יומנים > יומן - מלא 29/06/1930

{P001} {0102-34} לונדון. ג' תמוז תר"ץ 29 יוני 1930 יום א' שלחתי לכם כבר רשימותי מישיבות הועדה הפוליטית, מלבד הישיבה האחרונה שלא השתתפתי בה מתוך עיפות. רמז הבטיחני לכתוב על ישיבה זו. 2. למחרת הועדה הפוליטית (כ"ט סיון) נתאספו החברים הציונים של הוה"פ לדון על שאלת הקונגרס. נחום גולדמן דרש קונגרס מן המנין. פרבשטין = שלא מן המנין. ויצמן הציע להחליט על קונגרס רגיל שיתאסף לפני גמר שנה זו. למען יהיה בידו נשק להודיע לממשלה שהוא מגיש בתור מחאה פטוריו לקונגרס, כי אין הוא מאמין בשנוי המצב הפוליטי לטובה. אני התנגדתי לקריאת קונגרס (הודעתי שיש בתוכנו חברים המחייבים מטעמים שונים קונגרס), כי בחדשים הקרובים יש לרכז את כל המאמצים בגיוס היהדות העולמית לשם פעולה פוליטית מצד אחד, ובמניעת משבר כלכלי בא"י מצד שני. הכרזה על קונגרס תפנה על המרץ למלחמה פנימית, והקונגרס עצמו לא ישמש דימונסטרציה כלפי חוץ אלא להיפך יגלה את כל רפיוננו הפנימי ויעסוק בעיקר בחשבונות מפלגתיים שלא ירימו את קרן התנועה. אם ההנהלה תראה במשך הזמן שיש צורך חיוני בקונגרס = תזמין קונגרס שלא מן המנין. כשהצביעו = נדחתה הצעת גולדמן בדעת כולם נגד אחד. גם הצעת פרבשטיין לא קבלה רוב. הצביעו שנית = והרוב הצביע בעד קריאת קונגרס רגיל לפני סוף השנה, והוה"פ הציוני שיתכנס באוגוסט יחליט על הזמן והמקום. אני הצבעתי נגד הצעה זו. אחדים הצביעו {0102-35} בעדה מתוך הנחה שהוה"פ הציוני בין כך ובין כך יחליט אחרת. 3. מהוכוח בועדה פוליטית ידועים לכם חלוקי הדעות בין "האמריקנים" ובין ההנהלה בשאלת הערבים. מחלוקת זו עלולה ליהפך לסכסוך רציני. ורבורג כתב לו, שיש בדעתו להסתלק, כי אינו מסכים לפוליטיקה הערבית שלו ברור שגברה עליו השפעת מגנס. אני ספרתי לכם בזמנו על שיחתי עם מגנס מיד לאחר ישיבת הועד האדמיניסטרטיבי בלונדון. מ. אמר לי אז, שאמנם הפעם הצליח ו. לגרור אחריו את ורבורג, אבל אין זאת מפני שהוא מסכים לו, אלא מפני שו. אחראי לפוליטיקה, ועוד יבוא יום שורבורג יעמוד על שלו, יומים לפני נסיעתי מהארץ הקריא לפני מגנס את תכניתו החדשה = ששלח אותה עוד מקודם כנראה לאמריקא, והמציא אחר=כך גם לויצמן (ו. הקריא אותה בועדה הפוליטית). בתכנית זו יש מצב מגנס התקדמות ידועה, אבל התכנית כשלעצמה עדיין מסוכנת היא, ויש צורך שברל יפגש עם מגנס לעתים תכופות. אולי אפשר יהיה למנוע אותו מצעדים מזיקים אם נטפל בו. ויצמן לא עשה מחכמה בהתנפלו בחריפות על מ. בועדה הפוליטית. אני העירותי לו. לפני נאומו על ההפסד הכרוך בשסוי נגד מ., וו. הסכים לי, והוא התחיל את דבריו בטון רצוי, אך בשטף דבריו נתרגז והטיח דברים קשים, העלולים להקים חיץ בינו ובין הקבוצה האמריקנית. אחרי ויצמן מלא סקר והוסיף נופך גם משלו, וברנרד כהן והכסטר ישבו ורתחו. 