יומנים > יומן - מלא 30/05/1944

{P001} {0152-67} תל-אביב, 30.5.1944 פגישה עם באי-כוח הבלתי מפלגתיים במחנות הצבא באר-יעקב, בית-נבללא, חדרה, כפר ביל"ו, לוד, נחלת-יצחק, נתניה, ספרנד, עין-שמר, ראש-אל-עיין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, לת-אביב, תל-נוף תעשית היהלומים בנתניה בתי חרושת אופיר ותרשיש. דברי הבלתי מפלגתיים: ח' רויט (ראשון לציון): הודות לבחירות יש אפשרות לשאול כמה שאלות את הח' בן-גוריון, ואני מקווה גם לשמוע תשובות: מדוע אסיפות כאלו אינן מתקיימות כל הזמן, יש למשל הסכמים בנוגע לתוספת היוקר, ואת ציבור הפועלים לא שאלו. בנוגע לבחירות, ייתכן שהיה רצוי שאסיפות הסברה ובירור היו מתקיימות לפני שהחליטו על הבחירות. אני מתנגד חריף לבחירות, כי הזמן הוא קשה, ואני רואה בהם קללה כמו בפילוג הכוח היחידי שעמד על המשמר הציונות, וזו היתה המפלגה, הלב כואב. אילו היו שומעים את דעת הפועלים, מה גדול צערו של כל אחד ואחד - כל אחד רואה בזה אסון גדול. אני חבר המפלגה, עכשיו הפכתי לבלתי מפלגתי, ואין אני יכול לתפוס, האם באמת טבנקין ואידלסון בגדו, אני מכיר אותם כמה שנים בתור ציונים טובים, והם עמדו יחד על המשמר עם בן-גוריון, היה באמת כדאי למסור כאן את הנימוקים של סיעה ב' - למען נדע אותם. הח' בן-גוריון דבר על המדינה היהודית - גם אחד לא יתנגד לה לאחר הטראגידיה העוברת על עם ישראל. עמים קטנים במספרם השפעתם גדולה מזו של העם היהודי, כי להם ישנה עצמאות. ראינו בהצבעה השניה, שגם סיעה ב' הצביעה בעד תכנית בילטמור. כולנו מסכימים למדיניות החיצונית של ההסתדרות, אבל יש גם מדיניות פנימית, ועל זה הח' בן-גוריון לא דיבר, ועליו לדעת שהפועל בלכתו לבחירות על יסוד חשבון זה, הוא עושה גם את חשבונו הפרטי; האם המצב הפנימי בהסתדרות כה בסדר, שאין צריכים לנגוע בו, הכל שם בסדר ואין על מה להתווכח? הרבה חברים ילכו לבחירות וייתכן שיצביעו בעד רשימה אחרת, או כלל לא ישתתפו בבחירות, וסכנה זו היא גדולה, כי הציבור הוא מאוכזב מהמדיניות הפנימית של ההסתדרות, מהיחסים לחברים, מיחס המוסדות לחבירם, לעתים בבוא חבר למוסד לספר, לסדר דבר מה, הוא מרגיש את עצמו כמו במוסד ממשלתי, או אפילו גרוע מזה, יחס הפקיד לפועל הוא כל כך רע, הוא כל כך לא חברי, שאי אפשר לבטל זאת.