יומנים > יומן - מלא 28/11/1944

{P001} {0152-123} יום ג,' י"ב כסלו תש"ה, 28.11.44 בתשע בבוקר הגעתי סוף סוף ל אנקרה. ע"י הרכבת חיכו לי שני חברים מבולגריה, חיימוב ואשכנזי, עובד בנק עותומן מאיר. אהוד נמצא בקושטא. הוא מיד טלפן על 600 הנוסעים שנעכבו בבולגריה, שבעים מהם כבר חיילים. כל ממשלה מטילה אחריות על השניה. הנוסע מבולגריה חייב לחתום שאין לו שום תביעה חמרית מהממשלה או מאנשים פרטים - חתימה זו מפריעה הרבה לעליה. בכלל על העולה להשיג 13 תעודות לפני יציאתו. -------- אהוד טלפן לי שלוש פעמים, וגולדין פעם. לדברי אהוד כאילו יש הוראות אלא שהרוסים פנו בשאלה לאנגלים לאיזו מטרה אני נוסע. {0152-124} אולם מייבי, מהצירות הבריטית, אמר לי מפורש שהם לא קיבלו שום הוראה על נסיעתי, וכששמעו על נסיעתי היו סבורים שקיבלתי כבר הרשיון בארץ. הם פנו ללונדון טלגרפית ועוד לא קיבלו תשובה. כשיקבלו יודיעו לי לקושטא. לדבריו, תלוי הדבר בועדה של שלושה - אנגלי, רוסי, אמריקאי. מצדם כמובן לא תהיה מניעה, אך אינו בטוח ברוסי. דיברתי אתו גם על שש-מאות הנעכבים בבולגריה. הם פנו לאנשיהם בסופיה שיעשו הכל למען הסעתם. שאלתיו אם לפנות לצלב-האדום. הוא פקפק, כי בראש הצלב האדום עומד שויצרי שאינו מקובל ביותר על הרוסים. בארבע וחצי ביקרתי את שטינהרד. סיפר לי מיד על כל עברו הציוני, עכשיו משנעשה דיפלומט עליו להבליג. הזדעזע מרצח מוין, ורצה לטלגרף לוושינגטון שירשו לו לנסוע לארץ לנאום נגד הכנופיה. הוא מכיר ר. ו-צ. הראשון ידיד, גם השני יש לו נטיות אלינו, ושבו ימצא שעת הכושר לעזור. המקרה הזה עלול להרחיק עזרתם. צ. היהודי קרוב למ. והרצח הרגיז אותו אישית. לא היה איכפת לו אילו סילקו למשל פ.ק. דיברתי אתו על השש-מאות. הוא בטוח שבעוד שלושה ימים )Barns( יורשה לרוב לנסוע, נתן הוראות חמורות וברנס בסופיה פועל, לקח אותי במכונית שלו חזרה להוטל. מסופקני אם אגיע לרומניה, אם כי לא יהיה קשה ללכת לסופיה. בעשרה אחרי שש יצאתי מאנקרה. הפעם לא חל כל איחור. הוצאות באנקרה: מלון ,44.3 מכוניות ומשרתים 22 לי"ת, כרטיס נסיעה 58.58 לי"ת. ממאיר קיבלתי מזומנים .57.75 שילמתי בעד שני הבולגרים (כרטיסים) 117.17 לי"ת, ועם החוב לאשכנזי עלי להחזיר למאיר 350 לי"ת. בצאתי מאנקרה היו לי 91.5 לי"ת.