4. יש יסוד לחשוב שמצד הנציב = ואולי גם מצד משרד המושבות = יש נטיה לקרב את "האמריקנים". סימן לדבר רואים באוירונים שהמציא הנציב להכסטר ובשיחות הממושכות של זה עם {0102-36} סימפסון. על=פי עצת פנחס טלגרף ו. לליפסקי שלא יעמוד על פרסטיג'ה ויתאמץ להחזיר את ברנדיס. גם פנחס טלגרף לבר. עצמו בבקשה חמה ונמרצה לשוב ולעמוד בראש הציונות באמריקה, כי הממשלה מנסה להכניס "טריז" בין הציונים ובלתי ציונים, ועליו לצרף את מאמציו להצלת המצב המסוכן. 5. ביום ה' (ל' סיון) נפגשנו - פרומקין, קפלנסקי, רמז ואנכי עם ויצמן. התיעצנו על הצעת משלחת לאמריקה, כמו שטלגרפתי לכם, מתנגד ויצמן למשלחת עכשיו. כבר מתחילים ימי הפגרה המעשיים. קשה עכשיו לאסוף אנשים. ורבורג יצא ביולי לאירופה. הועידה הציונית מתאספת בימים אלה בקליוולנד, ואי-אפשר יהיה להספיק להגיע למען השפיע על מהלכה ותוצאותיה. המצב הפוליטי טרם נתבהר וקשה יהיה להגיד לצבור דבר ברור. יהיה צורך במשלחת בעוד חדשיים. זוהי גם דעת ר. גם דעתי היתה כך. 6. מסרנו לו, על המצב,על המצב הכלכלי בארץ, על חוסר העבודה במושבות, על רבוי הפועלים הערבים בפ.ת. על דאגתנו לסימני המשבר המתגלים כבר. הצעתי לו שיפנה לברון לתת הוראות לפיקא ללחוץ על האכרים ביחוד בפ.ת. שיעסיקו פועלים יהודים, פרומקין דרש החשת עבודות פיקא. ויצמן הבטיח לכתוב בשני הענינים לברון, וגם לדרוש מקיש מו"מ נמרץ עם הממשלה בדבר העסקת פועלים יהודים בעבודותיה. הוא בעצמו לא יפנה לממשלה כל זמן שלא יוחזרו הסרטיפיקטים. 7. למחרת הגיד לי ר, שעברה איזו רוח רעה עליו והוא החליט להתפטר, כי אינו מאמין בממשלה. ר. ניסה להשפיע עליו, {0102-37} וגם שלח אליו את דוגדייל, אך ו. עומד בשלו. ר. סובר שצדקתי בדברי בועדה הפוליטית שמצד ההנהלה יש יחס איבה לממשלת הפועלים. לפנות ערב, לאחר פגישתי עם פספילד, ראינו - רמז ואנכי - את ויצמן בביתו. הוא הודיע לנו שכלה ונחרצה - הוא מתפטר ביום השני (מחר). אין הוא יכל לשאת עוד באחריות. השארותו בהנהלה מכסה על מעשי הממשלה. שאלנו: מה קרה - היתכן שימים אחדים לאחר ישיבת הועדה הפולי, שבה לא נכריז כלל על צעד זה, תפיל היום פצצה כזו ? ומה יהיה על המו"מ של ר. ? - לא קרה דבר, אך כל שבוע שעובר עכשיו בלי שנוי הוא בעוכרינו. הועדה הפולי - מהי ? אנשים טובים. כמובן, אך מי הם.איני יכל לשאת באחריות, אתפטר, אפרסם כל מה שאמר לי מקדונלד במשך כל הזמן וכל מה שעשה, - נראה אם הוא יוכל להשאר אף יום אחד. אנחנו נראה אותם כי הם זקוקים לנו. נחדל לשלוח כסף לארץ, אף פרוטה לא נשלח יותר, ונראה אם יוכלו לנהל את הארץ בלעדינו. אמרתי לו אם בדרך זה אתה רוצה ללכת - עליך גם להוציא את היהודים מן הארץ. אך הוא עמד בשלו: היה נרגז, עצבני ומהר להפרד מאתנו ונסע עם אשתו מחוץ מלונדון. 