יומנים > יומן - מלא 26/05/1958

{P001} {0006-120} 26.5.58, יום ב' בבוקר ראיתי כתריאל כץ - שגרירנו בורשו, שעומד לחזור בעוד ימים אחדים. יש שנוי בפולין, אבל לא יתמיד, אם כי שנוי כלשהוא ישאר. פולין תלויה בהגנת גבולותיה ובהחזקתם ברוסיה, והעם בפולין יודע זאת. ומשום כך תומך בממשלה. יש עוד 25.000 יהודים בפולין, מלבד 12.000 ריפטריאנטים שאין מתירים להם עכשיו לעלות. בסוף השנה יסתיים תהליך הריפטריאציה. אחוז היהודים ירד מ10%- עד 3% בקרב הריפטריאנטים. היהודים מקשים על יהודים לצאת. לפטריאנטים יש הרגשה יהודית חזקה - המכתבים המגיעים מפה משפיעים לרע גם יהודים וגם על פולנים. קוטרבינסקי פירסם מאמר תהילה על ישראל, שהיה לו הד חזק, אבל כנראה נרמז לו שלא ימשיך. יהודים בעלי השפעה בשלטון אין, פרט לאישטחלסקי - במשרד החוץ. האנטישמיות קטנה. מישראל חזרו רק משה. הרפטריאנטים צמאים לספרות. {0006-121} ואחריו ראיתי את משה פרלמן שחזר מגאנא. נקרומה ידיד מפוקפק, אבל מגלה רצון טוב. לאהוד יש מעמד חשוב. בוציו וחבריו שהיו בארץ הם ידידים נאמנים. נקרומה מתחרה עם נאצר על מנהיגות באפריקה, אבל אינו רוצה לריב אתו. בועידת אקרא לא נתן יד לשטנה נגדנו. בגאנא מעט מוסלימים. מפלגת נקרומה שלטת וחזקה. האופוזיציה רופסת. יש התנגדות רק מצד ראשי השבטים. נקרומה ביקש מפרלמן לעזור לו במגבית בארה"ב - הוא הוזמן ע"י אייזהויר לבוא לארה"ב. אח"כ בא אצלי מישאל וסגן אלוף שטרנברג מהממשל הצבאי. תקנות 1945 מפעילים בשעת הצורך בכל המדינה (במבצע סיני). הן קובעות עברות מיוחדות שאינן בחוק הרגיל וגם שיפוט מיוחד (צבאי). זה מופעל גם נגד יהודים. יהודים הובאו לפני משפט צבאי. עימוקי היועץ המשפטי להעמיד למשפט צבאי - הצורך במשפט מהיר, ביחוד כשישי אטמוספירה מסוכנת ורצון לערער המדינה. זו לא היתה חגיגת אחד במאי - אלא הסתה מאורגנת נגד המדינה. המשפט הצבאי זהה בכל עם משפט אזרחי. המדובר הוא על 55 איש של אום-אל-פחם ו80- איש מהגליל. הם פתחו בהתפרעויות יומים לפני אחד במאי, בשירים לכבוד נאצר וקראו להפריע לחגידת העשור שהחליטה עליה העיריה בנאצרת. אמיל חרירי הוא תושב נצרת, הרשיוניות של תופיק ומיקוניס בוטלו. בשתים עשרה באה שרה צורציל, בלוית גינזבורג ואשתו (מהטכניון) בעיקר שוחחנו כל הזמן על צורציל. ספרו על תולדות עמי דוברי אנגלית כתב עוד לפני המלחמה. עכשיו סיים בכלל לכתוב - ועוסק רק בציור. {0006-122} בא לפרלמנט כמעט יום יום, אבל אינו מדבר. מופיע לפעמים במחוז שלו. כשהיה כותב - היה עובד בעיקר בלילה - מכתבי עד 2 בלילה. בבוקר היה קורא כארבע שעות עתונים כשהוא שוכב במיטה. היא לוותה אביה למלטה וטהרן. לדעתה סטלין היה לו הרבה הומור. היא תשהה פה רק ימים מועטים. אולי תשוב. אביה אולי יבוא בעוד שנה (!) אחריה בא אצלי אחיו של דואי סטון ואשתו - דואי לא יכל הפעם לבוא לחגיגה ברחובות. האח (נחמן ליב) פה בפעם הראשונה. אה"צ פרצה תגרה בהר הצופים, אנשינו יצאו לסייר בגן שלומית, ירו עליהם אנשי עסוויה, לא מהכפר אלא מחורשה. אחד נפצע. (בסיור היו חמשה) כשניסו לחלץ אותו ירו עליהם שוב ונפצעו שנים - או"מ הודיע שאחד - הקצין - מת. בא או"מ. גם פלינט. ירו עליהם, ופלינט נפצע. בחמש וחצי בערך הודיע ון-הורן שהירדנים שלחו כוח לבהטיח חילוץ הפצועים. (ירו מקודם גם מאבגוסטה ויקטוריה). אנשינו התכוננו להשתמש בתותחים מירושלים ולטווח למקום היורים הערבים. התנגדתי לכך.