יומנים > יומן - מלא 25/02/1962

{P001} {0194-101} 25.2.62 16.30 - קטרון היה בשליחות ההסתדרות לאיגודים המקצועיים באמריקה הלטינית, היה במקסיקו, גווטמאלה, הונדורס, קוסטריקה, ונצואלה, קולומביה ופרו - חדשיים וחצי. יש הערצה רבה לישראל - מנשיאים ועד חברי איגודים מקצועיים. הם מבקשים הדרכה מאתנו. למשל פיגרס היה נשיא קוסטריקה, ראש מפלגת ליברסיון נציונל. אינם מבינים איך עוסקים בפיתוח ומקיימים משטר דימוקרטי. בפרו יש האוניברסיטה הראשונה באמריקה. הרקטור דיבר בהתלהבות על ישראל. בששה במרס יתקיים כנס ארצי של עולי אמריקה הלטינית בת"א, בבית לסין. יש בארץ 10.000 עולים מדרום אמריקה, מהם 45% בקבוצים. כמה מאות רופאים, מהנדסים ועוד. העליה היא בערך אלף-אלף ומאתים לשנה. לא שמים לב במידה מספיקה לעליה זו. על תביעות מהסוכנות ודבר עם שרת. אבל יש סדרי מכס וקליטה (תן לי פרטים בכתב - יתן). יש נוער מצוין - במקסיקו. בונצואלה, בלימה. יש נטיה לעליה - קסטרו הוא הגורם? - לא רק קסטרו. יש פחד - גס אם הכל יהיה בסדר מבחינה כלכלית ומדינית. אבל יש חלל בלבב. ורואים הפתרון - בעליה. קסטרו זעזע אותם. יהודים מתחילים להשקיע כסף בארץ. הם השקיעו 25 מיליון דולר בארץ בשנים האחרונות. יש רצון לעליה. מתוך עבודה טובה אפשר להביא אלף משפחות לשנה. דרושים סידורים מתאימים בקריאה בעלת השפעה. יש לתאם הפעולה לשם כך בין הממשלה והסוכנות. הם מקנאים בעולי אנגליה ואמריקה. אליהם באים כולם - ליהודי אמריקה הלטינית -לא. עוד יש שלושת אלפים משפחות במושבות הברון בארגנטינה - יש להעביר אותם הנה, יבואו. אמנם הם כבר לא עובדים - אבל יש בהם זיק חלוצי. יש נוער ציוני - והם פרו קסטרו. אינם יודעים להבחין בשאלות שונות. {0194-102} 25.2.62 17.10 - עזרא (דנין) בא מתורכיה (היה שם 11 יום) וכפרס (32 יום). אשתקד בתורכיה מצא את משה ששון בבדידות רבה. נפגש אז עם שר החקלאות (למד בגרמניה היה פרופ' לחקלאות) -בעזרתו פילס ששון דרך לאישים שונים. שלח תורכים אחדים ארצה - במקצועות שונים. היו פה חדשים או שבועות. כתבו הרבה בשובם על ישראל. עכ שיו יש איש צבא במשרד החקלאות, יצא עם עזרא לסיור בחוות ממשלתיות - על מיליוני דונם. חוות ממוכנות, עיבוד יפה. מטפלים בזרעי חטים מבוררות. יש להם קולנוע בכל חווה. הרושם שלעזרא כי תחנות הנסיון התורכיות השיגו יבולים טובים. בעיתם היא: כיצד להקנות לאכר תורכי רוח-עבודה וכושר שימוש בדרכי עבודה חדשים. עכשיו הוא עובד רק 80 יום בשנה. רוצים שיעבוד יותר. התורכים שהיו בישראל סיפרו על התישבותנו ועל התקדמות העולים בארץ. עכשיו מאמינים בתורכיה כי עזרתם תבוא רק מישראל. הכפר התורכי היה רואה בערבים עם נבחר, ומכה -גולת כותרת רוחנית. עכשיו רוצים שערבים יסתכלו למערב. סגן שר החקלאות יבוא לארץ בחדש הבא. האמריקנים מעודדים אותם לבוא לישראל (האמריקנים בתורכיה, לא בפרס) הם רוצים למצוא במה יוכלו להסתייע בנו. יש צורך להקים מוסד תורכי-ישראלי. עזרא שאל: למה לא תלכו לאמריקה - אנחנו למדנו מהם? אמרו: צעיר שהולך לאמריקה - דורש משכורת גבוהה ודירה נאה, ומתמלאים מרירות. אולם