יומנים > יומן - מלא 29/12/1957

{P001} {0160-117} 29.12.57, יום א' הגיעו שמעון וחיים. באו אצלי יחד עם משה ומאיר. שוחחו שלוש שעות עם שטראוס. נוכחה גם אשתו שהיא מזכירתו. דיברו על : 1) רכש וקשרים צבאיים, 2) ענינים מדיניים, 3) סיני. השיחה נפתחה ב"פרסום". שטראוס שאל על המשבר. שמעון הסביר לו המצב. דיבר על דליפה. שטרוס הביע דאגה אם הדליפה באה מגרמניה. כי שם ידעו רק 3 על הענין: שטרואס, מזכירתו וראש לשכתו (גם פוגל, עתונאי, אבל שטרום בטוח שהוא דווקא נאמן ודיסקרטי). אם הדליפה באה מישראל לא איכפת לו. ואשר לצוללות: הצי הגרמני יחתום בחודשי יאנואר - מרס 1958 חוזה עם המספנות הבונות צוללות על פי ספציפיקציה של הצבא (גם האיטלקים מעונינים בצוללות אלו). שטרוס מציע שקציני חיל הים שלנו יחתמו יחד עם הצי הגרמני על הצוללות. הצי יהיה אחראי לחוזה. צוללת עולה 3/4 מיליון דולר. האמריקנים נותנים למספנה מכשירי גילוי של צוללות זרות. האחראי לתכנון הצוללות הוא אדמירל פישר - עובד במשרד הבטחון. שטרוס יקרא לו ויאמר לו כי ישראל היא ידידה המעונינת בצוללות. ינתן לאנשינו להתאמן בגרמניה, אם נרצה, וימצא כיסוי מתאים לדבר. הוא מוכן גם לשלוח צוללות אם אנו מעונינים בכך. בצרפת נפגשו שמעון וחיים עם בורגט מונורי. אמרו לו שחיים יחליף את משה. בורגט סיפר כי אחרי מועצת נאטו החליטו גרמניה, צרפת ואיטליה לארגן Pool של נשק ומחקרו. ה- Pool יתנהל ע"י שלושה שרי הבטחון של שלוש המדינות, ובמקביל תהיה וועדה טכנית לדון על סטנדריזציה של נשק. {0160-118} בורג'ס הדגיש עד כמה חשוב הקשר בין גרמניה וישראל בשביל חיזוק הקשרים עם צרפת. אדנאור היה הכוכב בועידת נאטו. ה- Pool הוא סודי. סיפרו על השיחה עם שטרויס. זה (שטרויס (?) אישר זאת. סיפר כי ב20- ליאנואר יפגשו השלושה בבון למטרה זו. הוא רוצה כי נציג ישראל ישתתף - רצוי אזרח. רוצה שנשתתף בשתי ועדות: 1; טכנית, 2) שר שרי בטחון. הוועדה הטכנית תתכנס פעמים לחודש. דרוש מומחה לנשק מצדנו (משה מחייב . Cobra השתתפותי בועדת שרי בטחון). פיתחו נשק נגד טנקים - קלים. שמו לגרמנים יס טיפוסי נשק שונים. מכינים יחד עם הצרפתים טנק בינוני יסתיים ב1961-. חברינו סיפורו לשטראוס על שיחת גיורא ואדנאור. אחרי הפגישה הראשונה של שמעון עם שטרוס - סיפר שטרויס לאדנאור תוכן השיחה. והזקן אישר עמדתו. לא הזכיר בשיחה שם שר החוץ. רשמיו מועידת נאטו - דניה ונורבגיה חלשות. האנגלים אינם סומכים רק על האמריקנים. גם הצרפתים והגרמנים חייבים לסמוך על עצמם קודם כל. יש לפתח צוללות שיוכלו לירות קליעים ארוכי טווח שיגנו על הים הבלטי. המזרה התיכון היה חייב לתפוס מקום מרכזי בנאטו. זוהי זירת ההתנגשות העיקרית עם הגוש הסובייטי. אם לא - יפסיד המערב המערכה העיקרית (דעת שטראוס). בורגס ושטרוס טוענים כי יחס האמריקנים לישראל הוא יותר חם מאשר נדמה לנו. שטרוס נפגש עם מנדרס. מצא בו יחס טוב לישראל ולרעיון קשרי ישראל עם נאטו. באיטליה מצא כי שר הבטחון האיטלקי מתייחס טוב לישראל. {0160-119} לעומת זאת פלה (שר החוץ) מציע להציל מה"ת מהרוסים (?). השגרירים הגרמנים מדווחים על כבוד לגרמניה מצד הערבים. בפברואר 1955 פנו המצרים לגרמנים בבקשת עזרה לסכר אסוואן. אבל האמריקנים היססו. נהרו שלח מכתב לנאצר והציע פגישה עם צו-אנ-ליי בועידת בנדונג. נהרו שידך צו-אנ-ליי עם נאצר, אח"כ עם הצכים ולבסוף עם הרוסים. שטראוס