יומנים > יומן - מלא 06/03/1931

{P001} {0084-12} י"ז אדר 6 מרס יום ו' [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ישיבה עם מ.פ.תא. - קיציס, זיאמה, נוסוביצקי ואידלסון. לדעת קיציס יש בעץ כ150- פועלים בלתי מאורגנים (לרבות כ70- עובדים ברשות עצמם בלי ניצול), מספר כזה במתכת, בעור (נעלים) 100, בקרטונז' 60-70 נערות (בית חרושת זילברברג), במשק בית 500, בהובלה (נהגים, בעלי עגלות) 100, במחט 150-200, באריג 40, בבנין 150. אחיות ועובדי רפואה 100, אמנות 25, בתי- מלון 25, טכנאים 15, פקידים 250, צבעות 100, סבלים 30, - בס"ה כ2.000-. מקומות עבודה חשובים בלתי מאורגנים אינם. האגודות שחלק גדול מחבריהן אינו מדבר עברית ואין לו חנוך חלוצי - מתכת, עור ועץ, עובדי בשר, הובלה, אופים. לדעת נוסוביצקי: באריג החברים הם מסוג טוב. בעלי הכרה הסתדרותית; בבנין - אלמנט חלוצי והסתדרותי, ובקבוצים יש חברים המסוגלים להוות אקטיב הסתדרותי, ביחוד בשעת מצב עבודה יותר טוב. זוהי האגודה הכי טובה אם יש לקויים - הריהם במצב העבודה, ולא במצב ההכרה של החברים. בין הפקידים, יש לחלק ג' סוגים: פקידי ההסתדרות, מוסדות (בנק, עיריה, רוטנברג), בתי מסחר פרטיים: האחרון נתון לארגון. בפקידי העיריה המצב ירוד. התרפסות בפני נותן העבודה; פקידי ההסתדרות - הכרתם נמוכה, אינם לוקחים חלק בחיי ההסתדרות, במועצה ובאגודות המקצועיות. {0084-13} לדעת זיאמה אין האשמה רק בפקידים. הם הורחקו ע"י יחס הצבור. נוצרה מחיצה בין הפועל ובין הפקיד, מפני היחס לעבודה גופנית ומפני הבדלים ברמת החיים. בעיני הצבור ערבים הפקידים זה לזה, ואם אחר חטא כולם נאשמים. לפקיד יש הרגשה שהוא מנודה ואין לו כוח להדחק. על הנהגת התנועה לפעול לשנוי היחס, יש להפעיל את קבוץ עובדי ההסתדרות. לדעת אידלסון הרגשה זו היא רק אמתלא בפי הפקיד. עובדי ההסתדרות הרוצים להיות פעילים - הצבור גם בוחר בהם למוסדות התנועה. אין לעשות את הפקידים ל"קדושים" ויש לדרוש מהם פעולות וערות. לדעת אליהו הפקידים מושפעים מהנהלת המוסדות. אם המנהלים אינם משתתפים בחיים המקומיים גם הפקידים עושים ככה. במוסד מקומי - הפקידים מעורבים בחיי המקום. נוסוביצקי מציין שהפקיר שהיה אקטיבי שונה אליו יחס הפועלים לטובה (דוגמא - גורוחובסקי). הנהגת התנועה צריכה להזמין את הפקידים לבירור בענין זה. במתכת יש מקומות עבודה גדולים. רוטנברג, ברזל פעמון. פחטר הופמן, קואופרטיבית אמן מתכת, איחוד. בין פועלי רוטנברג יש אטמוספירה בעלי-בתית, אם כי יש הכרה הסתדרותית. מתענינים בעניניהם הפרטיים והמקומיים, אבל מתנכרים גם לחיי האגודה. ב"ברזל" הפועלים הם לא ממוצא חלוצי ברובם הגדול, יש 8-6 אקטיביים, מהחלוץ. באים