יומנים > יומן - מלא 24/12/1948

24.12.48, יום ו' כב כסלו תש"ט.

בא אבן. הסיכום שלו: בעצרת נהרסה תכנית ברנדוט, נתערערה מנהיגות אנגליה בעצרת בבעית א"י, תכנית 29 בנובמבר לא נתבטלה, גם 14 למאי לא ביטלה נובמבר, דחית קבלת ישראל היא רק זמנית, גם צרפת וגם קנדה הצביעה לדחות הקבלה לישיבה הבאה,עוד לפני הבחירות בישראל. אמריקא וצרפת רוצות לעשות גסטה עוד לפני הבחירות האנגלים לא נשתנו - אבל מעריכים מציאות חדשה. רק בווין עדין פועל מתוך אמוציה אנטי-יהודית, אבל יש לחץ חזק של דעת הקהל על הממשלה לשנות היחס. אבן חולק כמוני על דעת משה בדבר מתן קונסול בריטי בלי הכרה די-פקטו, אבסטרליה וניו-זילנד תומכות בנו מתוך נאמנות לאו"ם (חרדה לשלום בעולם) והרצון להיות עצמאים. באמריקא הדרומית רכשנו ידידים חדשים - וונצואלה, ארגנטינא, קוסטה-ריקה. ראובן מוסר לי שהידיעות מהחזית אינן מדאיגות כלל וכלל. - באו שאול וחי. רוצים אישור להזמנה בשביל חיל האוויר בסכום של 1.952.000 $: 12 מוסטנגים (P.51) כ"ס P-47 - 20 ,$ 15000(כ"א 5000), 35 מטוסי אימון A.J. -6 (כ"א $5000), 42 לאימונים P.J .17(כ"א 3.500 $), ,)$175,000( D.C. 4 - 1 ,)25000 כ"א( C. 47 - 4 ,)$25000 כ"א( P 25 5 מפציצים P.Py 5 - 6(כ"א 5000) - יחד $1.032.000. חלקי חילוף 150,000, מכשירי קשר $200,000, חימוש ותחמושת - חצי מיליון (100 מכונות ברונינג כ"א $1000, תחמושת 0.5, שני מיליון כ"א 0.2), ציוד לחמש מאות טייסים כ"א 60 $, ציוד למחקר $45.000, תשלומין ומגויסים ומשפחות לחודש 75,000, העברת 100 מגויסים ארצה (כ"א 1000 $). - הלכתי לברר באגם מהו מצב החזית והוגד שיגאל זה נסע לבאר שבע. טלפנתי לגדרה שיעכבו אותו, ויצאתי מיד לגדרה. שם מצאתי אותו ואת מונדז. אמרתי

שבהזדמנות זו יש להביא לידי הכנעה את פלוגה, ויש לרכז כל התותחים החפשים וגם לקחת מחזית ג' - שאין בה עכשיו חשש של קרבות - ולהפגיז פלוגה בלא רחמים עד שיכנעו. ניתנו מיד למונדק ההוראות הדרושות ושנינו יצאנו לבאר שבע. כאמור לנו שאי אפשר כמעט לעבור דרך סעד ויעצונו ללכת דרך מוחרקה, ויגאל אמר שיודע הדרך. לפני מוחרקה נעכבנו ע"י נחילי מים. שנים הצלחנו לצלוח אבל הכפר היה חסום, ובודי השלישי טבעו הג'יפים שלנו, ולמרות כל המאמצים לא יכלנו לחלץ אותם, אם כ נחמיה מצא מעבר בכפר ועקרנו דלתות של הבתים לעשות גשר. החלטנו ללכת ברגל עד הכביש, והשארנו מ.צ. אחרים עם הג'יפים. עברנו לפני כפר שלא היה רשום במפה והיינו סבורים שאנו תועים, אולם סוף סוף הגענו לכביש, עצרנו ג'יפ שעבר שם והגענו לבאר שבע. פה בררנו פרטי המצב. גדוד 13 נתקף אתמול בבוקר ואה"צ ביורים רגלים, הדרך לעזרה נותקה, ובסגת הגדוד סבל אבדות קשות. היו כ25- הרוגים ונעדר ים וכארבעים פצועים. בין ההרוגים סגן מפקד הגדוד, מפקד פלוגה וסגן מפקד פלוגה. הבחורים נלחמו בגבורה רבה. לרגל הגשמים נתאחר המשלוח לחזית הנגב, והקרב שהיה צריך להתחיל היום יתחיל רק מחר, ראינו גדוד 9 שיצא למערכה לפנות ערב - במצב רוח מרומם. ניתנו הוראות נוספות על פלוגה. לאחר חשכה חזרתי הביתה - דרך סעד. ראיתי שצדקו אלה שיעצוני לא לנסוע בדרך זו. טרקטורים סרבו בקשי מכוניות. כמה חשוב כביש - אפילו - או ביחוד - למלחמה.