4.7.48 יום א'
אתמול ישבה ועדת החמשה, שמעה את ישראל, ובלילה את גלילי. התבהרו לי אתמול כמה דברים. איני יודע אם ישראל הוא הקרבן או היוזם של אינטרגה נחרצת מצד מפלגתו להשתלט על הצבא ולשם כך להפטר ממני. היתה לי פגישה עם כמה מחברי פלמח - והם יודעים כבר כל "הטענות" של ישראל וחברותיו. המכונה של מפמ עובדת. - ישראל טען שמאז פוטר נהרס כמעט הארגון. נשאר בלי פיקוד, בלי ראש מטה, בלי הנהלה. התערבותו בעניני הצבא לא תמיד מועילה. ראשי האגפים והמפקדים אינם יודעים בפני מי הם אחראים. לא ידוע מי פוסק הלכה. לא נתקיימו פגישות עם מפקדי החטיבות. אין כוח אדם לתותחנים. מוריה מרד עוד לפני הפוגה ולא הוטל על ישראל לעלות לרושלים. בינתים התמרד גדוד שני, הגיעו טנקים ולא יודעים למי למסור אותם. לא ידוע אם זה תפקדי האפסנאי או המבצעים. אין תיאום בין אגפים. אחת הסיבות להתמוטטות המשמעת מאז פוטר - שלא ידוע למי אחראים. אין קשר עם מפקדים. לא ידועים תנאי השביה. אין אונים בשפטים - אין אינסטנציה. אין מגיעים במטה לידי עצה אלא במבצעים. כאשר האגפים רואים עצמם מנושלים מהרגשת אחריות. אין ראש אגף אחראי לרפורט שלו. חוסר אימון במנהלי אגפים. מונה באופן משונה מפקד ירושלים. יש צנטרליזם מופרז. אישור מפקדים. ראשי האגפים וישראל (מלבד לרר) הכינו רשימה של מפקדים,
יגאל פ. פעל שבועות אחדים בחזית ירושלים. פעל יחד עם סטון' יש לו מטה. למקלף אין מטה, מדוע נפסל שריג ונתמנה אליהו כהן? איך זה מוציאים צבי איילון מהמטה? איש צנוע, חיים. יגאל טען - היה עומס עבודה ולכן עצבנות ולפעמים התפרצויות. כבר שלח פעם מכתב - כשפוטר רמא. י.ג. עושה צעדים דרסטיים לפני תאריך של פעולה - בהנחה שהמצב יכריח המפקדים ואנשי המטה להשאר. אצל הממונים עליו אין אותו רגש אחריות. נוצרו אגדה שראשי האגפים מתנצחים - זה לא נכון. מתי מותר להכריע נגד המטה? חוסר משמעת היתה לפני ישראל, שלא כדברי י.ג. היו מצדו התפרצויות לא מוצדקות. היה עליו סיוט של ירושלים - כי ב. ג. דאג יותר מדי לירושלים, כאילו הוא יגאל ירושלים לא יקרה לו. התערבתי שלא לצורך בהוראה לשלוח 2 מרגמות לירושלים. הכל היה נחשד. צוויתי לתפוס דיר איוב - אבל לא היו כוחות. התערבתי במשלוח חטיבה זו לפני הזמן. כששאל אותי מה לעשות - עניתי תשובה גסה : מפקד החטיבה יחליט. הפעולה של חטיבה זו בלטרון היתה קטסטרופה. זו היתה מצד התערבות בניגוד לסמכות. זה סגר הדרך לירושלים. פלמח כוח נוער, ממושמע, בדבר המינויים האחרונים - חשבתי זאת לקונספירציה. ב.א. הוא רגזן, קשה ועוד ועוד. יש ריב פוליטי בצבא - אין יגאל חלק לו. הסברתי פרשת לטרון והתפקיד ששתי המערכות של החטיבה ז' מילא.
