יומנים > יומן - מלא 27/02/1962

{P001} {0194-112} 27.2.62 9 - הסוכנות קיבלה ידיעות כי אנשי OAS מאיימים על יהודי אלג'יר שייהרגו אם יעזבו את הארץ. בא יורדן - מנהל הגוינט באירופה. [חסוי] ביקר במצרים, בסוריהובלבנון.בא פעמים בשנה למצרים. המצב הכלכלי הולך ורע. ואם כי קינגסלי מרטיט צדק בכתבו כי העשירים נעשים עניים יותר, אבל אין העניים נעשים עשירים יותר - הרי בעיני ההמון נאצר הוא עדיין אליל. השחיתות רבה. יש במצרים 11 יהודים ישראלים.אחדים מהם מדברים ברדיו ומוציאים דיבת הארץ, אם כי יורדן אומר שאין בכך צורך, כי העתונים המצריםמעתיקים מעתוני ישראל כל מעשי הזוועה והשמצת הממשלה - וזה מספיק. הוא (יורדן) ראה מחנות הפליטים, כי הוא גם נציג סוכנות בינלאומית. בלבנון כמעט כל הפליטים מסודרים בעבודה, אבל הם מוסיפים לקבל עזרה מאונרא כמו מקודם. בכל מחנה יש ראשי פליטים. הם מתנגדים לאימון מקצועי לנוערולסידור בעבודה, כי יש להפיח בפליטים איבה לישראל מרצון להשמידה. בירדן הםאזרחים גם בסוריה קל לסדר כל הפליטים. הבעיה היחידה לדעתי הם פליטי רצועת עזה. יש תכניות במצרים שיצעדו לישראל. בסוריה יש עוד 10.000 יהודים, יושבים בדמשק, חלב וקמישל אין בתוכם עשירים אבל יש אמידים. בקמישלי - כאלף איש - מצבם רע, כי שם ממשל צבאי. אפשר להוציאם דרך תורכיה. הסורים יתנו להם ללכת. {0194-113} 27.2.62 בעשר ישיבה עם ועדת חוץ ובטחון. ויכוח על דברי מלפני שבוע ותשובתי. הדברים רשומים. - אחר הצהרים ב16.30- ביקרה אותי הגברת רוזוולט כשהיא מלווה ע"י גב. קור וגב' גורביץ. ביקרה בפעם האחרונה בארץ לפני שלוש שנים. מתפעלת מההתקדמות במשך שלוש שנים אלה. היא רואה הטבה ניכרת במצב הפנימי והחיצוני של ארצות הברית בימי קנדי. בחמש וחצי בא אצלי פרינדלי, העורך של וושינגטון פוסט. הוא ביקש שיחה אוף דה רקורד. האם הרוח החלוצי עוד קיים בישראל, ואם קיים - כמה שנים ישתמר? הנגיע לשלום עם הערבים? אמרתי לו כי ישמע בלי ספק תלונות - ותלונות צודקות - על ירידת המתח החלוצי. אבל אני שומע תלונות אלה כבר למעלה מחמשים וארבע שנים. שנה אחרי בואי לארץ - שמעתי קינה זו. והיא נתחדשה מדי שנה בשנה, בכל פגישה של אנשי "העליה השניה" (הסברתי לו מהות עליה זו), וכן בכל הפגישות שאחרי מלחמת העולם השניה. ואילו היתה בקורת זו נכונה - היינו צריכים להימצא כבר מזמן בשאול תחתית. האמת היא שבכל זמן וזמן היה רק מיעוט חלוצי. מימדי הקבוצה ה הראשונה בדגניה היו פחות מעשרים איש, והישוב בארץ היה כששים או כשבעים אלף, כלומר אחוז אפסי. ואם כי מאז הגענו לישוב של שני מיליונים, גדל אחוז חברי הקבוצים והגיעו לשמונים אלף בערף, שזה 4% של התושבים (ולא הכנסתי מספר הילדים של הקיבוצים) {0194-114} 27.2.62 מה הם מקורות הרוח החלוצית? א) הזיקה ההיסטורית העמוקה של העם היהודי לארץ זו. ב) העובדה שאנו עוסקים מפעל בראשית - אין דבר נתון מהדורות הקודמים, אלא יש ליצרו מחדש. חידשנו שפה (אמנם לא מתה), חידשנו חקלאות יהודית, שכמעט לא היתה קיימת בשום