יומנים > יומן - מלא 26/02/1931

{P001} {0083-22} ט' אדר 26 פברואר אה"צ ישיבה עם מזכירות מ.פ.ח. לפי המחלקה הסטטיסטית היו ב1.1.31- בחיפה 2.469 חבר, . 398 פועלת, 1.380 נשי חברים, 152 נוער. ס"ה 4.399 (בתוכם גס פועלי נשר). לפי הכרטיסיה יש - 3.250 חבר בהסתדרות (מהם אולי כמאה שאינם כבר בחיפה), מספר הפועלים בחיפה כ4.000- אלפים (לרבות פקידים), אין מספרים מדויקים, תימנים כמעט אין. יש עדה של כורדים, רובם בהסתדרות = למעלה ממאה איש - אך אינם משלמים מסים, ספרדים יש כשלושים. בין הספרדים מעטים הפועלים, דובם סוחרים ורוכלים ומעט בלי-מלאכה. בפועל המזרחי יש כ120- איש, היחסים אתם לא מסודרים. {0083-23} חברות יש שני סוגים: נשי חברים כ300-, (מלבד בנשר); פועלות כמאתים . במשק בית למעלה ממאתים, מהן כמאה בהסתדרות, באגודת בתי-אוכל 69, באגודת המחט 35 (כמספר זה גברים), צבעות 5, בנין (רצוף) 3. השנה נעשתה פעולה מאומצת לחיזוק הארגון המקצועי. חברים פסיביים נעשו אקטיביים. בערבים בית הפועלים הומה. בכל יום רביעי נפגשים מזכירי האגודות וחברי הועדים ללמוד שאלות מקצועיות. האגודות מספרן 14, מהן נתחדשו בשנה זו: ארגון מובילי נפט, מנגנים, עובדי בתי ראינוע,סנדלרים עכשיו מטפלים בארגון הנהגים. מתעוררות שאלות ארגוניות. שאלת הסקציות המקצועיות. יש חוששים לציחוזם. בבנין יש טיחים, חוצבים. מרצפים ועוד. והס חוששים להבטל על ידי הבלתי מקצועיים והם נוטים מפני כך להסתדר לחוד. מחוץ לאגודה. המרצפים למשל סגרו למעשה אח המקצוע, אין כיוון בקביעת תעדיפי עבודה. מקצוע המחט נהרס בחיפה, כי בתל-אביב העבודה יותר זולה. מקצוע הרהיטים בטל, כי מביאים רהיטים מת"א ובירות. כשהכריזו בשכונת העובדים טנדר על עבודה הציעו פועלי העץ בת"א מחירים ב20%- למטה מאשר בחיפה. במתכת אוחו הדבר. מורגש העדר שיטה אחת ושיתוף עם שאר הערים. מרגישים פה צורך בפגישה את האגודות המקצועיות בשאר הערים. לפני חדשים דרשה מ,פ.ח. פגישה במקצועות בנין ודפוס והפגישה לא נקראה. השמאל והשה"צ דורש ארגון ארצי. אך גם תברינו דורשים פגישה לשם בירור תעריפים, השתלמות במקצוע. קליטת העליה, סקציות מקצועיות של נוער עובד, במתכת מעסיקים כמעט רק נוער עובד, והוא הדין בעץ, {0083-24} מחט, דפוס, חשמל. ע"י כך נהרס המקצוע. רק חלק מהנוער הזה מאורגן, וגם בארגונים חסרה שיטה קבועה. אין נסיון בקביעת תנאי עבודת השוליות, לא מורגשת היד המכוונת של הוה"פ, גם לא נענים כשדורשים מהוה"פ פעולה בשאלות אלו. בפגישות מזכירי המועצות עם הוה"פ נאסף חומר חשוב אבל לא נעשתה פעולה לפיו. לאחר שיתוף סו"ב נעשו נסיונות חשובים בקבלנות. המשרד הקבלני בחיפה