29.12.1941
220525
{P001} {0065-65} 30 דצמבר יום ג' הבוקר עמדתי לנסוע - אולם כל יום אתמול מהבוקר עד שעה מאוחרת בלילה הייתי טרוד ולא דברתי את חפצי וספרי. בבוקר בא אצלי לוונטל - ושוחח אתי כשעה. הגיד {0065-66} לי שם. גולדמן עומד לבוא לנ.י. ורצוי שאתקשר אתו. באחת עשרה טלפנתי למשרדו של סולד (שם נפגשו סולד, גולדמן ולוונטל) וגמרתי עם גולדמן שיבוא למחר לוושינגטון. ארזתי בקושי את ספרי ויצאתי בשלוש וחצי לוושינגטון. וושינגטון הפגישה שפ.פ. הבטיח לסדר לי הערב בביתו נדחתה - על זאת קבלתי ידיעה עוד בנ.י. ונתבקשתי לבוא לבית המשפט מחר בשת ים עשרה וחצי. הערב צלצל לי שולסון שיש לו טלפון ממזכירת פ.פ. בשבילי: אני מתבקש לבוא אצלו מחר רבע לפני שתים עשרה. אגב אורחא נשאלתי ע"י שולסון אם הוא יכל לבוא אצלי. ואם כי הייתי עיף - ביקשתיו לבוא. ישב אצלי כשעה וחצי, וכרגיל רק לבסוף הגיע למה שהיה כנראה בשבילו העיקר: ענין ניומן. הוא יודע כבר שע.נ. הוא סוער ומהפך שמים וארץ נגד הליכתי לוושינגטון וכו'. לצערו לא מצא בבן שיחתו רצון רב לשוחח על ענין זה. הוא שוב הבטיח לי עזרה של כל המשרד הציוני פה, אשר כנראה ישאר כאן. כי הממשלה לא קיבלה את הצעת לוונטל לקחת לרשותו את בית ההסתדרות הציונית.