לשיחות ומקשיבים להרצאה, אבל אין התורה "נבדקת". בפעמון אי-קבלת המשכורת במשך זמן רב מעסיקה את הפועלים. המצב החברתי אינו בסדר. בקואופרטיב "איחוד" יש 8 חברי הקואופרטיב, 20 שכירים. האחרונים הם בסדר במובן ההסתדרותי. {0084-14} הראשונים הם מסוג בעלי-מלאכה, לתביעות כספיות של ההסתדרות נענים כולם. מזכיר מתוך האגודה עצמה אין למצוא. סקצית הנוער במתכת היא בסדר. בעץ - מקום העבודה הגדול (90) אצל גורלפקי. המצב החברתי ירוד מאוד, אם כי במשך השנים האחרונות הוטב המצב (אז היה עוד יותר גרוע) יש כ7- - 6 חברים טובים, כ25- אינם חברי ההסתדרות. למגביות ההסתדרות אינם נענים... סקנדלים והפרעות שהיו נהוגים באגודה זו פסקו. בדפוס - כל הפועלים מאורגנים גם פועלי איתין. חברי האגודה בעלי הכרה, אבל מצב המקצועי ירוד. מחירי ההדפסה ירדו. כדפוסים הפרטיים עוד לא ירד שכר העבודה, אבל עומד לרדת. בעור - אלמנט לא חלוצי, יש גם ספרדים ושאר עדות מזרחיות. בתי-החרושת העיקרים (כתר) נסגרו, הסוחרים מוסרים העבודה לפועלים לביתם, וקשה לארגן המקצוע. בהובלה: יש גמלים, חמרים, נהגים ובעלי עגלות. בפעולה הסתדרותית (בבחירות) הם אקטיביים מאוד; במחט - החיטים מאורגנים, התופרות - לא. הכרה הסתדרותית בחיטים טובה. בזמן האחרון יש עליה באגודה. צבעות - אין בה קביעות. חברים מתארגנים ומתפוררים, עונת העבודה היא בקיץ, ובאים להסתדרות רק בחורף. בבתי-אוכל ומלון-כולם מאורגנים. יש בין החברות רבות המסורות להסתדרות. במקומות העבודה - עיריה, מספירו, ליבר - כמעט כולם מאורגנים, מלבד במספירו שהארגון אינו עדיין מוצק מריחוק מקום. במשך השנתים יש התקדמות במובן החברתי. נחוצה פעולה ארגונית יותר מאומצת. הפעולה התרבותית לקויה ודורשת תיקון יסודי. הוה"פ של המועצה אינו מקיף את כל הפעולה הדרושה. דרושים עוד כוחות {0084-15} לעבודה ההסתדרותית. התיקון הראשי החסר - זהו בתנאי העבודה, (פרידמן אדלשטין עומד לעבור לפוריה והמצב בחרושת האריג ירד, ושינקר רואה עצמו מוכרח לפתוח אף הוא בית-חרושת בסוריה). במשק בית יש רק התחלה של ארגון אופים הם בעלי-מלאכה. בכל זאת האגודה פעילה. זיליסט - כיוונו עכשיו להגדיל האקטיב בכל אגודה. ישיבות ועדי האגודות ומועצותיהן הן קבועות עכשיו. בעץ, מתכת ופקידים עומדים להקים סקציות. ועד האגודה ממנה ועדה לסידור הסקציה. בבנין ועץ יש גם ועדה לתוך העבודה באספות האגודה נמסר דו"ח מהועד ומתנהל עליו וכוח. זיאמה - יש התעוררות ארגונית במ.פ.