ארץ אחרת. נאחזנו במקצועות חדשים של יהודים בתפוצות כמעט שלא היתה בהם דריסת רגל (ספנות, מכרות, בנין, חרושת כבדה, תעופה) - והמלאכה עודנה בראשית. יש לנו נגב שומם - 60% מארצנו - המשמש אתגר לכוחות היצירה וגם אפשרות כלכלית רבת ערך - וסכנת בטחון חמורה, אם לא יאוכלוס ויפותח. ג) ויש הכרח להעלות המונים מארצות נחשלות ולהפוך אותם לכוח יוצר ותרבותי. ואני מניח שגורמים אלה יקיימו בקרב הטובים שבבני הנוער הרוח החלוצית עוד להרבה שנים. ואשר לשלום עם הערבים איני יכול להגיד מתי יבוא - אבל אני בטוח בבואו. אם תפוג באמת המתיחות בין העולם הדימוקרטי ובין העולם הקומוניסטי יקדים השלום לבוא. הגורמים העיקריים שיביאו את השלום לדעתי הם: "התחזקותנו הפנימית, ז"א גידולנו ע"י עליה, התבצרותנו הכלכלית, איכלוס השטחים הריקים. רכישת ידידים נוספים בקרב המדינות הצעירות באסיה ובאמריקה ואימוץ הקשרים עם ארצות אירופה ואמריקהף בעיות העמים החדשים בארצות נחשלות - הן בעיותינו וכמה מהן פתרנו בהצלחה, והעמים האלה יכולים ללמוד מנסיוננו אולי יותר מאשר מנסיונן של מדינות מפותחות ועשירות שכבר הגיעו". גם אני מניח שיבואו תמורות בעולם הערבי. כרגע כל ארצות ערב נתונות לשלטון דיקטטורי של מלכים והחילים. אין הם {0194-115} 27.2.62 מעונינים בהטבת תנאי החיים של המוני העם או אינם מוכשרים להם, לא לנצח אפשר לפרנס המונים רעבים, נגועי מחלות וחסרי חינוך במיסדרים צבאיים ובנאומי הסתה נגד ישראל. הצורך להעלות רמת החיים של המוני העם הערבי - יחייב פעם שליטיהם להמעיט בהוצאות צבאיות ולהרבות ברפורמות פנימיות. ואם יווכחו שחלומם להכחיד את ישראל הוא חלום שוא וירצו באמת לתקן תנאי החיים הירודים של עמיהם - יבינו חשיבות השלום וברכתו. אם זה יגיע בעוד 5 או 10 או 15 שנים - איני יודע. הרבה תלוי גם במצב העולמי (יחסי מזרח ומערב), וגם במצב באזורנו, וגם בכשרון שאנחנו נגלה בהתבצרותנו הפנימית. הוא אמר לי שהוא יכתוב שורה של מאירים, ואם כי לא יצטט אותי -ימסור רוח דברי. -8 בערב באו אצלי ברקת, וגוברין, על יחסי הסיעה בכנסת והמזכירות. גוברין הביא הצעה למזכירות, וזו לא קיבלה אותה. חילוקי הדעות נראים לי כלא חשובים, ואפשר ליישר ההדורים מתוך רצון טוב. - בשמונה וחצי בערב נתכנסה המזכירות לדון על הפיחות על המצב במפלגה. לא השתתפתי בוויכוח כי מי שהיה לו להגיד - לא היה מקטין חילוקי הדעות, וזכרתי כי נאמר: והמשכיל בעת ההיא ידום. קרוב לאחת עשרה חזרתי הביתה לפני גמר הדיונים. {0194-116} 27.2.62 20.15 - גוברין וברקת יש בעית יחסים בין הסיעה בכנסת ובין המזכירות. דנו על כך לפני שלושה שבועות. היתה הצעה של גוברין. לברקת נראתה ההצעה. המזכירות לא קיבלה אותו. התנגדה לסעיף ב' ולסעיף א' במלים "ועל יסוד האחריות המשותפת החלה על הסיעה בכנסת". גם לסעיף 4 וגם לסעיף 5. נבחרה לדון בכך: גוברין, דיין, נמיר, ישראל ישעיהו, צדוק. גוברין לא רצה להשתתף מפני שאין לו רוב בועדה. גוברין אמר שהוא מחפש הזדמנות לברוח מראשית הסיעה. הסיעה תתנוון.