קבל עבודות גדולות. הצליח במובן הכלכלי לגמרי, אך לא השביע רצון החברים במובן החברתי, בבירורים נתבלטו שתי דעות: שהמוסד הקבלני יהיה מוסד של ההסתדרות ואחראי בפני המועצה, ותפקידו יהיה לכבוש עבודות, להקל על חוסר עבודה, קליטת אולים וכו'. הדעה השניה = שיבנה על קואופרטיבים מאורגנים של פועלים. לפני חודש וחצי היה בענין זה בירור בת"א. נתקבלה שם מסקנה לעבור בהדרגה לצורה הקואופרטיבית. הדבר לא נתגשם, בחיפה נתגלתה תופעה חדשה: קבוצות קבלניות מחוץ להסתדרות, כל הנסיונות לקשראותם עם המשרד לא הצליחו, עכשיו קבל המשרד עבודה גדולה = בנין שכונת העובדים, בתים וכבישים על סכום של 40,000 לא"י, מנהלי המשרד (מילסון ואבצוג) מתנגדים לקואופרציה, בצבור יש הרגשה דעה שאין אפשרות ונכונות לתקן ולשנות גם בשאלות מקצועיות וגם בשאלות משקיות קואופרטיביות. הצבור חדל להאמין שהמועצה מוכשרה להגשים החלטות, מצד הקבוצות יש נטיה לעבוד בשתוף עם ההסתדרות. אבל הם מתאכזבים ע"י ההסתדרות. חסרה התאמה בכלל בין המוסדות המרכזיים והמקומיים, הקבלן גוט קבל בתמיכת ההסתדרות עבודה גדולה. בנין מחסני הרכבת, {0083-25} העביר חלק מפועלי ת"א הנה, כעשרים איש. מצב העבודה פה קשה מאשר בשאר הערים. פועלי ת"א עבדו פה, יחסם למועצה היה לא נורמלי. קבעו לפועלי חיפה 35 גרוש ליום, לעצמם 70 (העבודות הפשוטות עושה גוט ע"י פועלים ערביים), ועדת הבקורת המרכזית החליטה להעביר פועליס נוספים מת"א לחיפה, לאחר התיעצות עם מרכז העבודה, מבלי להתיעץ את מ.פ.ח. = בעבודה זו יש עבודת מתכת על למעלה מ=2.600 לא"י. מ.פ.ח. נחלה מו"מ (חוסר העבודה בין פועלי המתכת בחיפה), אולם קיציס נכנס במו"מ עם גוט, וחלק העבודה עבר לפועלי ת"א. ב"דבר" אין בירור מספיק של שאלות ארגוניות. הצלחנו רק שבכל שבוע יפרסם דבר על פעולות המועצה, החברים המרכזיים בוה"פ אינם כותבים על שאלות אלו. המועצות דרשו מוסף אחת לחודש על הפעולה המקצועית והמערכת סרבה = בארגון הפועלות בא שינוי לטובה. אגודת בתי-אוכל מתנהלת בהצלחה, גם במשק בית נתבצר הארגון השולט ב=60% של שוק העבודה. נעשה נסיון של ארגון נשי העובדים והפעלתן בהסתדרות. הוקם ארגון "למען בית הילד" המקיף כ=300 נשי עובדים, לתמוך בבית התינוקות וגן לילדי עובדים. ארכון זה מחזיר להסתדרות חברות שנישאו, לפעמים גם מחזק את הזיקה של הבעלים להסתדרות. מורגש חוסר חברות אקטיביות ובעלות השפעה. בנוער העובד = אין סקציות מאורגנות, לא נמצאו האנשים לארגון זה. מ.פ.