יומנים > יומן - מלא 03/07/1939

{P001} {0168-07} ירושלים 3.7.39 ב9:00- בבוקר שיחה עם המחלקה המדינית בדבר החלוקה החדשה של המחוזות בארץ. הוסכם לפנות לממשלה בבירורים אחדים. קבענו רשימת המוזמנים למסיבה ביום ה' בעניני הפעולה הערבית. ב10:00- באה אצלי מניה שוחט, העומדת לצאת לאמריקה להשיג אמצעים לעליה. היא גם רוצה לעשות פעולה בשביל הליגא להתקרבות יהודית ערבית. היא פנתה למגניס, שיתן לה רשימת אנשים באמריקה, שאינם ציונים ומעונינים בהתקרבות יהודית ערבית. מגניס אמר לה, שהוא אינו מאמין בדרך שלה, כי יש לבוא עם הערבים לידי הסכם פוליטי, שבמשך 10 שנים נשאר מיעוט. הוא בעצמו מתכונן להיות אקטיבי בשטח זה, אולי גם להוציא עתון. הוא רוצה בעצמו להשיג כספים מאנשים אלה ולכן לא יתן לה המלצות. הודעתי למניה שהיא יכולה לטפל בעניני העליה אך ורק באם תתחייב לפני שלא תטפל בעניני הערבים. לאחר שראתה שאני עומד בתוקף על תנאי זה, הסכימה ונתנה לי התחייבות מפורשת לא לעסוק בכל הענינים הנוגעים לערבים. היא קבלה הבטחה מברנדייס לעזור לה בעניני העליה, היא גם סומכת על עזרתו של סימואל. הוצאות הדרך שלה תהיינה מעטות. היא הודיעה לי שבפרינציפ היא נוסעת רק במחלקה השלישית, ו10- לא'י לחודש תספקנה לה למחיתה. ---------------- ב10:30- בירור עם שטרן על דבר בית עפא. שטרן, דובדבני, רוכל, מקלר ווייץ בקרו אתמול במקום. טיב האדמה באדמת באר-טוביה. יש באר במקום וכשרק יינתן תקציב אפשר להקים את הנקודה. ב11:00- ישיבת ההנהלה שהיתה מוקדשת בעיקר לבירור הסעיפים השנויים במחלוקת בדבר לשכת עבודה אחידה. יש להצטער ששמוראק לא היה נוכח בישיבה. מצד כל החברים נתגלה הרצון הטוב להביא את הענין לידי גמר וגרינבוים קיבל יפוי כוח לפשר בסעיפים השוניים במחלוקת. אם יהיה צורך להכריע ישתדלו כל חברי ההנהלה יחד עם המעונינים לפשר בין הצדדים. {0168-08} ב1:30- בא אצלי אבישר ודרש למהר בהקמת מדור ספרדי במחלקת האירגון של ההנהלה הציונית. הציבור הספרדי בארץ מחולק לשלושה סוגים: (א) סוג אחד הנמצא בתוך ההסתדרות - כ12,000- משפחות; (ב) עולי יון וסלוניקי והקרובים להם, המשתייכים להתאחדות ציוני א', וסוג שלישי: החוגים טל אלישר, מטלון ושלוש, המשתייכים לאופוזיציה הימנית. הוא מציע להכניס למחלקה שני אנשים: את מולכו מסלוניקי, היודע צרפתית, ספרדית ועברית ואת ניסני מפרס, היודע ערבית, פרסית ועברית. הבטחתי להביא את הענין לפני מחלקת האירגון. ------------------- ב 3:00 אחה'צ ישיבה עם בר-כוכבא, רוכל, הרצפלד ומהרש'ק בעניני קיסריה. מלבד כלי עבודה יצטרכו 500 לא'י לציוד, 500 לא'י לביצור, 500 לא'י לתיקון הבתים וכ600- לא'י לכלכלת 60 איש לשלושה חדשים. הקבוצה תהיה מורכבת מ20- איש, חברי הפלוגה "שדות ים", 20 איש אחרים, אשר ירוכזו על ידי הקיבוץ המאוחד מקבוצות אחרות ו20- איש