יומנים > יומן - מלא 27/02/1931

{P001} {0083-32} י' שבט תרצ"א 27 פברואר 1931 יום ו' חיפה. ישיבה עם פיליפ. צריכים להגדיל את הקלוב, במקום 8 החדרים (4 לירה) יצטרכו 5=6 חדרים ויעלה 6 לירות. אבא חושי הוא בעד איחוד פועלי הרכבת, הערבים עם הקלוב, אולם פיליפ מתנגד ולדעתו הם חצי=פרקציונרים והשפעתם על הפועלים תהיה מזיקה. כנראה הוא חושש להשפעה של מנהיגים אחרים. מתקבלים עכשיו העתונים מקטס , אהרם ממצרים ואלנדא מסוריה, יש צורך בעחונים אנגליים וצרפתיים. צריכים להוסיף עוד רהיטים. בשביל פקידים מוכרחים לסדר חזדמיוחד, גם לנוער דרוש חדר לחוד. יש להגדיל את התקציב בשש לירות. אבא חושי מציין את התנגדותו והפרעתו של פיליפ לגישה לכל איש חדש בקרב הערבים. יש גם צרות אתו בקביעת סדר בעניני . כסף. אי=קבלת התקציב מהוה"פ בזמנו אף הוא גורם קושיים. אפשר היה להגדיל את מספר חברי הקלוב ולהרחיב פעולתה = אבל הזהירות מעכבת וגם חוסר אמצעים. בודקים כל נכנס מחשש פרובוקטורים או שליחי הפרקציה. ההתקפה על הקלוב מצד הערבים מתגברת. מוציאים כרוזים נגד הקלוב, חסר אורגן ערבי שלנו. הכרחי לכל הפחות ביולטין חדשי. בצבור שלנו אין היחס הרצוי לפעולה זו, או מתיחסים באדישות ובציניות = או גם מתנגדים. ארגון שעורים ערבים בקרב חברינו = לא הצליח, אם כי אחדים מחברי הקלוב רצו ללמד חנם. בשעורי וה"ת לומדים רק עשרה חברים. קלוב "הפועל" רואה בעין רעה את פעולת הספורט הערבית {0083-33} השה"צ דרש לשתף את "הזרמים" בפעולה הערבית. חושי בקש מהם איש בשביל הנוער העובד = אבל הם לא נתנו. דבר זח לא מנע את ב"כ השה"צ במועצה לדרוש שוב שתוף "הזרמים". נחוצים מרצים בשביל הקלוב (משח. אסף, בורלא) יש צורך לסדר מקהלה, הקלוב רוצה להכין הצגה. בתחילת יסוד הקלוב היתה העדה הערבית כמעט מחרימה כל חבר הקלוב. מאז נשתנה היחס לטובה, חלק מהאינטלגנציה = פקידים = רוצה עכשיו להתקרב, חברינו מזדמנים בבתי ערבים = אס כי הם מוכרחים לשתוק. היחסים משתפרים. אלה שהיו חברי הקלוב לפני המאורעות חוזרים עכשיו. ידועשכל אלה לא השתתפו במאורעות, ישיבה עם מזכירות מ.פ.ח, עם באי=כוח קבוצות הבנין בשאלת המשרד הקבלני. יש בחיפה 9 קבוצות = בנין הסתדרותיות המקיפות 80 חבר, 6 קבוצות לא הסתדרותיות שיש להן 50 חברים, הקבלנים הפרטיים, לרגל הורדת המחיר של הקבוצות. הוצאו מהשוק, היה מו"מ בין הקבוצות ונולד רעיון של איחוד הקבוצות וברית ביניהן. רעיון זה נתגלגל בהצעה שקבוצות ההסתדרות יתקיימו כקואופרטיב ע"י המשרד הקבלני. אחרי בירורים וניסוחי חלוקי הדעותבין מנהלי המשרד וחברי הוה"פ של מ.פ.ח. באו לידי הסכם שהמשרד יקבל עב"צ ובנין בחיפה ובסביבה, במשק הלאומי, הממשלתי הבינלאומי והפרטי, למשרד יש הנהלת ומועצה. המועצה היא בת 15 חבר. 5 נבחרי מ.פ.ח., 2 נבחרי מועצת לשכת העבודה, 1 מאגודת פועלי הבנין, 1 מעץ. 1 ממתכת. 1 מצבעות, 1 מעגלונים, 1 מהקבוץ המאוחד, 1 מהשה"צ, {0083-34} 1 מקבוצות הבנין. הנהלת המשרד היא בת 5 חברים, מהם 3 נבחרו מ.