמונה בערב פגישה עם טבנקין וגלילי. בפגישה זו עם טבנקין וגלילי הודיע גלילי כי הם דורשים לעצמם חופש פעולה ביחסי גרמניה, תנועות נוער בבתי הספר, בשאלת בריתות צבאיות ומתן בסיסים, פיקוח זר על צה"ל. החליטו לחתור להשתתפות בממשלה" - רוצים "שלוש" מפלגות פועלים - בלי ציונים כלליים. שאלתי: זהו תנאי? זוהי החלטה. מסכימים לאחריות קולקטיבית - בדברים שלא פורשו לכתחילה שמותרת עמדה מיוחדת. {0060-163} כשאמרתי כי לא יתכן שיחזרו הבזיונות שקרו בארבע שנים אלה - אמר טבנקין שלא קרה שום דבר והתנהגו טוב ויוסיפו להתנהג ככה. ניסה להסביר כי העיסקה הגרמנית היא חרפה לאומית וסכנה לקיום ישראל ועוד. רוצים להשתתף כמו שהנכם. "אלה"! אבל מסכים לאחריות משותפת. אמרה "אלה" כן, אבל להמשיך "בהתנהגות" של "אלה". ארמתי שאבוא למפלגה, ועליהם לענות אם יסכימו לחוק על אחריות משותפת.