מהאירגון. בקבוצת "שדות ים" יט רק 12 איש, שיש להם הכשרה לדייג. רק בר-כוכבא מפקפק אם כדאי להוציא סכום של 2,000 לא'י, כשאין לנו בטחון שהקבוצה תשאר בקיסריה לאחר שלושת החדשים. דעת כל שאר המסובים ודעתי היתה, שאין להחמיץ את ההזדמנות להתאחז בקיסריה. השאנסים של התאחדות תמתמדת יגדלו אם תהא קבוצה במקום. ------------------- ב5:00- שיחה עם א. קצנלסון על עניני ירושלים. הענינים אינם זזים, כי אנשי הועדות מסתבכים בעניני ההכנות לבחירות ואין לבם שלם עם המלחמה. ברור שבלי פעולה מצד הציבור לא יזוז הדבר. ב6:30- שיחה עם יהושע. הוא נפגש עם ב., קצין גבוה בחיפה, שהתאונן לפניו על שאין אנו עושים שום דבר למען שהצבא החונה בחיפה יכיר את נקודותינו בארץ. לדברי ב. כל המפקדה בצפון הם ידידים מסורים ליהודים, המעריכים את עבודתנו ורוצים {0168-09} בהצלחתה. הבריגאדיר הוא ידיד לכוחות ההגנה היהודיים ומעריך מאוד את המשמעת שנתגלתה בחדשים האחרונים. יהושע גם שמע ממקורות אחרים, שהבריגאדיר הלל את הכוח היהודי, שידע לשמור על המשמעת גם בימים הקשים. אנשי הצבא והצי באים אל ב. בדרישה שיתן להם את האפשרות לראות את ההתישבות היהודית. הבריגאדיר רוצה שגם לחיילים הפשוטים תנתן האפשרות לראות את כיבושינו בארץ, ודרש ממנו שביילין יקדיש את כל תשומת לבו לצי ולצבא. יש לדעתו לסדר בכל שבוע טיולים לנקודות ההתישבות שלנו. יהושע תבטיח לסדר טיולים בכל יום א'. הצבא מתאונן שאין ספרות על דבר המפעל היהודי בארץ, על דבר הסוכנות היהודית. בתי מסחר הספרים בחיפה פנו אל יהושע וסיפרו לו, שיום-יום פונים אליהם קצינים ודורשים ספרות מסבירה על פעולת הסוכנות היהודית,ספרות על ההסתדרות הציונית, על העליה, על הועד הלאומי, על הקהלות היהודיות. הדורשים ספרות זו הם גם חיילים פשוטים, גם קצינים גבוהים וגם נשי הקצינים. בתי המסחר אינם יכולים לספק דרישות באלה, ודורשים שנדאג להמציא ספרים כאלה. הצעתי להשתמש בספרו של וורדי ובספרו של רעוואוצקי. יהושע דורש שנזמין מישהו לכתוב באופן מיוחד על הסוכנות היהודית ועל המפעל סלנו בארץ בשביל הצבא. ב. התאונן בפני יהושע על שהיהודים מזניחים את רכישת הקרקע וההתישבות בסביבות חיפה. ב. מעריך את חשביות פעולתנו בסביבת ירושלים ותל-אביב, אבל אין להשוות אותן לחשיבות ברכישות בסביבות חיפה, כעיר המפתח בארץ. לדעת ב. יש ליצור עובדות, שתמנענה מינוי ראש עיריה ערבי בחיפה בכל םשטר מדיני בארץ. נחוץ שחיפה תהיה טובעת בים של התישבות יהודית. יש להקיף את חיפה בטבעת טל ישובים יהודים. לדעת ב. יש אפשרות להגדיל את כוח ההגנה היהודי בצפון. הבריגאדיר מרוצה מאוד מהנוטרים שלנו. לדעת ב. יש צורך בריאורגניזציה של ה"ספעשלס". יש לארגן אותם כיחידה בפני עצמה עם מפקדים וסגנים מטלה. יהושע דורש תקציב לעריכת טיולים של אנשי הצבא והצי ולהוצאת ספרות מתאימה לצבא.