פ.ח., 2 נבחרי מועצת המשרד. העבודות מוצאות לפועל ע"י מסירת החוזים לפועלים בהורדת אחוזים, קביעת שכר העבודה ע"י הלשכה והאגודות לפני קבלת העבודה. בישיבות המועצה משתתפים בדעה מיעצת ב"כ מקומות העבודה. מקום עבודה המונה למעלה מ=30 חבר יש לו דעה מחלטת. במקרה חלוקי דעות בין מועצת המשדד והנהלתו = מכריעה מ.פ.ח. עד כאן הדברים מוסכמים. הדעות נחלקות בשאלת קבלת בנינים אבצוג מציע שכל הבנינים שיש עם בעליהם הסכם של עבודה מאורגנת יתקבלו ע"י המשרד הנ"ל, ורק שאר הבנינים יתקבלו ע"י מחלקה לבנין שע"י המשרד. שאד החברים עומדים על זה שהמחלקה תקבל את כל הבנינים, וחלוקת העבודה תמצא בידי אגודת פועלי הבנין. המחלקה = אליבא בכל הרעות = תהיה מורכבת משלושה באי= כוח חבר קבוצות הבנין ושלשה נבחרי מ.פ.ח. בהנהלת המשרד. הועד הפועל של מ.פ.ח. החליט נגד דעתו של אבצוג. ללשכת העבודה יש הזכות להחליט למפרע על אחד הבנינים, היות שעבודה זו דרושה להקלת חוסר העבודה אין היא נכנסת לרשות המחלקה. חבר הקבוצות מסכים לכך. באי=כוח הקבוצות (70 חבר) כבד בחרו שלשה באי=כוחם למתלקח הבנין. פומרנץ, ציטרון אלטנהוז. פומרנץ. זה שנתים שאנו מטפלים באיחוד הקבוצות כי המצב היה ירוד. פנינו לאגודה. אחרי מו"מ ענו לנו שלא יבואו בדברים עם איחוד שיש בו קבוצות לא הסתדרותיות. העיכוב השני היה בדרישת הקבוצות שההסתדרות תתחייב לא להכניס קבוצות חדשות כל זמן שכל חברי הקבוצות לא יהיו עסוקים בעבודה. מכיון שחברי {0083-35} הקבוצה הם כבר ברובם הגדול 10 שנים בארץ ורוצים להיות קבועים בעבודה. רוב חברי הקבוצות הם פועלים מקצועיים, יש עוד באגודת הבנין כחמשים פועלים מקצועיים שאינם בקבוצות. מלבדם יש באגודה כ280- הכריס. פועליס פשוטים (בפ"ח חברי האגודה = 400). הקבוצות לבסוף הסכימו לפני חודש להצעת המחלקה שע"י המשרד ולפני שבועים בחרו בשלושה באי=כוח. הסכימו גם שעבודתם למען מחוסרי עבודה תהיה ברשות הלשכה, וכמו=כן שהמרכז קבלת העבודה לא יהיה מהקבוצות. מ.פ.ח. בהתיעצות המחלקה יכולה להכניס קבוצות חדשות. בין חברי הקבוצות יש התמרמרות על אי=הגשמת ההסכם, וחבר אחד ציטרון התפטר כבר משום כך מההנהלה. אבצוג מבסס עמדתו. עבודת הבנין צריכה להיות פתוחה, ההסתדרות צריכה לשאוף לשלוט על כל העבודות ולכן אין למסור למחלקה אלא עבודות שלהסתדרות אין עכשיו שליטה עליהן, ום גביר בזכות קבוצות אלה על קביעות בבנין לא נוכל לשלול זכות זו מקבוצות אחרות על קביעות בעבודות צבוריות. אלטנהוז (מקבוץ ג') אס המחלקה לא תתקיים עכשיו יורע שוב המצב בשוק העבודה כי תמשך ההתחרות בין הקבוצות וכל הסידור ידחה לזמן רב. מילסון = ע"י הקמת המחלקה לא מחזקים את האגודה (בן=דוב מודיע שהאגודה מסכימה להקמת המחלקה) אלא מחזקים קואופרטיב ומוסרים לו מונופול על הבנין, רק הודות למשרד נכנס קבוץ ג' לעבודת הבנין ולמד אותה, ועכשיו יש לה האפשרות להתחרות בשוק, אם תוקם המחלקה {0083-36} לא יוכלו להכניס