- יוסף יעקובסון מציע ועדה של בטחון, משטרה ושם שיחליטו על מתן נשק. - מציע לשלוח לחו"ל בקר ועצמו לסדר האספקה (מזון, הלבשה וציוד) : הלבשה באירופה והעודף הצבאי ומזון מאמריקה. יעדרו מהארץ חודש ימים. אין שיכון לפקידי הממשלה בת"א - מציע יפו. הצעה טובה. - יעקובסון מרכז 50-60 דוזלים בשביל שאיבת מים במקרה של הפסקת חשמל. התעש דורש מוטורים (2-30). הוסכם לרכז הדיזלים ואחליט על חלוקתם. בקיסריה יש מעוז-ים בקיסריה, הדבר צריך לעבור לחיל הים, גרשון אינו רוצה לקבל זאת. לע"ע יוסף י. ויוסף יעקובסון עוסקים בזה, השקיעו כבר 30,000 ל"י ויש להשקיע עוד 30,000. אברר זאת עם גרשון. המשפטים ואישור פסקו דין לחטא. - בררתי עם יגאל תכניות המלחמה לגמר הפוגה. המבצרים יפוצצו בלילה קהירו תגובה של 20,000 רגל, אחר כך יבואו הנה, ויפוצצו קוניטרה דמשק ועוד. יחנו בהרצליה. התקפה ראשונה תהיה מכוונת נגד לוד ורמלה: מצפון, ממזרח, מדרום (אלכסנדרוני, חטיבה ח', קריתי) בצפון והתקפה על כפרי טירה ועוד. הצעתי אלטרנטיבה מרכז הגליל העליון. יגאל נוטה לכך.
רק לאחר הצלחת פעולה לוד ורמלה ניתפנה ללטרון. השאלה היא אם לחכות לגמר ההפוגה - שאז מאבדים אפשרות התקפה, כי לא נוכל להתקיף ביום, או להתקיף בליל שלפני הגמר - גם באוויר וגם ביבשה. - אלון שואל אם לטפל ברכישת תותחים ימיים ות. להגנת חופים. מה טעם השאלה? מצור יש ידיעה ששני המוסקיטות הראשונים יצאו אלינו היום, ועוד ששה - בסוף השבוע. צור גילה אפשרות של קנית 30 כלים. - אבני (?) אתקשר על 600 טון טנט, וישלחם תוך השבועיים הבאים, אלון התקשר על 200 טון טנט 100 טון בליסטים 50 טון קורדיט, אלון ישלח עם החומר הזה 400 רובים תוך שבוע ימים. משלוח 15 תותחים 20 מ"מ של אלון מתעכב ויבואו דרך אוויר. - שונד דורש למנוע חזירת נחום ואנשיו העוסקים בגיוס, כי אם הם יעזבו יטפל בגיוס אצל. הצעתי למסור סמכות לשאול לבדוק בשובו לחו"ל המצב ולתת הוראות לפי ראות עיניו. - "ידידינו" הנדרסון נתמנה לציר תרכיה, עוד לא נתמנה איש במקומו. ברוך שפטרנו. - בתשובתי לדרישתי מהדסה לשלוח אבקת חלב וביצים - ששולחים באניה ויקטוריה שהפליגה יוני 29 - 35,345 פונט אבקת ביצים.
- מצב החימוש וצרכיו לתחילת יולי: רובים 40,000, דרושים 65,750, להזמין מיד 10,000, מקלעים 5,170 דרושים 6550; מכונות יריה 430, דרושים 1500, להזמין מיד 200; אקדוחי רקיטות 400, דרושים 4000, להזמין מיד 3600; אקדחים 9 מ"מ 2000, דרושים 8000, להזמין 6000; מרגמות 120 מ"מ 11, דרושים 160, להזמין 100; פגוזי מרגמות 120 5000, דרושים 160,000 להזמין 155,000. - אה"צ ישיבת הממשלה על הצעות ברנדסט. - בערב דיברתי עם לרר. צרכי כוח אדם. צדוק מחשיב הע"צ. הסכים לתת להם מבוגרים מהגיוס החדש, ויוצא מחעץ 700 איש במשך שבוע ימים, כבר לקח 150 (100 לכרמלי, 50 לאגא - 30 נהגים, 20 מכונאים). מחייב הכנסת כל חייבי גיוס למסגרת ארצות של חעץ - ולהחליף אותם לאט לאט בנשים ומבוגרים. שקולניק מתנגד לכך - מחשש ירידת פריון עבודה. סלווין שמעסיק 750 פועל מתנגד, וכן זיפשטיין (נמל) המעסיק 300. גיוס זה גם יעורר שאלת מחנות, הלבשה, הוצאות, גם מרירות בקרב הפועלים שהם גם חיילים וגם פועלים.