יומנים > יומן - מלא 30/06/1930

{P001} {0102-44} ד' בתמוז 30 ביוני יום ב' היום נפגשנו עם גיליס וסעדנו אתו בקלוב הפועלים. שם פגשנו גם את מידלטון. גיליס ספר לנו על ישיבת האכסקוטיבה אך לא מסר כל פרטים - לא על המשלחת לפספילד ולא על המסובים. הוא דבר קצת באירוניה על ה subtlety של פספילד בניסוח, אם בספר הלבן כתוב שהממשלה מקבלת בדרך כלל ( generally ) יכל פספילד להסביר שהכוונה היא שהממשלה אינה מקבלת את המסקנות. הוא סובר שיבוא שנוי בסדור ההגירה במקום ששה חדשים צריכה לבוא תכנית של חמש שנים. אני העירותי שבענין העליה אי-אפשר לקבוע מראש מכסה קבועה לתקופת זמן כל כך ארוכה; קפלנסקי תמך {0102-45} בתכנית של חמש שנים. הוא מתנגד שנדרוש ועדת הקבינט לדון על הדו"ח של סימפסון. קודם כל הצעה זו פירושה אי-אמון בפספילד. ב' - ועדת קבינט היא סודית, ואי-אפשר להופיע לפניה. אפילו שמות חברי הועדה אסור לגלות, אלא אם נשיא הממשלה מודיע עליה )illegitimate ( לפרלמנט. דרישה כזו היא, איפוא, לא חוקית הוא מיעץ בתוקף לא לעשות דבר כזה. הוא מתנגד להצעה שהכניסו פועצ" לועידת המפלגה שתתכנס באוקטובר. החלק הראשון - על אישור סעיפי המנדט - מזיק. קודם כל אין צורך בו - כי הממשלה הודיעה שהיא תקיים את המנדט, והצעה זו פירושה אי-אמון בממשלה. שנית - עלולה הצעה זו לעורר את המתנגדים. הנדרסון הביע עמדת המפלגה והממשלה בועידה הקודמת. אם ההצעה תפול - ולדעתו ברור שההצעה לא תעבור - תהא זאת מכה בשבילנו. יש יסוד אולי רק לחלק השני המאשר את עמדת סנל. הוא אינו רואה צורך להביא את הענינים בפני האכסקוטיבה. יותר מדי מדברים כבר על ענינים אלה - הרבה יותר מאשר על עניני הודו. גם מידלטון, שכנותו וידידותו יותר בטוחה מזו של גיליס, אינו מאמין שכל זרם המחאות היה ספונטני. עניננו יבוא בפני ועידת פועלי האימפריה, לפי דרישתנו. גיליס אינו נלהב בכלל לענין כנוס ועידות פועלי האימפריה. החלטות לא מקבלים, ומה בצע בוכוחים ובשיחות ? גיליס גלה רגזנות בלתי כבושה כשקפלנסקי עמד על הצורך להוסיף לברר במפלגה את שאלת א"י. You overdo it; הלא השאלה תעמוד בועידת פועלי האימפריה אפשר לדבר עם הועדה המיעצת, אך אינו יודע אם עם כולה, התזכיר של מינרד והתשובה של ק. נשלחו לשלשים מ.פ. המתענינים בדבר. מרובים {0102-46} השואלים על שאלת הקרקע בארץ. היה ברור שהרגזנות של חוגי הממשלה נשתקפה הפעם ביחסו ובדבריו. פיין שסעד עם מידלטון ספר על פרסום אינטרביו כוזב בהיינט שכאילו סופרו שוחח עם מקדונלד, וזה הודיע לו שבלי ידיעתו יצאה פקודת העליה. לדבר אין שחר. מקד. אמרבשיחה עם ההנה"צ Jam not aware of a stoppage of immigration. הסביר לגיליס מה בשבילנו עכוב העליה ומה הוא בשביל אלפי החלוצים. הוא מנחם אותו שהדבר זמני, וכל אותם החלוצים יעלו סוף סוף בקרוב לארץ. פיין חזר על שיחתו עם פספילד. פ. כועס על הספור הבלתי נכון של ויצמן כי פ. הבטיח להפגישו עם סימפסון. פ. לא הבטיח דבר כזה. הוא אמר לו שאינו מתנגד לפגישתו עם סימפסון, אבל לא אמר שהוא יפגוש אותו. שלחתי לארץ את השיחה עם פספילד ואת מאורעות השבוע האחרון בלונדון. {0102-47} [חסרות שלוש שורות ראשונות. ראה כתב יד] אמריקא מאשרת קונגרס העבודה, דורשת פרטים. טלגרפו מהטג הקסטר?" בענין האחרון כתבתי להם אתמול. היום נפגשנו עם קנטריטש, אחד מצירי אפריקא לועידת פועלי האימפריה, יהודי ליטאי, שנוסע לאחר הועידה לא"י לבקור. המפלגה