פועלים חדשים לבנין. בשוק הבנין הפרטי שהקבוצות עסוקות בו - ישארו גם להבא הקבוצות, אולם בעבודות לאומיות - אין ליחדן למספר חברים מצומצם המאורגנים בקבוצות. בסוף הבירור הודעתי שאני לבדי לא אכריע בשאלה, אם כי לאחר הבירור יש לי דעה ברורה בשאלה. כי השאלה נידונה כבר בוה"פ ואיני יודע מה היו הדעות. כי לא הייתי באותה ישיבה. אולם מן ההכרח לגמור את הסידור בלי כל דחיות והוה"פ יתן את הכרעתו בימים הכי קרובים. לא יאוחר מבעוד 4 ימים. אה"צ. ישיבה עם ועד פועלי החשמל: 1) הועד בחיפה עבדלפני שנה הצעת חוקה ארצית ומסר אותה לוה"פ , עד היום לא קבלו תשובה. הפועלים רוצים עכשיו לקבוע בכתב את היחסים. רוטנברג מסכים לזה. יש לקבוע ועדה מב"כ הפועלים, החברה והוה"פ. הסכמתי שהוה"פ יטפל בענין הזה בימים הקרובים. 2) פיטורי דן. עובדים כששים איש בתחנה בחיפה, ביניהם 12 זמניים, 6 מהם עובדים כבר 3 שנים, השאר במשך 1/2, לפני 4 חדשים העבירו לתחנה את דן באופן זמני. בחדשים האחרונים הורגש חוטר עבודה בתחנה בחיפה והפועלים הזמניים היו צריכים להתחלף בעבודה. דן עבד כל הימים. ועד הפועלים דרש יתנהגו עם דן לפי הסדר המקובל, והיות שהוא נתקבל לאחרונה - שיעבוד בתור. ענו - שזוהי פקודת רוטנברג. מ.פ,ח, דרשה שדן ירד מהעבודה. דן לא נשמע על-יסוד זכותו בעבודה, והוא דרש מכתב מהוה"פ של {0083-37} ההסתדרות. באספה כללית של הפועלים נתקבלה החלטה פה אחד שעל דן לרדת מהעבודה. מועדת הבקורת נתקבל מכתב שעל ועד הפועלים להתחשב את הפסז' הארצי של דן. ועד הפועלים לא הסכים לכך. מ.פ.ח. דרשה שנית להורידומהעבודה. אולם ועד הפועלים לא יכול להורידו בכוח. מ,פ.ח. רצתה להעמידו למשפט חברים. לפני כשבוע נתקבל מכתב מהוה"פ להשאיר את דן. ועד הפועלים לא רצה להתחשב את המכתב. רוטנברג קרא את ועד הפועלים והודיע שזוהי פקודתו להשאיר את ד בעבודה. הפועלים מחאו. והם דורשים להוציא את דן. הודעתי שעלי לברר קודם כל מה היא חוקת ההסתדרות בסדר פטורין, מה היא עמדת ועדת הבקורת בשאלה זו, מלבד זאת צריכים לשמוע גם את דן. דחיתי המשך הבירור למחר. היתה לי שיחה עם יעקב ורטנר. הם ימסרו היום לועד - על המצב וידרשו מאחדים מהם ללכת לת"א להשפיע על "הצד השני", עומדים על הכנסת י. ישיבה עם ועדת הפועלות, ארגון החברות קיים כשנה. טיפלו בבית התינוקות ובגן לילדי אמהות עובדות. במוסד הראשון משתתפת גם הסתדרות נשים עבריות. דובר גם על עזרה הדדית בימי מחלת פועל. היו אספות גם בשאלות חינוך, סודר קורס לפדולוגיה המתנהל ע"י רבקאי. סניף לשעורים אלה קיים גם בנשר. בארגון יש 300 חברות. משלמות 3 גרוש לחודש. מוקדש להחזקת המוסדות (בית תינוקות וגן), לפני אסה"נ קרא הארגון לאספות הסברה. {0083-38} בשכונות שבהן מרוכזים פועלים החלו לסדר שעורים. יש הצעה ע"ד סידור קלוב חברות. אבא מציין שכל הפעולה נופלת על 3-2 חברות העלולות לכרוע תחת העול. הדאגה להחזקת המוסדות גדולה וגוזלת כל המרץ ואין פנאי למחשבה ולפעולה