8. כבר טלגרפתי לכם שביום הששי נתקבלתי לראיון אצל פספילד. הדבר סודר ע"י דוב ביום בואי ללונדון. במקרה הוזמנו באותו יום כל חברי קלוב הפועלים לטיול לאחוזה פ. בפספילד. היו שם כמאתים וחמשים איש. לפני הפרידה אמר דוב לזקן שבאתי לאנגליה והייתי רוצה להפגש אתו. הוא הסכים מיד, אך בקש לדחות את הדבר לשבועיים, כי הוא טרוד מאוד בימים {0102-38} האלה לרגל הועידה הקולוניאלית. אגב אורחא שפך את מרירותו על שטף המחאות והרעש שהקימו היהודים בעולם. על ההאשמות בהפרת המנדט, אם כי הם מקיימים ויקיימו את המנדט כאשר הודיעו. ועל הפסקת העליה אם כי הודיעו רק על עכוב העליה. לפני כך שוחח הזקן ארוכות את סופר הפורוורוטס הניו-יורקי פיין על ענין זה ומלא את ידו לפרסם את דבריו בפורוורטס. 9. מפני הנסיעה לסטוקהולם החלמנו להקדים אם אפשר את הפגישה, וביום ד' פנה דוב במכתב לפ. בבקשה לקבלני בהקדם האפשרי. למחרת טלפן המזכיר של פ. לדב שהוא מוכן להפגש אתי ביום ו' בשעה 3« אה"צ. בשיחה הטליפונית רמז דב למזכיר שרצוי לי להפגש עם פ. ביחידות. התיעצנו בינינו והחלטנו שגם אני אבוא אצל פ. יחידי. בשעה הקבועה באתי למשרד המושבות, ובעטיו של הפרינץ היפני שירטט לי את הדרך כמעט שאחרתי. כשהגעתי באוטו לווייטהול עברה באותה שעה הפרוצפיה של הנסיך, והאוטומובילים לא יכלו לעבור. לאחר שחכיתי זמן מה, נודעה לי סבת העכוב, עזבתי את האוטו ומהרתי ברגל לדונינג סטריט. בדיוק בשעה שלוש וחצי הכניס אותו המזכיר לחדרו של פ. - אולם גדול רחב-ידים, המכיל כמה מאות אנשים, בלי רהיטים, מלבד שולחן כתיבה בקצה האולם השני מול הדלת, שאליו ישב הזקן. ועל-ידו עוד כסא אחד. כשנכנסתי בא הזקן לקראתי וברכני בידידות. השיחה נמשכה שלושת רבעי שעה, עד ארבע ורבע. מלבד פ. לא היה איש בחדר. בשעה ארבע נכנס המזכיר והודיע שטומס רוצה לראותו. פ. בקש להגיד לו שיחכה מעט. המשכנו את השיחה עוד עשרה רגעים. אמרתי לו שאיני רוצה לעכב אותו עוד {0102-39} וקמתי להפרד ממנו. מעומדים שוחחנו עוד חמשה רגעים ולבסוף אמר לי שצר לו כי אין לו יותר זמן. את השיחה אני שולח לכם לחוד. הרושם שעשה עלי הוא כלל לא של איש זקן, וודאי לא של "עובר בטל". הזקן הזה שלא זרקה בו עוד שיבה כמעט, - כוחו אתו. כשהיו המחאות, כנראה הקניטו אותו, והוא חזר לטימה בכל הזדמנות, כארבע או חמש פעמים. דבר בהטעמה אנרגית ובהתעוררות, קשה להגיד שיש לו יחס נפשי לעניננו. 10. אתמול בצהרים סעדנו - קפלנסקי ואנכי - את סניל. ס. מתאונן על הממשלה They let me down . התענין ביחוד בשליחות סימפסון - שהוא ידיד ישן של היבים - ובמהלך הענינים במועצת המנדטים בגנף, אגב אישר בפנינו שהדברים שהובאו ברפורט בשם חיימסון ע"ד חלוקת הסרטיפיקטים ע"י ההסתדרות - נאמרו על-ידי חיימסון לועדה. הוא התפלא מאוד לשמוע שכאילו חיימסון רמז לאחד מאתנו (כך ספר לנו שפרינצק) שהוא לא אמר זאת. התיעצנו עם ס. איך להביא