יומנים > יומן - מלא 05/06/1944

{P001} {0152-71} ירושלים, 5.6.44 ב9:45- באו אלי החברות ז. טברסקי (ירושלים), ה. הוכוולד (חיפה), ר. שכטר (מושבות), י. ניקטין (רחובות) פ. רובינזון ומ. הופרט (תל-אביב) בשם כינוס העובדות הסוציאליות שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים. החברות טברסקי והופרט מסרו על מצב הטיפול בעולה. הן עובדות אמנם בשם הועד הלאומי, אבל כל אחת עובדת ברשות המקומית, הרשויות המקומיות אין באפשרותן להקציב סכומים לקליטת העולים, ולעתים קרובות נעשית איזו עבודה שהיא על חשבון עניי המקום, כי הכסף נלקח מהתקציב הרגיל של הלשכה הסוציאלית. העולים מגיעים ללא מלבושים (זה לא רק מתימן), אין אפשרות שיכון, אין מקומות בבתי הספר, אין דואג לחולים, ולעתים אין בודקים את העולים למצב בריאותם. אמנם חלק העולים עובד, ביחוד במקומות הקטנים, אבל אין כל דואג למצב הסניטארי ולצרכים הראשוניים ביותר. אם המשפחה היא קטנה, ילד אחד או שנים, מספיק השכר ללחם למשפחה, אבל במשפחה גדולה יותר אין האם יכולה לצאת לעבודה, ואז יש גם רעב. חסר מינימום הדאגה למען אפשר להיקלט בחיי העבודה, וזו היא שאלת תקציב, זה חצי שנה מתנהל מו"מ בין הועד הלאומי ומחלקת העליה והגזברות בענין הקצבה של 2,000 לא"י לחודש (1,500 לא"י לעבודה השוטפת ו500- לא"י למקרים הכרוניים), והמו"מ הוא יגע ואין הן רואות סוף לו. אמרתי להן שענין הכסף הוא ענין שאין אני מטפל בו, אבל כמובן הייתי צריך לשמוע אותן, על מנת לדעת מה נעשה, ואם הן רואות את הצרות, הרי אלו צריכות להיות חביבות עליהן, ושמחתי לשמוע מהן שלאחר טיפול של 4-3 חדשים מבריאים העולים, ואמנם יש מה לעשות בשביל העולים. אשתדל לראות איזה מחנות עוד על על הנעשה שם.