תרבותית. העירותי שהתחלה זו נראית לי חשובה מאוד בשביל כל תנועתנו, אולם יש להזהר מהאופי הפילנטרופי שמפעל זה עלוללקבל. נחוצה דאגה לפעולה תרבותית וחנוכית. החברה שיש עליה עול משק הבית ועול הילדים יש סכנה שתנתק מהתנועה ושחייה יתרוששו ויצטמצמו בפינת חיי הבית. ארגון כזה צריך לתת לחברה את החינוך החברתי ולהחזיקה במגע מתמיד את כל עניני התנועה, וכן הוא צריך לדאוג לשיפור ההוי של צבור הפועלים. פועלות. הפעולה העיקרית התרכזה בארגון עובדות משק הבית. הלשכה הצליחה במדה רבה לכבוש את השוק. בחיפה אין מנהג . הסרסרות, אלא פונים ללשכה. אורגן החצי מעובדות הבית, אולם לא הצליחה עדיין הפעולה לתיקון תנאי עבודה (ביטול לינה בבית ועוד). הלשכה דורשת 3 לא"י לחודש ותשע שעות עבודה, חופש של שבועיים לשנה. במקרים אחדים נתקבלה דרישה אחרונה זו. במחט לא היתה הצלחה דבה, אם כי היתה פעולה גדולה. הפועלות אינן נענות. בבתי האוכל לא טיפלה הרבה ועדת הפועלות, אולם מזכירות המועצה עסקה בהם והצליחה לסדד חוזים עם נותני העבודה. השפעת הפרקציה כמעט נתבטלה בקרב הפועלות. נתגברה {0083-39} הערות בקרב הפועלות לעניני ההסתדרות. במועצה יש 3 חברותמצד המוסדות אין עזרה להכנסת חברות למקצועות. בין 600 מחוסרי עבודה רשומות 71 פועלות. ב"פועל" יש 60 חברות. בנוער העובד יש אחוז חשוב של נערות. ועדת הפועלות היא בת 7. אספות פועלות חדלו - ויש לחדש אותן. בחירת מועצת פועלות, לפי החלטת הועידה השלישית, לא יצאה לפועל עד היום, יש צורך בפגישה ארצית של המקצועות שבהם עסוקה הפועלת (משק בית, מחט). בשעה שש בקרתי יחד עם אבא חושי וסט בקלוב הפועלים הערבים. כשנכנסנו מצאנו 4 - 5 מבקרים. לאט לאט נתמלא הקלוב. נאספו כשלושים איש. רובם פועלים לא צעירים. שוחחנו על פעולת הקלוב. תנאי העבודה בעיר וביחוד בעבודות הממשלה. פועל נמל אחד התאונן על היחס הרע לפועלים ועל תנאי העבודה הקשים. הצעתי להחתים פועלי הנמל על פטיציה לממשלה ולדרוש יום עבודה של שמונח שעות. אמר לי שהפועלים לא יחתמו מפחד שמא יפטרו אותם. מרע המצב - רבוי הפלחים בעבודה, שמסתגלים בלי אי-רצון לכל שעבוד כ"חמורים", הצעתי לו שימציא לנו רשימה מדויקת ובדוקה על מצוקות הפועלים והתנאים הגרועים ואנו נשלח תזכיר לקונגרס הטרייד- יוניוני בלונדון. דרשתי גם שיעבדו תקירה כללית מתנאי העבודה בחיפה למען נוכל לעשות איזו פעולה להטבת התנאים. דרשו להוציא עתון ערבי. {0083-40} הצעירים דרשו עזרה יותר גדולה לספורט. אחדים מהם דברו עברית רצוצה - אך מובנת, מעורבת במלים אנגליות. רוצים שנגדיל הקלוב, שנעזור יותר לפי יכלתה של ההסתדרות. התחלה חשובה ומבטיחה. אבל דורשת חרבה כוחות ואמצעים - וגם רצופה קושיים וסכנות. בשמונה בערב באו אצלי גרינברג וזיבנברג מנשר. ההנהלה החליטה לפטר 10 פועלים מהבנין. כשפנו אל שטוק הסכים לחכות עד שיפגשו עם פוליאק,ורוצים שמחר בבוקר אשתתף בשיחה עם פוליק. בתשע אספת הסיעה בקלוב המפלגה: חברינו במועצה ובועדי