תא. בחדשים האחרונים, דבר זה נתגלה בהקמת המסגרת הארגונית של אגודות שנתפוררו, בצור הקימות, רבוי אספות שנתיות של אגודות, רבוי ישיבות ועדי האגודות וועדים מקומיים. אולם יש צורך בפעולה יותר מעמיקה. נתגברה האבטונומיות של האגודה המקצועית ביחס למועצה. כשמזכיר האגודה רוצה לפעול - אין מפריעים לו (קציס מעיר - שכך היה כל הזמן) אם אין עדיין חיים עצמיים של האגודה, אבל בשאלת תעריפי העבודה, מלבד אגודת הדפוס שחוקרת שאלת התעריפים באופן יסודי. הפרט בהסתדרות הוא בודד. התיקון יבוא רק עם לכוד התאים הארגוניים בפנים. יש דרישה לפגישות ארציות במקצועות שונים, כי לפי דברי אחד החברים פועל במקצוע מסוים יותר קרוב לבן- מקצועו בעיר שניה מאשר לבן-מקצוע אחר בעירו. בני המקצוע בעיר אחת ודאי עלולים להיות קרובים יותר זה לזה. יש לקבוע דרך של פעולה תרבותית בתוך האגודה: נשפים תרבותיים בתוך האגודה, מעין נשפי משפחה. {0084-16} יש צורך ביצירת חוגים (בין פועלות לודזיה יש חוג להיסטוריה) ההסתדרות צריכה להגיע לנפש הפועל, ולתקן את ההוי שלו. יש אולי צורך לתת "פרס" הסתדרותי לחברים הפעילים בועדי האגודות. מ.פ.תא. מתאספת באופן בינוני פעם בחדש. דנה על ענינים שוטפים. צבור הפועלים אינו מבקר את ישיבות המועצה. עלינו לברר מה יהיה תוכן המועצה האגודתית, תוכן הפעולה התרבותית באגודה, שצריכה להיות מכוונת לא רק לשכל כי אם גם לרגש. בשטח הארגוני - יש שאלת הבלתי מאורגנים. אידלסון - בשטח הארגוני תפסה ההסתדרות בשני קצוות: בהכללה מופרזת ובפירוט מופרז. או דברו על יעוד הועמד או טיפלו רק במקרה בודד שאירע באיזה מקום. אבל לא היתה פעולה שיטתית בתאים הארגוניים הקיימים. בכמה אגודות לא קיימות מועצות ולא דאגו לכך. לוביאנקר - אינו מאמין הרבה בפעולה של האגודה ומתנגד להרחבת הסמכות של האגודה. ומפקפק בערך הסקציות. לסקציה לא יהיה כוח, ורק יתן מקום לסכסוכי מפלגות. יש אולירק צורך שועד האגודה יאסוף את חברי הסקציה לשמוע דעתם בשאלות הנוגעות להם באופן מיוחד. הפועל שלמד מקצוע ע"ח התנועה מתנגד,בכל זאת, להכנסת איש חדש במקצוע או ללמד מקצוע לפועל חדש. הקבוצים מסרבים להכניס חבר חלש קצת, שמא יקטן שכרם. יש סכנה של הסתגרות. בפעולה התרבותית יש צורך בדיצנטרליזציה. נחוצה וע"ת עירונית. תקציב מ.פ.תא. הוא 4.000 לא"י לשנה והוא הולך וגדל, וגם הפעולה התרבותית צריכה לגדול, ואם תהיה וע"ת עירונית היא תגדל. הפועלים מעונינים בתרבות. {0084-17} מאות פועלים נדחקים בכל שבת לאוהל שם. יש להרבות בעבודה תרבותית בתוך האגודות. פגישות ארציות נחוצות, אבל רק לשם התיעצות, ההגשמה של המסקנות צריכה להיות בידי אחד מחברי מזכירות הוה"פ של ההסתדרות. יש צורך בחלופי גברא במזכירות האגודות. יש להכניס בעלי-יכולת למועצה. גורפינקל - לוה"פ של המועצה אין שליטה בקביעת מזכירי האגודות, גם כשיבחר מזכיר לא מתאים, יש צורך בזכות ויטו לוה"פ בענין זה. יש צורך