ח. נאשמת בחוסר עזרה לנוער. חסרים פח כוחות לחדריך את הנוער העובד. אחדים מחברי הקבוץ עזרו עזרה חשובה לנוער. אבל זה לא מספיק. יש בוגרים של הנוער העובד שאינם נכנסים להסתדרות, היו גם שנכנסו לפרקציה. {0083-26} הפעולה התרבותית היתה לקויה. לפני חדשים העברה הפעולה למועצה, מאז סידרו שורת הרצאות בקרב האגודות לפי המקצועות: שרות, בנין ופקידות. העבודה מתנהלת בעיקר בשני הסוגים הראשונים. העבודה במקומות העבודה לא הצליח. בשרות הפועלים והפועלות ברובם חדשים, ומפני כך עסקו אתם בהסברה הסתדרותית. בשנה האחרונה החליפו את אפרט האגודות. הכניסו חברים צעירים בועדים ובמזכירות. הדבר השפיע לטובה, אם כי נכנסו אנשים מחוסרי נסיון. לשם כך מסדרים בשבילם שעורים בשאלות מקצועיות וכלכליות. שכר, יחסי עבודה, תעריף, ארגון, הסברת מוסדות ההסתדרות, חוקי עבודה ועוד. בכל יום רביעי מפגישים אותם לשיחות והרצאות - במשך שעתים, על-ידי החלו נם לקרוא ספרים. חסרים ספרים במדעי החברה, חסרים גם כוחות תרבותיים. יש צורך שחברים מרכזיים יבואו להרצות בערבים אלו. מצב העבודה קשה - יותר מבמקום אחר. יש כ600- מח"ע. נפלטו אנשים ממקומות עבודה: שמן, גשר, פחטר ועוד. עבודת הבנין שותקה כמעט. בהדר הכרמל בונים מעט. עבודות צבעות פסקו. רק החודש נענתה קצת הסוכנות. בעבודות הממשלה הוצאנו לגמרי . בעבודות הנמל - עובדים למעלה מ300- ערבים ורק כ40- יהודיס, אם כי הסכימו ללכת לעבוד ב15- גרוש. טומסון נקם פרינציפיון של 20%, וגם מספר זה אינו מעסיק, מפריע הרבה אטקט. בחיפה הופיע גורם חשוב - חברות הנפט. הוקמו אינסטלציות ענקיות המעסיקות כ=500 פועלים, בתוכם יהודים מעטים מאוד. אצל של עובדים 330 איש, בהם 35 יחודים = רק בעלי {0083-27} מקצוע, בשכר מ=30 עד 45. שכר העבודה הערבי הוא 10 גרוש (היה מקודם 15, אך פיטרו את הפועלים הכריזו על הורדת שכר וקבלו אותם חזרה), רוב הפועלים הבאים משכם וגנין היו חורנים, אך המשטרה הורידה אותם והוציאו אותם מהארץ. (העבודה היא עשית פחים וחביות). כעשרים מפועלים אלה הם חברים בקלוב, עומדות לבוא הנה עוד שחי חברות. ויעבדו ודאי 7=8 מאות פועלים ועל ההסתדרות לדאוג לעבודה עברית. לנמל הלכו חברי קבוצים לעבוד בחמשה עשר גרוש. אך עבדו פחות מפועל ערבי בשכר זה, וחלק מהם פוטר, השאר עזבו בעצמם, עכשיו עובדים רק מעטים. מצבם של מה"ע קשה. רבים לא עובדים כבר חצי שנה. אחרים 2=3 חדשים. קשה גם מצב יוצאי נהריים. מוסדות ההסתדרות אינם מרגישים במצב הרע בחיפה ואין עזרה. קופת חולים מתרשלת בבנין ביתה בחיפה. בחניות קיצצו לפועלים את האשראי, בעיר בכלל יש מצוקה כלכלית. מתרבים מקרי פשיטת רגל. בעבודות העיריה עובדים רק פועלים יהודים מועטים. שכר העבודה הוא 14 גרוש. כעבור חודש = 15. השה"צ חדר לעבודות בטון. תקציב השנה החדשה טרם אושר. כביש חיפה עכו