הפועלים. אולם באו למעשה. כנראה, כל חבדי הסניף כי הקלוב היה מלא. פתח אבצוג. קבל על עמדה לא נאמנה של חלק מהפועלים המתכחשים מתוך דאגה לעניניהם הפרטיים לצרכי העליה והתנועה. אחריו דברתי אנכי, על הגדולות והקטנות שבתנועתנו והתפתח אז וכוח חשוב. שרפשטיין דרש שלועדת הבקורת תהיה סמכות לחייב את הוה"פ ושאר המוסדות. בלי זאת אין ערך לפעולותיה. חבר שני דרש מחלקה לעניני האגודות המקצועיות בוה"פ, והסכם עם מרכז בעלי המלאכה על תנאי העבודה. דוד הכהן טען על הגדולות: שני פקידים של הסוכנות שליטים בעניני ההתישבות והישוב - שתיקתנו מחפירה, אין ההסתדרות חושבת על עתידנו בארץ. אין תכנית ממלכתית למוסדות ההסתדרות על {0083-41} התישבות ושקועים רק בדאגת היום. אין מבררים מה יהי חלקנו בתעשיה בארץ, השלמנו את העבודה הערבית ואין דואגים גם לכניסתה לחרושת. אין לנו תכנית להכנסת הפועל למפעלי ההון הבינלאומי, מהי תשובתנו לחורבן היהדות בפולין, ובאיזו רשות אנו לוקחים מיהודים עניים כסף לספוק צרכינו ברפוי ובחינוך, אם כי מצבנו יותר טוב ממצבם. (כעבור זמן מה אחרי דברו נפל מתעלף בחדר). בן-אהרון טען, שאידיאל שאינו מבוסס על אינטרסים נדון לכליה. מוסדות ההסתדרות (תנובה, המשביר) אינם פועלים לפי מצפון התנועה. חלקי הצבור השונים חיים בבדידות. אין שותפות ואין חלוקת המצוקה והנטל בצבור הפועלים. הוה"פ ומבנהו האורגניזציוני אינו מכוון למתן הוראות. מתנגד למחלקה ארגונית בוה"פ - כל הוה"פ צריך למלא תפקיד זה. יש צורך באיגוד ארצי. אין יד מדריכה בהסתדרות. אין דואג ללמוד המקצוע בין העולים. על עובדי ההסתדרות לחזור לעבודה. יש סכנה בפקיד נצחי. יש צורך בחלוף משמרות ומחזור תמידי. הנוער העובד מוזנח ומופקר. דרושה תכנית ותכניתיות בפעולה התרבותית. חרלף מתאונן שאין אנשים קבועים לתפקידים מסוימים. דוברין קובל על מחסור מחשבה מרוכזת בעניני הפועל בעיר. מטפלים רק בהתישבות. אין פעולה מספיקה בקרב הערבים אלא התחלות מקריות, וגם לאילו אין עזרה מכוונת מהמרכז. למה שלחו את פינקלשטיין לסניפים לדבר בשאלה הערבית. בניגוד לעמדת המפלגה ? אין כיוון מוה"ת על הפעולה התרבותית. נכנסו אלפי חברים חדשים מחו"ל - ולא {0083-42} נתנו להם כלום. מדוע לא ידע הצבור בעיר על המהפכה במשביר ? מדוע אין פועלי העיר יודעים מה נעשה במשקים ? חברי הוה"פ באים רק בשעת שרפה - ואין מקדם פני הדברים. בן-דוב - בעבודת החצץ והסיד של מרכז העבודה בחיפה משתכר הפועלהיהודי על חשבון ניצול מחפיר .של הפועל הערבי. למה שלחו עולים לחיפה שיש בה 600 מחוסרי עבודה ? לא כל חברי הוה"פ צריכים להיות חברים בועד הלאומי. ברל - ענה לבן=דוב בענין הסיד והחצץ. הוה"פ אישר תכנית זו. יש סכנה שהפועל יתעלם מצרכי העליה. תנועתנו הצטיינה בזאת שלא היתה מציאות, עכשיו משלימים יותר מדי את המציאות. נגד איגוד ארצי, דרוש תיקון בכל רחבי ההסתדרות, התל ממשכורת חבר הוה"פ וגמור בפועל המשתכר 15 גרוש ליום. עניתי לברל ולבן-אהרון.