סבור שזה יהיה משגה מצד המערב לעזור לנאצר. בועידת נאטו הסכימו כמעט כולם שיש לחזק את ישראל. יש סולידריות אירופית, וקשרי גרמניה וצרפת מתהדקים. שטראוס רואה סכנה בצוללות הסובייטיות גם למערב. לדעת שמעון נובע יחס שטראוס 1) משנאה לרוסיה ופחד ממנה, 2) מהערצה לצה"ל, 3) מהכרה באינטרסים של אירופה, ככוח משותף במה"ת ובאפריקה. יש בנק משותף של שש מדינות אירופה בסכום של 600 מיליון דולר. רוצים להשקיע בנפט ובמפעלים אחרים. באישורו של אדנאור מטפל שטראוס במקום שר החוץ ביחסים עם ישראל. הוא רואה חשיבות מיוחדת בסודיות הקשרים, וביחוד בענין ה"פול". שמעון וחיים פגשו את לוו ובורגס לפני הנסיעה לגרמניה. התנהל מו"מ בין צרפת וארה"ב על נשק אטומי. לוו השתתף בשיחה. לע"ע אמריקה מוכנה למסור רק סודות לא חשובים, כי על פי החוק אסור למסור. רק במאי יבוטל אולי החוק. הצרפתים מקווים שאולי יכנסו ל"קלוב" האטומי. דורשים מאתנו שמירה בסוד על הווטורים לעוד שבועים. מכינים רפורמה לבחירות. בורגס הילל פעולת פינו בנאטו לטובת ישראל. יש להחליט: 1) אם להשתתף בועידת שרי הבטחון (21 ביאנואר), 2) לשלוח איש מחיל הים, 3) לשלוח איש שריון. {0160-120} משה בעד 1, שמעון נגד. הצעתי שקודם כל נשלח איש חה"י ואיש שריון. נברר אם שני השרים האחרים (צרפת ואיטליה) מסכימים להשתתפותנו - ואז נראה. שמעון מציע כי שנער יודיע שאין הוא עוסק בשום ענין הנוגע לנשק. חיים הוסיף: האמריקנים הציעו לצרפתים קליע נייח (מעין תותח עם טווח של 1500 מיל. הצרפתים מתנגדים לקליע זה. ארה"ב רוצה שראש האטום יהיה ברשות ארה"ב ובפיקוחה. צרפת הציעה - בפיקוח נאטו. שטראוס נפגש עם סורי, שהסביר לו כי האויב העיקרי הוא מדינת ישראל. שטראוס ענה: עד מלחמת העולם השניה צרפת היתה האויב הראשי, עכשיו - רוסיה, וגם לסוריה האויב הוא לא ישראל אלא רוסיה. אין שטראוס מעריך הדוקטרינה של אייזנהויר בשביל מלחמה קרה; בשביל מלחמה חמה - כן. הרוסים אינם חושבים על מלחמה, אלא בוטחים בחתירות וסומכים על הפחד, גם בסקנדינביה וגם במה"ת. הגרמנים רוצים לבנות צוללות במנוע אטומי. - באו אצלי בזו אחר זו משלחות: הפרוגרסיבים (רוזן וקול), אה"ע (בר יהודה, ובן אהרון), מפ"מ. מצדנו השתתף אשכול ואנכי. הפרוגרסיבים הציעו תיקונים לא חשובים. בן אהרון העיר שתי הערות: 1) הצעותיהם (הוגשו בכתב זוהי התורה כולה לחיסול המשבר, בתנאי שיבוטל הגינוי, 2) ביחס לסעיף 3 שלהם: הרשות להימנע בכלל. התפטרות ופיטורים - רק לפי חוק המעבר הקיים. עליזה רשמה כל שלוש השיחות. {0160-121} - בבוקר לפני הכל ראיתי את קול בביתי והסברתי לו חשיבות קיום הקואליציה, ולו גם קטנה, עד יולי 1959. יצאתי אה"צ לירושלים. ולפנות ערב נפגשו חברינו. אשכול עומד על בטול תביעת ההתפטרות במקרה של 2/3. הודעתי שמחר אודיע לממשלה על התפטרותי, אבל לא אגיש הההפטרות לפני ישיבת המרכז. המרכז יחליט מה שיחליט על תנאי הקמת הקואליציה החדשה.. - לפני פגישת החברים נפגשתי עם י.מ. לוין, הסברתי לו חומר המצב הבטחוני, המבחנים המדיניים ואולי הצבאיים הצפויים לנו, ההכרח בממשלה יציבה ויעילה עד יולי 1959, והצעתי לו שלא יצביע נגד כאשר נהג בעבר. אמר שיתיעץ עם חבריו ויודיע לי או הערב או מחר בבוקר. לבסוף דיבר על תביעות. אמרתי שכל תביעה צודקת תסופק -במידה שתהיה האפשרות לעשות זאת. לא רצה להיפגש יחד עם מינץ ואתי, ויצחק אמר לי שגם מינץ אינו רוצה בכך.