נעכב לרגל סכסוך בין מפרץ תיפח וקה"ק על קו הכביש. צריך להשלח מכתב למומחה באנגליה וגס זה נעכב ע"י מול. . העבודות שיעשו. כביש במפרץ חיפה = 3.000 לא"י, יעסיק 60 פועל, 3=4 חדשים, כבישים בחדר הכרמל = 1.200 לירה יעסיקו 30-40 {0083-28} איש במשך 3=4 חדשים: כבישים בשכונת העובדים יעסיקו 60=50 במשך 2=3 חדשים. הבנין בשכונת עובדים יעסיק כ=100 איש, יבוש במפרץ חיפה יתחיל במאי יעסיק 40 איש (2,000 לירה). בבתי=החרושת המונופוליים (נשר וחשמל) לא חל כל שנוי לרעה. כל הפועלים הקבועים עובדים (פוטרו רק פועלים זמניים), בתעשיה הסמוכה על השוק = שמן, הטחנות = נעשו קמוצים. בטחנות פוטרו 10 פועליס, בשמן ירד מספר הפועלים ממאתים ועשרים עד 50, ועוד היד נטויה. הדפיציט בבית החרושת גדול. עומד לבוא מנהל אנגלי ויש לחשוש שינסה להכניס פועלים ערבים. בבתי המלאכה הקטנים = מצוקה. אחדים נסגרו, אחרים אינם משלמים לפועלים, כשדורשים תשלום הם מאיימים בפשיטת רגל וסגירה. גם בין הערבים יש חוסר עבודה, פועלים מקצועיים יש כארבע מאות מה"ע. גם המסחר הערבי סובל ונתון במצוקה. ענפי הנגרות והבנין ירודים גם הם בקרב הערבים. שכר הדירה יורד. הפועלים הפשוטים שנתרבו פה הם לא מפועלי חיפה. כי אם מגלילות ערביים אחרים. בשני הקבוצים = המאוחד והשה"צ = יש 280 (מהם 120 חברות) חבר. לדברי הקבוצים 160 מהם מה"ע, לדעת הלשכה 120. סובלת ביחוד פלוגת יגור וגם קבוץ גליציה של השה"צ. בקבוץ זה הוצאו חבורה "שמאלית". {0083-29} ישיבה עם הנהלת קופת מלוה. יש 50 חברים ערבים נכנסו מנובמבר עד עכשיו, ביום ראשון אספה כללית. החברים אם לשתף אותם באספה ובהנחלה. הצעה שניה היא לסדר בשבילם אספה מיוחדת, למסור להם דו"ח ולהזמין אותם או אחדים מהם לאספה הכללית (יש גס דעה להסתפק רק באספה מיוחדת). מקבל ים תברים ערבים רק מתוך חברי הקלוב (אחרי חברות של חדשיים) ופועלי הרכבת. מהלשכה המאוחדת קבלה הקופה 150 לירה להלוואות ערביות עם סכום של 5 לא"י. הקופה עצמה הקציבה עוד 150 לא"י, למתן הלוואות יש ועדה של ארבעה חברים ערבים = שנים מהרכבת שנים מהקלוב. הצעתי שהדו"ח ידפס גם בערבית, אולי בקצורים אחדים, הפורמוליארים אף הם צריכים להיות בערבית. צריכה להקרא אספה מיוחדת שבה יתנו להם כל ההסברות. הועדה שלהם תבחר באספה זו. כל הרוצים יוכלו להשתתף גם באספה היהודית, הקופה צריכה לשאוף להעמיד את ההלוואות על הגובה של ההלוואות ליהודים = בהדרגה מתאימה. לועד המפקח אין להכניס לע"ע ערבי, כי מוקדם לקבוע עכשיו אם גם להבא תהיה קופה אחת או שתי קופות מיוחדות, בקלוב הפועלים ישנם 138 חברים. בהסתדרות הרכבת למעלה מ=120 ערבים. בסקצית הגוער העובד ע"י הקלוב = 30, בסקציה ספורטיבית 40. שעורי ערב לעברית ערבית ואנגלית מקיפים 60 איש, בקלוב יש חדר קריאה. חברי הקלוב רובם בעלי מקצוע ודרגה תרבותית למעלה מבינונית, תקציב הקלוב 20 לא"י לחודש. 