יומנים > יומן - מלא 23/05/1958

{P001} {0006-117} 23.5.58, יום ו' חזרתי אחרי התרגיל לירושלים ומיד נכנסתי לבית החולים. מצאתי פולה אחרי הניתוח, אבל עודנה תחת פעולת הנרקוסה. הרופאים אמרו לי כי הניתוח הצליח בהחלט. בשתים עשרה וחצי בא אצלי לוסון לחתום על הסכם רבע המליון בשביל תרגום הספרות הקלסית. אחד הסעיפים בהסכם הוא כי מחצית הספרים המתורגמים יהיו מסופרי אמריקה. שאלתיו אם אמנם יש ספרי מופת אמריקנים כמספר ספרי המופת של יוון, רומא, ימי הבינים, צרפת, גרמניה, אנגליה, הודו, פרס סין ועוד? לא היתה כמובן תשובה בפיו. הראתי לו ספרי המופת שהוציאה האוניברסיטה של שיקגו שיש בהם רק 3 ספרים אמריקנים (בתוך 51 כרכים). אמרתי לו כי ארבעת הספרים הראשונים אני רוצה שיהיו אחד יווני (סיפוקלס), אחד - שכספיר, אחד - מספרות הודו ואולי אחד אמריקני. הלכתי מיד שוב לבית החולים ומצאתי את פולה ישינה לאחר זריקה שניתנה לה. בשש אה"צ בא אצלי אופנהיימר. הוא, בוחר, בלוך ועוד באו ביום לירושלים. ראו האוניברסיטה, הר הרצל, מאה שערים ועוד. ביום א' או ב' יטוס מהגליל לאילת. {0006-118} שאלתיו מה הניע אותו לבוא הנה. אמר כי זה מזמן רצה לבוא. לא היה אף פעם ציוני. אבל רוח ישראל משך אותו. עד עכשיו לא יכל לצאת מאמריקה. שאלתיו אם יש הגנה כנגד פצצה אטומית, כי אני חושש שהרוסים יעזרו למצרים לייצר פצצה. אמר כי לארה"ב או לרוסיה תיתכן הגנה. אפשר לייצר קליע, כשירגישו בפצצה או במטוס מתקרב, ישלחו במזיק ויפוצצו אותו. בארץ קטנה כזו שלנו אין אפשרות להגנה מפני פצצה. בשנת 1947 שאל אותו ויצמן אם בא"י צריכים להקים תחנה אטומית. אז ענה בשלילה - כי סבור שאין זה בכוחה של ארץ קטנה לעשות זאת. בינתיים חלה התקדמות והוא שנה דעתו, הוא סבור שעליהו להחיש בכל האפשרות הקמת תחנה - ועלינו להתקשר לשם כך עם אבראטום. בארץ אין פחם, אין מים, אין כוח זול, אבל יש מוחות, ויש להקים תחנות אטומיות. הוא מודאג מאוד ממעשי הרוסים במצרים. הוא רואה כאן סכנה גדולה. עלינו לפנות בענין זה אל או"מ או למועצת בטחון. אמרתי לו כי לדעתי או"מ חסר אונים, והרוסים לא יתנו ידיעות בענין זה למועצת הבטחון. אם כן - עלינו לבקש מהאמריקנים שיבררו מה עושה רוסיה במצרים בענין האטום. כי כאן יש סכנה גדולה. הוא יפגש מחר עם השגרירי האמריקני וידבר אתו על כך. אמרתי לו על קשיינו עם אלן דלס, אבל הבעתי ספק אם הוא יודע, ואם יודע - אם יגיד לנו. סיפרתי לו על שיחתי עם איינשטיין לפני שבע שנים על חשיבות עלית אנשי מדע צעירים מארה"ב, וכי איינשטיין היה אופטימי באמרו כי באמריקא אין מאמינים ליהודים. אבל נדמה לי כי מאז נשתנה המצב. אופנהיימר אמר שנשתנה קצת, אבל הוא מאמין שבכל זאת יבואו. ישראל חשובה מבחינה אינטלקטואלית - ותוכל למשוך כוחות {0006-119} דיברנו על רוסיה. הוא חושש למלחמה. כי אם הרוסים יגלו אמצעי הגנה נגד פצצת אטום יש סכנה למלחמה. ויתכן שיש להם. הסכים אתי כי אם נצליח לשמור על השלום עוד 30-20 שנה - ייתכן מאוד שישתלט שלום בעולם, כי המשטר הנוכחי ברוסיה לא יחזיק מעמד אם יהיו ברוסיה 20 או 30 מיליון בוגרי אוניברסיטה. אם בינתיים נשקפת לנו סכנה. הוא אמר לי שידבר בפריס עם אנשי אבראטום על שיתוף פעולה אתנו. הוא מוכן לשוב הנה בועד שנתיים לקרוא שעורים באוניברסיטה. לאילת ילווה אותו שמעון פ. שיחתנו נמשכה שעה. הוא לא רק מלומד אלא אצלי-רוח במובן הנעלה של המלה, ואין ספק שיש בו ניצוץ יהודי. שלשום בא אצלי גיורא. לדעתו שנער לא מבין המצב בגרמניה - אם כי פעולתו בשילומין חשובה. האופטימיות שלו אינה מוצדקת. לפי העתונות הגרמנית האשראי לנאצר היא צעד לכניסה למה"ת. נאצר מינה שגרירי סורי לבון - פריד זעין או-דין, מי שהיה שגריר סורי בוושינגטון, ומקודם ציר סורי ברוסיה. אין קרש בינינו בין הס.ד. כי היו לנו קשרים רק עם אדנאור. יש לשלוח את פישר לגרמניה, כפי שמציע ראובן. הוא ידבר עם שנער על הצורך המדיני; שנער יהיה פה בעוד ימים אחדים, ואם גם אני אצטרך להסביר חשיבות פעולה פוליטית בגרמניה. גיורא מסר לי כי התנועה המאוחדת מצטרפת לנוער העובד. לדעתו זה טוב - כי זה יוסיף מדדריכים לנוער העובד. {0006-120} לפי הידיעות מצרפת הולכת ומתאמתת השערתי כי השלטון יעבור לדי-גול. הערב מודיע הרדיו כי פלימלן שלח איש לדי-גול לברר "הנוהל" שלפיו יקבל על עצמו להקים ממשלה כל-לאומית. די-גול תובע הזכות למנות מיניסטרים גם מחוץ לפרלמנט, כגון מנהיגים של האיגוד המקצועי, זהו צעד מחוכם מצדו. היש לקוות שהוא יפתור בעית אלגיר וגם ירפא מחלת ההתפוררות המדינית בפרלמנט הצרפתי?