בהתמחות העובדים לענף פעולה, אמור שכל אחר יעסוק בכל. על אנשים אחדים יש העמסה יתרה. מועצות האגודה יש לצמצם. יש סכנה של "עודף ארגון". לאגודה אין צורך בשלשה מוסדות: מועצה, ועד ומזכירות. די בשנים. ענין לשכת העבודה גוזל יותר מדי כוחות מההסתדרות. נגד אבטונומיה של אגודות. בלי ריכוז יש סכנת כשלונות. למועצה דרוש מזכיר כללי. הצבור אינו מרגיש במועצת פועלי ת"א. חברי המועצה עצמם אינם מרגישים בחברותם. דרושה פעולה להחזיר למועצה את כבודה. צריכים לקרוא מועצות פומביות לדון בהן על שאלות כלליות של ההסתדרות בעיר. מגזימים בהתנכרות הפועלים המסודרים. קיציס - אין לעשות בארץ סיכומים סופיים. אין עדיין פועל מבוסס, אפל בחברת חשמל. השאר - [ ? ] בכל החרושת אין עדיין ביסוס. אין מפני זה אפשרות לקביעה מוחלטת של תעריפים. אנו מוכרחים לטפל במקרה בודד ובהנחות כלליות, שלא בדעת אידלסון. משאלת האבטונומיה באגודות אין לעשות שאלה פרינציפיונית. הדבר תלוי במצב הפנימי של האגודה. אם יש אגודה ומזכיר שיש לסמוך עליהם - {0084-18} יש לתת אבטונומיה. מהחבר אין לדרוש יותר מדי. כ"א סבל בארץ יותר מדי, וטבעי הדבר שהוא רוצה לנוח. הקושי בועדי הפועלים - שמעטים המוכשרים לכך. גם העיפות מהעבודה הפיזית מכבידה על פעולת חברי הועדים. ועיקר הארגון הוא בועדי הפועלים במקומות העבודה. אידלסון - חברי המועצה עכשיו הם רק סטטיסטיים, עליהם להשתתף בעצם הפעולה. בפעולה לגבי הפרט יש לקשור אותה עם הענין הכללי. הסקציות דרושות, אולם יש לשמור על רכוז הפיקוח. גורפינקל - יש צורך בקשר רצוף ומתמיד בין הוה"פ והמועצות העירוניות. זיאמה - ערך המועצה ירד בעיני הצבור, מפני שהאופוזיציה ירדה וניטלה הפיקנטיות מישיבות המועצה. יש לקרוא ישיבות המועצה בהשתתפות חברי הוה"פ של ההסתדרות. אומרים יש לקבוע מינימום של מצוות לפועל, אין לעשות סיכום סופי, קשה לחדור לנפש הפועל - תביעתי אני אינה מכוונת לכל יחיד בהסתדרות כי אם להסתדרות כולה. אם פעולתנו לקויה אין אנחנו מגדלים ומגבשים אקטיב פעיל, וחוסר אקטיב זה הוא סימן להתרחקות כללית של הצבור מההסתדרות. לוביאנקר - לשם תיקון המצב בהסתדרות יש לרכוש את בית העם, יש לדאוג עוד לבודד שאין ארגון דואג לו. טובין - הצרה היא שיש רק פקיד באגודה ואין חברים. יש לרכוש את צבור החברים. אין לפחד מהחברים. מחייב סקציות ואבטונומיה. {0084-19} אה"צ = ישיבה עם ועד הסניף. סוורדלוב על הנוער העובד - נפגש עם מזכירי האגודות המקצועיות לברר מצב הסקציות וראה שבאגודות אינם יודעים מצב הסקציות. לא בכל אגודה מטפלים בנוער. ולא כל המטפלים יודעים איך. בבחינת הסקציות גופן מצא שמצבן ירוד. יש סקציות במתכת = 120, אריג - 25, דפוס - 