12,5 {0083-30} מזכיר הקלוב, 4 שכר דירה, 2,5 שרות, 1 חשמל. עתונות עולה 2 לא"י, קבלת אורחים 1, שעורים לעברית 1, אנגלית 1,5,ערבית 2, ספורם 1,5. יש, איפוא, גרעון. בערב ישיבה עם מרכז פועל, הרכבת, בקלוב הידיעה על הכרת ההסתדרות עשתה רושם על הערבים והתחילו לבוא להסתדרות. כשנרשמו כשלושים איש נקראה אספה ובחרו בועד. הערבים רוצים שתהיה להם חטיבה מיוחדת, מפחדים להיות חברים בהסתדרות העברית, אם כי היו רוצים ליהנות גם ממה שהברית בהסתדרות היהודית נותנת, חברים לקלוב הערבי לא רצו לחיות, כי יהסס לפיליפ לא טוב, ודרשו שימצאו יחד בקלוב העברי. אולם נמצאו גם אחדים שדרשו לחיות בקלוב, רוב החברים שבאו הם נוצרים, המושלימים הם הכריס באגודה הפלשתינאית. החלט שעד הועידה יהיו בקלוב היהודי. בהוצאות הקלוב אינם משתתפים, אבל מסים משלמים 5 גרוש לחודש. סודרו פה שעורים לעברית, ולומדים בחס 10 ערבים, 8 יהודים. 15 יהודים לומדים ערבית. מהכנסות מפי הערבים נותנים 20% לסניףהיהודי. בשתי חטיבות הסניפים יש ועדים של 11 איש, וועד פועל של 5 בכל תטיבה, אולם שני הועדים הפועלים מתאספים יחד. המזכירות (בת שלושה מכל צד) מתאספת אחת לשבוע. לקפ"ח הערבים אינם רוצים להכנס. בקפת מלוה יש כשלושים איש. הם מתאוננים על אי-שויון במתן הלוואות. פקיד יוני בעל השפעה נכנס להסתדרות והכניס כמאה חברים להסתדרות אולם לאחר שהאגודה המושלימית דורש שלא יוציאו כספי המסים, לא יפתחו בכספים אלה מסים ולא יסדרו הרצאות וכדומה. {0083-31} בסניף היהודי יש 80 חברים. כקלוב מבקרים ערב ערב 20=30 איש. יש חדר קריאה. בכל שבוע יש הרצאות מקצועיות, הקשרים עם המועצה הוטבו. מתיעצים יחד בפעולה הערבית. החלט לסדר ועדה משותפת לנהל פעולה זו. את הפרקציה לא מרגישים לא בקרב היהודים וכמעט גם לא בקרב הערבים. באגודה הפלשתינאית יש כ=160 איש מפועלי הרכבת. פעולתה לא היתה מורגשת כל זמן שהסתדרותנו לא פעלה בקרב הערבים, עכשיו נעשו פעילים, סידרו קפת מלוה, נותנים עזרה מדיצינית ויורידית. היועץ המשפטי שלהם הוא תנא עצפור, לאחר ראיונם עם הנהלת הרכבת נתגברו. אומרים שגברת ניוטון עוזרת להם. בקרב הפועלים הערבים עכשיו התעוררות לארגון, ורבים היו רוצים להכנס להסתדרות, אבל יש להם פחד שלא יאמרו עליהם שהם בוגדים. אילו היו אנשים מתאימים היה בכל זאת אפשר לפעול הרבה בקרב הערבים, דרושים אנשים יודעי ערבית, חסר בחיפה גם איש שיכוון את הפעולה.