הצעירים החוזרים מישראל רוכשים רוח פטריוטית. הצעירים שהיו פה ראו גם חולשותינו ושגיאותינו, היו מפוכחים,אבל היו סבורים שיש להכיר גם שגיאות. הם מתפלאים כיצד הפכנו יושבי מערות באפריקה הצפונית - לאכרים מתקדמים. {0194-103} 25.2.62 אנשי החקלאות התורכים רואים בנו עוזר חשוב. האמריקנים בתורכיה רואים זאת בעין טובה. בפרס: בדק העבודה של אשתקד (היה אתו מיכה טלמון, נכדו של ד"ר ווייץ, וגם מאיר אמצר מתנועת המושבים). יש הישגים. רוצים ברפורמה אגררית, ושר החקלאות הפרסי - הוא שני לרה"מ. עושים נסיון לרפורמה במאתים כפרים (יש 50.000 כפרים ובהם 18 מיליון נפש). אנשינו הציעו כמה תיקונים בחוק. הסבירו שרפורמה אגררית בלבד לא תועיל, כפי שמוכיח הנסיון ברוסיה, בסין, בפולין ועוד. הישגים הם רק בהעלאת ההכנסה של אכרים. רק קבלת אדמה - לא מספיקה. יש להרבות מים, לתת זבל חימי, להמציא טרקטורים, אשראי זול, הדגמה והדרכה. קבלו רוב הצעותינו. שר החקלאות פרסם כי הישראליים אישרו תכניתו. זה עשה רושם. אבלאנשינו נשאלו: כלום הממשלה יציבה? הפרסים רוצים לשלוח הנה 120 איש, כל קבוצה של 30 איש לחודש ללמוד קואופרציה. ילכו לכפרים הפרסים שלנו - ע"י לכיש, ע"י חדרה, בתלמי אלעזר יש רובע פרסי - האם הפרסים שלנו הצליחו בחקלאות? - כן, הם פועלים טובים, יש להם תרבות נימוסים והצליחו כאכרים, אן כי היו מקודם רוכלים. הפרסים הגויים יבואו הנה במרס או באפריל. בשיראז היה לנו יבול פי חמשה. בחוזיסטן - יבולים כמו אצלנו פה. לפרסים יש שטח ראוי לעבוד פי עשרים מאשר למצרים, ומצרים יש לה יבול של 500 מיליון דולר, ובפרס 40 מיליוןד. חסר לפרסים 400.000 טון סוכר. הוכחנו להם שאפשר לגדל כתנה. השנה היו שני חידושים. חברת הנפט הפרסית ביקשה מאתנול לבדוק אפשרות התישבות של עובדיה (כל שנה יש להם 2000 איש לשנה שיוצאים מהעבודה ויש להם כסף להתישבות, מהפיצויים שהם {0194-104} 25.2.62 מקבלים) יש להם 550 מיליון דונם ראוי לעיבוד. עכשיו מעבדים 50 מיליון. יש לשלוח לפרס מומחה חקלאי שיסקור האפשרויות. הן גדולות. הוא הדין בתורכיה. לדעת עזרא אין ללחוץ על נציגות רשמית. הממשלה שם אינה יציבה, השח רופף ולא חזק ואי אפשר לדעת מי ישלוט מחר. ששון עושה עבודה טובה בתורכיה. עזרי בפרס. הוא, לדברי עזרא, בחור נפלא. כל פרס פתוחה לפניו. 20.30 - גולדה. נה-וין נסע אתה שלשה ימים - וכל הזמן דיבר נגד או-נו. הוא שקרן, הוא אינו יודע מה הוא רצה, הוא איש תככים. הדבר היחידי שהוא באמת - להיות בודדהא. לדעת נה-וין נתמעטה יקרתו של או-נו בעם. גם או בה סווה דיבר נגד או-נו וטוען כי 80% מיקרה או-נו הלכה. נה-וין אינו מאמין שאו-נו באמת יפרוש. מפלגתו מפולגת, והטקינים נצחו. או בה סווה אמר לגולדה שבלי או-נו ודאי יהיה להם רוב, אבל גם עם או-נו יתכן שיקבלו רוב. לי אמר ההיפך - כשדיברתי אחו ביחידות. לגולדה יש רושם כי נה-וין אינו כל כך עוד מתנגד לקחת השלטון לידו. היא הזמינה גם אשתו לבוא לארץ. כשאו-נו חזר לרנגון דיברה אתו גולדה על מכתבו לי ועל תשובתי לו. או-נו אמר שרק הבוקר קיבל המכתב ועוד לא קרא אותו. היא הסבירה לו דבר הפליטים.