יומנים > יומן - מלא 29/01/1951

1
מתוך
מקומות:
United States
London
בלי
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
29.01.1951
219206
{P001} {0030-55} 29.1.51, יום ב', כב' שבט. . איסר קובל שעניניו לא מסתדרים. אין יחס במשרד הבטחון. רואה בזה נטל נוסף. {0030-56} [ ק ט ע ח ס ו י ] ביקשתי תקציב והצעת חקן - בארע ובחו"ל. - איסר מתאונן שחייבים לו משכורת של 8 חדשים לאנשיו בחו"ל - בערך 70,000 דולר - (כ15- איש). טלגרפתי לספיר שיסדר זאת סיד. - בא אצלי סלומון, הנספח הצבאי שלנו בלונדון. בכל החוגים יש, לדעתו: הערכה חיובית על ישראל, על דינמיותה, יכולתה ובו". מכירים גם באפסות העררים, אבל אין הס יודעים ואין להם כל תכניה להגין א על הסורח הקרוב. סומכים על ישראל ועל חורכיה - אבל לפי שעת רואים הכרח להחזיק במערב. שמע הרצאה מאדמירל, שהכוח חיטי תלוי באחיזה ביבשת. אם כי לא יודעים עדיין התוצאות של המלחמה האטומית ברור לרעתו שבימי הפצצה האטומית איץ לעשות פלישה ליבשה, כי הכוח שיתקבץ יופצץ. אירופה המערבית גיבסת אינה רוצח להלחם. נפגש עם קצין צרפתי גבוה. אמר לו חיה לנו פוש והיה לנו פטן. הייתי מתומכי דה-גול. אבל אני שואל עצמי מה השאיר לנו פוש ומה השאיר לנו פטן? אין להם כל אמונה, וכמה שיקבלו מאמריקה לא יתכוננו למלחמה, לא ברור מהו הדו"ח שאייזנהאואר ימסור לממשלתו {0030-57} לאחר שיבדוק מצב הרוח ומצב הכוננות בארצות אירופה. ואולי אז יחזרו למזרח הקרוב, כי לא ירצו לאבד היבשת האסיאתית, אבל מי יודע מתי יגיעו לזה. עכשיו אין להם כל מחשבה וכל תכנית, ואינם גס מוכשרים למחשבה רצינית. אין הוא חושב שסטרנג יש לו תכנית ברורה, הוא סתם ניסה אם אפשר לסדר הדברים ככה. שאלתיו מה היית עושה אתה - אילו סטרנג פנה אליך? - ענה: לא הייתי נוסע ארצה, הייתי אומר לו: אתה רוצה לקנות קפתור, אבל תצטרך לשלם מחיר כל המעיל, כי איני יכול למכור לך כפתור. אם אתם סומכים עלינו - תעזרו לנו לפתח התעשיה, לחזק כוחנו הצבאי וכו'. . - ביקר אוחי פרופ' אברקרומבו בלוית שרון. בא זה הפעם החמשית לארץ - הפעם לא לתכנון ערים ולא לתכנון הארץ כולה. - שיחה ארוכה עם יגאל על "יחסים". טען על שכמה פעמים הדגשתי שבמטבל צריך לראות הדברים אחרת, מכאן שאין הוא מתאים לתפקיד זה. אמרתי לו שבין שאר הליקויים שלי יש חסרון אחד לא קטן שגרם לי - ולפעמים גם לאחרים - לא מעט צרות: איני "דיפלומט" ואני אומר מה שבלבי. אני עובד עפ חברים כרוך אמון מלא ומשום כך איני עושה חשבונות ואיני מקשט דברי. העליה תחזק אותנו לא רק בעתיד, כפי דבריו, אלא חיזוקנו המתמיד. הדבר האחד אולי שעש'תי אחרי המלחכה הוא שהכרחתי גם הממשלה וגב הנהלת הסוכנות, על אף התנגדות רבת משקל ולא בלתי מבוססת - שיקבלו עליה גדולה, בלא חשבונוה כספיים ופיננסיים. אס עליה זו תצליח - זו לא תהיה זכוהי. העליה נישאה בכוח היסטורי של מצוקה ולחץ {0030-58} ותקווה, ואלפי אנשים עוסקים בסידורה ובטיפוחה. אבל אס היא תכשל ותכשיל . המדינה - וכך טענו רבים, לא בלי יסום, רק אני אהיה אשם. ועשיתי זאת מפני הדאגה העליונה לבטחון שקודמת לדעתי לכל. ועליה מחייבת אמצעים כבירים - לקליטה ולהתישבות והצבא לא יכול להתעלם מהם. ואשר לטענתו שלא התוויתי דרך ברורה ביחסנו למלחמה ונוצר אצל יגאל רושם כאילו אני מעלים משהו, אמרתי לו שיותר שאני חושב על דברים אלה יותר אני רואה שאסור לנו לקפוץ לפני הזמן ולהתחייב על העתיר שאינו ברור. "נייטרליות"? מה פירושה המעשי? הנלחם עליה? היכבדו אותה" הנתחיל בהתבודדות? האס אין אנו מוכנים להלחם על שום דבר? התחייבות על מלחמה - ומי יתחייב לנו. אנו יכולים לעשות רק דבר אחד - לא להגיד איך נתנהג בעתיד מעורפל, ה אלא מה נעשה יום יום: נהחזק, נגביר כוח, וניעזר באלה שסם מוכנים לעזור לנו. והעוזרים הם יהודים, והיהודים הם היהודים בארץ החופש. כמובן ליס כך עלינו לרכוש אימון - לא במרמה ולא בתחבולות, אלא במה שהננו. - בשעה מאוחרת בא אצלי נחמיה. לדבריו שתי הפגישות לי - אחת עם סלומון ואחת עם יגאל - חיזקו הצבא היהודי. סלומון נוכח שיש בעל בית במדינה ויגאל יצא מעודד. .