50. עכשיו מתארגנות: משק בית. עץ. בועדי הסקציות אין עדיין מסורת וידיעת המעשה. מכריזים על פעולות - ואין הד. שאל את דוד כהן וועד הסניף התל-אביבי של הנה"ע וראה שהועד לא מרגיש במצב הרע. ע"י הועד העירוני יש ועדה תרבותית וכלכלית. סוורדלוב לקח על עצמו לטפל בועדה הכלכלית. יש חדר מלאכה למתכת. רשומים בו 15 נערים, מחולקים לשתי קבוצות. היו צריכים ללמוד כ"א פעמים בשבוע. אך מעטים המבקרים את הלמודים. הנערים מתאוננים על הקושי ללמוד אחרי יום עבודה. כנראה שהמורה (קולודני) לא ידע לשוות ענין ללמוד. ס-ב נתקשר עם אגודת הטכנאים שיתנו הרצאות טכנולוגיות לנערים. הוכרזה הרשמה של תלמידים לקורסים אלה. מעטו הנרשמים. נרשמו סוף סוף כ40- איש. בעוד שבוע שבועים יתחילו השעורים. עומדים לאסוף הורי הנוער העובד שלמטה מגיל 14 להסביר להם מטרות הסתדרות הנה"ע ולאפשר לילדים למוד מקצוע לפי נטיתם. קפ"ח בדקה חברי הנה"ע לברר איזה מקצוע מתאים להם. חברי הועד של סניף הנה"ע מתאוננים שהחברים שנשלחו לעבוד בנה"ע לא מצאו כולם את הדרך הנכונה גם בעבודה הכלכלית וגם בתרבותית. בועדי הפועלים. בבית-החרושת אין יחס רצוי לנוער העובד. תביעתו מהועד אינה מסופקת. מזכירי האגודות אינם מדריכים בענין זה את ועדי האגודה. {0084-20} השיחות הנערכות לנה"ע אינן מענינות את הנוער, כי המשוחחים אינם מסתגלים לנוער, הדברים מופשטים יותר מדי. יש צורך בחנוךקדר של מדריכים לנוער. חוק הגנת הנוער אינו מתגשם, אם כי מצד מסרסה יש רצון טוב לשמור על החוק. אך אין ועד הסניף דואגים לכך במדה מספיקה. נחוץ איש מיוחד שישגיח על מקומות העבודה ויביא כל הפרת חוק למסרסה. לכך דרוש תקציב - למען יתפנה איש. הצעות: חיזוק ועד הסניף בתוספת חבר אחד מההסתדרות; כל אגודה צריכה להטיל על חבר מיוחד, מתאים, לטפל בסקצית הנוער, כי המזכיר אינו מוכשר תמיד לעבודה זו; הקמת סמינר למדריכים; תקציב לחצי יום בשביל חבר שישמור על חוק הגנת הנוער; פגישות תכופות של עובדי הנוער לבירור הדרך והשיטה, תבורי על הסניף: הועד נבחר בתחילת יולי. רשומים 1.100 חבר, מהם בערך רבע חברות. למרות ההחלטה שהמפלגה תטפל בעיקר בפעולה חנוכית סוציאליסטית - נמשך הטפול בעיקר בשאלות ההסתדרות במועצה עירונית מורחבת (בנובמבר) סוכם הטיפול בשאלות ההסתדרות. השתתפו במועצה 150 איש, חברינו בכל ועדי האגודות. נתקבלו מסקנות בשאלות ההסתדרות. הפעולה החנוכית היתה בעיקר סידור הרצאות, מבלי וכוח חברים, כשהיה וכוח נסתיים זה בלי קביעת עמדה מצד הסניף בשאלות פוליטיות. לחברים היתה הרגשה שהם רק אובייקט של פעולת הסברה. בשאלת ויטשפל היו 3 זרמים: 1 - חייב הכל (מעוט), 2 - שלל הכל (מעוט יותר קטן), 3 - הרוב שלל הופעת חברינו