באפריקה נתפלגה הרוב (המיעוט בפרלמנט) הוא נגד קואליציה עם הרצוג. קנטריטש הוא בא-כוח השמאל. בערב נפגשתי בפרלמנט עם דיפוטטים אחדים של מפלגת העבודה: ד"ר ויליאמס, המסדר קבוצת רופאים בפרלמנט ממפלגתו ומתענין בעניני הבריאות בארץ, בקר בשנת 1923 את הארץ יחד עם חברו גרופיט ועומד בספטמבר שוב לעלות לארץ; זקן סימפטי, נאיבי, אדוק באמנותו הסוציאליסטית, נרגז על הרפורט של סימון ועל עמידת שני חברי הועדה מהלייבור, נכון לעזור לנו בכל, אך, מסופקני, אם יש לו השפעה פוליטית כל שהיא במפלגה; ברוין, מקבוצת השמאל ש"נרכש" בזמן האחרון ע"י דב, הכניס שאלה בענין דברי חיימסון, והבטיח לשאל שוב מה תוצאות החקירה. בתוך המפלגה תועלת תמיכתו מפוקפקת, כי הוא נראה בעין לא טובה בחוגים המנהלים של המפלגה. דמאל הופקין - הציר מלודס דגמן נלהב לעזרתנו ומציע לשלוח חבורה של צירים לארץ למען יראו בעיניהם את מפעלנו ויבואו לספר לפועל האנגלי את האמת מא"י. השיחה הכי מענינת היתה עם ציר אחד מרלי, שנתקלנו בו במקרה בצאתנו מהבית. בשיחתנו עם במסדרון נטפל מדלי עם ידידו, הסוכן המפלגתי בסניף המחוזי, יהודי, ונתערב בשיחה. {0102-48} הוא מצדיק את הפסקת העליה, כי ברפורט של שו, שהוא הרפורט הרשמי היחיד מהארץ, מצדיק אמצעי. כשהעירותי שמקדונלד בעצמו הביע בשיחה את דעתו שהרפורט אינו הגון, משוחד וכו' - שאל האם אמר זאת מקד. בפומבי ? הממשלה אין לה לע"ע אלא רפורט )to embarrace ( זה, ואיש מאתנו לא יעשה שום דבר להציק לממשלה. כל זמן שאין רפורט מוסמך אחר -ה רפורט הזה עומד. תשובת שטיין קרא, אך לא פעל עליו. זוהי פרופגנדה. דוב העיר שטובי העתונים באנגליה בקרו קשה את הרפורט. העתונים קבלו כסף מהיהודים. למלצט יש השפעה עצומה על עתונים אלה. אין הוא פרו-ערבי , אין הוא ציוני, אולם כל איש לא משוחד לא יוכל לבטל את הרפורט. לשוא הנסי ונות להשפיע פה על חברי המפלגה כל אחד שקוע בעניניו. הנה הוא בעצמו עסוק בדאגה למצב בלנקשייר. המרד בהודו מאיים ברצינות על כל החרושת בלנקשייר. הוא פנה לכמה מחבריו שי שתתפו אתו באיזו פעולה פרלמנטרית אך הוא לא מצא אוזן קשבת, כי לכל אחד מהם יש עניני המחוז שלו. ואתם רוצים שידאגו לעניני א"י ? ואגב, אין הוא מבין את כל הדבר. למה ליהודים א"י, וא"י דוקא ? מה חסר ליהודים פה ? שאיפתנו לבטל גדולות עמים, והציונים באים ליצור לאומיות חדשה וטריטוריה חדשה. היהודים אינם כלל אומה, אלא דת. רק קשרי הדת החזיקו את היהודים כגולה. השאיפה לא"י היא ריאקציונית. נכנסתי אתו בשיחה והסברתי לו לשם מה אנו שבים לארץ ולמה אנו רוצים ליצור עם. האם יהיו אנשי עיר לחקלאים - כשבכל העולם יש בריחה מן הקרקע (לנדפלוכט - הוא למד בגרמניה ויודע גרמנית, ולקק גם מהוכוח הגרמני על ביבל ובבל). כן יש {0102-49} פועלים יהודים חיטים, גם בא"י יהיו רק חיטים. עכשיו הם הולכים לחקלאות - אחר כך ישובו לחייטות. האם הצליחה ההתישבות, היש מושבות נושאות עצמן, היתמוך העם היהודי בהתישבות ומתוך איזה נמוק. כשהסברתי לו את מהות תנועתנו ומפעלנו בארץ - נאחזו הדברים בלבו, והחל להקשיב ברצינות ולהתענין והזניח את האירוניה המבטלת. ושאלת הקרקע ? האם לא ידחקו הערבים על ידינו. ספרתי לו מה היתה פ"ת לפני התישבותנו וכמה אלפי אנשים היא מפרנסת עכשיו. השיחה בעמידה, על=יד הפתח נמשכה עד אחרי חצות, והוא נפרד מתוך הצטערות שאינו יכל להמשיך בשעה מאוחרת זו אך "נצטרך להמשיך בהזדמנות יותר מתאימה".