את עניננו לבירור יסודי בפני מפלגת העבודה, מ. מיעץ להעמיד את תביעותינו וקובלנותינו בועידת פועלי האימפריה. אמרתי לו שאנו רוצים להביא את הדבר עוד לפני כך בפני האכסקוטיבה של המפלגה, שלא לעשות רושם כי אנו פונים תחילה לאינסטרנציה חיצונית במדה ידועה; הוא אמר אין דבר, אדרבא. יעץ להמלך בגיליס, איך לבוא בדברים עם המפלגה (מחר אנו נפגשים עם גיליס). בשיחה ספר לנו שני דברים חשובים: {0102-40} א) ביום ד' (25 ליוני) נתאספה האכסקוטיבה של המפלגה ובין השאר דנו על א"י. בישיבה השתתפו שני הבדי הקבינט - הנדרסון וקליינס. גיליס מסר על המחאות מהסתדריות פועלים יהודיות. )bad blunder ( סניל בקר את הממשלה על המשגה הרע דברו גם אחרים. הישיבה הטילה על הנדרסון לדבר עם פספילד. מלבד זאת נקבעה משלחת של חמשה: וג'ווד, קנוורטי, סניל, הרדי (אחיו של קיר הרדי) וברנס, ללכת לפספילד. המשלחת נפגשה עם צ. ביום החמשי ומסרה לו מחאה על עכוב העליה, פ. ענה שהעליה לא נעכבה, כי 800 בעלי סרטיפיקטים שנמסרו מקודם לא הספיקו עדיין לבוא, וכי ניתנו 900 סרטיפיקטים, ונשאר עוד עודף וכו' (בדיוק אותם הדברים אשר אמר גם לי למחרת). הרושם של המשלחת היה שהוא עשה משגה ואינו רוצה להודות עליו. הממשלה, וביחוד מק. נרגזים על הבקורת החריפה של ועדת המנדטים. ב) באספת האגודה הפלשתינאית החלט לדרוש מהממשלה יום לוכוח על א"י, וכנראה שהוכוח יהיה באחד הימים של השבוע שלאחר זה, ז.א. בעוד 12-10 יום. בולדוין ולוד גיאריג פקפקו תחילה אם ראוי לעשות עכשיו וכוח, שמא יאמרו דברים אשר ירגיזו את א"י, את היהודים או הערבים ויגדילו את המתיחות השוררת בארץ, אולם לרגל מצב חרות המדוכא השורר ביהדות החלט שהוכוח יהיה, ואז, חושב , תהיה הממשלה מוכרחת להודיע ברורות מהי הפוליטיקה שלה. ס. התענין לדעת אם סימפסון חוקר גם את עבר-הירדן. הוא בעצמו לא ראה הרבה, אך מבקורו החטוף יש לו רושם שעבר-הירדן {0102-41} עוד יותר מתאים להתישבות מהמערב, כי יש שם שפע של מים והישוב דליל. 11. לרגל הוכוח העתיד להיות לפי דברי סניל התיעצנו בי ינו על הצעדים שיש לאחוז בהם עוד השבוע. דעת ס. וגם דעת החברים שכדאי שאשאר כאן עד הוכוח ואנסה לראות עוד אנש ם, ולא אסע לסטוקהולם. במקרה זה לא יסע גם דוב. מ.שום כך טלגרפתי לכם אתמול שתמלאו טלגרפית את ידי זלמן ורחל להשתתף בקונגרס בסטוקהולם. 12. לא קבלתי מכם כל מכתב. גם העתונות איני מקבל. איך נגמר ענין שאול ואם נגמר ? 13. טלגרפתי לכם מה שאמר לי הכסטר הענין 5.000 הדולר של הטג. כנראה שדבריו של הכסטר בכל זאת נכונים, כי הוא אמר לי בפירוש שהיה לו הסכם ברור ומוחלט עם הרצפלד על כספי הטג. בכל אופן הכסרנסע מפה . טרם קבלתי אח הטלגרמה השניה, ולא יכלתי עוד לבוא אתו בדברים. אליכם לפנות אליו ישר לניו-יורק. הכרחי שהרצפלד בעצמו יפנה אליו. שלום ד. בן-גוריון