מא"י בתעמולה בלונדון, אבל חייב צרוף פוע"צ למפלגת העבודה. באספ ות שהיו אחרי {0084-21} מועצת המפלגה האחרונה היה יחס חיובי להחלטות הפוליטיות של המועצה. עומדים להקים סמינריון בסניף בשביל חוג של 20-15 חברים, לחנוך מדריכים. הסכימו להרצות: אידלסון, נמירובסקי, גולומב, לופבן. השעורים יהיו על ההסתדרות והמפלגה, ערבים, כנסת ישראל, תנועת הפועלים היהודית בעולם, סוציאליזם, יסודות תנועתנו. העתון בעל-פה לא הצליח. יצא רק אחד. עומדים לחדשו. המערכת: ברנשטין, הקטין ומרגלית. מסדרים הרצאות בתאים המקצ ועיים, לפני אסה"נ סודרו 5 אספות פומביות, שהצליחו במדה יוצאת מן הכלל, מלבד אספות חלקיות. הקולות המרובים שקבלו הרויזיוניסטים בת"א היו לא ע"ח הפועלים. לדעת רוב החברים הצביעו לא יותר ממאתים פועלים בעד הרויזיה. לוביאניקר מעריך - כחמש מאות פועלים. נוסוביצקי כופר במספר זה. לא יותר מעשרות נתנו קולותיהם לרויזיה. בבחירות היתה התמסרות שלא כרגיל מצד הפועלים, הפסדנו הרבה קולות מאי-סדר בחלוקת הכרטיסים. ביום הבחירות נהרו אלינו מאות אנשים, רבים שלא הכרנו אותם. ועדת הנוער (5 תבדי ועד הסניף, ב"כ וער הבחרות הפועל, הנה"ע, המורים וצופים) התקשרה עם הסתדרות הנוער ושלחה להן מרצים ומדריכים. הבחרות לא הצליחהלמשוך את הנוער המקומי. מסים משלמים בקביעות 400-300 חבר. הקלוב אינו מתאים, ומחוסר אמצעים לא מסדרים קלוב הגון. בועד הסניף עובדים 3 חברים למחצה. החצאיות הזאת מזיקה לעבודה. דרוש שהמזכיר יעבוד יום שלם בועד הסניף. חברינו מכרו השנה 3.000 שקל. 250 חולקו בלי כסף {0084-22} בני העדות המזרחיות דורשים 1.000 שקלים בלי כסף בועדת השקל שלנו יושבים: נוסוביצקי, כץ, קמיני, גם שיף יעבוד להבא. נוסוביצקי - יש רשימה של אלפים פועלים מחוסרי יכולת שיש להמציא להם שקלים. לפני שבוע החליטו בועד הסניף לחדש פעולת השקל. אפשר להפיץ עוד 1.000 שקלים בכסף. (לוביאניקר - עוד אלפים!) מלבדנו הופצו בת"א 3-4.000 שקלים. ביניהם יש כ500- שוקלים שלנו. באופן זה אנו יכלים לקבל כ6.000-. התימנים רכשו כבר 500 שקל. יש לדאוג שהחברים ישמרו על שקל יהם. דרוש סכום של 150-100 לא"י להפצת השקלים. לכך יש לסדר מגבית בין חברים ומוסדות. גורוחובסקי - לא 150 אלא 200 לא"י דרושים, כי הבחירות עצמן יעלו כ70- לא"י. ת"א עצמה יכלה לכסות תקציב זה. (לאסה"נ אספו כאן 75 לא"'). בועדה הכספית צריכים להכנס לוביאניקר, קמיני זברסקי וגורוחובסקי. הרמוני - אשתקד נמכרו 20.000 שקל בארץ, עד עכשיו נשלח ללונדון כסף בעד 20.000, ימכרו עוד כ20-30.000-. הארץ תשלח כ40- ציר. לוביאניקר - יש עוד להפיץ הרבה שקלים בין בעלי היכולת. מוטב למעט בהוצאות צירים ולהרבות בהפצת שקלים.