יומנים > יומן - מלא 08/06/1965

{0201-05} 8.6.65, יום ג' י' סיוון "דובר מפאי" מודיע היום ב"דבר", "בקשר למאמרו של ב.ג. ב"דבר" "הערות והבהרות", בו מתווכח ב.ג. ומביא ציטטות ארוכות על פי סטנוגרמות - והח' ל. אשכול להביע את צערו על שהפרוטוקול של מזכירות המפלגה נמסר מבלי שהיה סיפק בידיו להגיה את דבריו תחילה. במכתב למזכיר המפלגה ביקש ל. אשכול להימנע ממסירת דבריו שנרשמו בסטנוגרמות לפני שעבר עליהם. במקרה הנידון נמסרה הסטינוגרמה לח' ב.ג. לפני של. אשכול הגיה אותה. נקל להבין שבריתחא דלישנא קורה ונמארים דברים בצמצים או {0201-06} במקוטע, שבהיעדר הסבר מלא אינם מבטאים בדיוק את כל שרצה הנואם לומר. ברור כי וויכוח במצב זה יהיה בהכרח חד צדדי". .Look וגזל ממני כמעט שעה שלמה להכין צילום בשביל Look בא צלם של - - ביקשתי מברקת פרוטוקולים של המפלגה בסוף 1949 בדיון על העברת הכנסת לירושלים. הוא מצא ושלח שני פרוטוקלים: 1) ישיבת סיעת המפלגה בכנסת מיום 12.12.49, 2) ישיבת הסיעה מיום 31.12.49. בכנסת הודעתי 5.12.49 כי הכנסת דנה על גורל ירושלים ואמרתי "אנו רואים חובה להצהיר, שירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית (חזון ודרך, כרך ב' עמוד 92-97). ביום 13.12.49 הודעתי ש"עצרת או"מ החליטה ברוב גדול על שימת ירושלים תחת משטר בינלאומי כגוף נפרד. החלטה זו אינה ניתנת לביצוע בשום אופן - אנו ממשיכים בביצוע העברת הממשלה לירושלים, ואין עוד כל מניעה להחזרת הכנסת לירושלים, ואנו מציעים להחליט על כך. ביום 4.1.50 עניתי על וויכוח בכנסת בענין זה." בישיבת הסיעה ביום 12.12.49 העמד לדיון: העברת הממשלה והכנסת לירושלים. קפלן הקריא ההודעה שאני עומד לקרוא בכנסת מחר ואמר: "אני חושב אה ענין ההעברה לירושלים לשגיאה פטלית והתגרות לא נחוצה באו"מ,אינני חושב שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו מעמסה כל כך קשה (העברת ההממשלה והכנסת לירושלים) - לי פלא הדבר, שגם בממשלה לא רצו לחכות לשובו של משה שרת, לשם שמיעת דעתי בענין זה. אני עניתי לקפלן (עמוד וחצי) שפרינצק דיבר נגד. גם לביא היה סבור שזוהי התגרות באו"מ. לוביאנקר הציע להוציא מהודעת הממשלה סעיף על העברת הכנסת לירושלים עד שתשוב המשלחת מאו"מ. דינור הסכים ללוביאנקר. דב יוסף התנגד לכך. זיאמה (שהיה יו"ר) {0201-07} הכריז על הפסקה עד 7.30, ובישיבה השניה נמשך הבירור. יזהר דיבר נגד לוביאנק (דברי לוביאנקר הוצאו מהפרוטוקול), הרצפלד הציע לא להכניס בהודעה ענין העברת הכנסת. בן צבי דרש העברה. רמז אמר: "לי היה ברור שיציאה למלחמה (מלחת השחרור בערבים) היא חסול גמור שלנו וטעיתי. כיום אני רואה את ההר עוד יותר גבוה(?) - אני עכשיו כולי להצעה שהממשלה והכנסת יעברו לירושלים - ומיד". אני קראתי מברק משרת (הסטינוגרמה לא העתיקה את המברק), אך בהיר דיבר מיד אחרי זה ואמר: "אני משוכנע ששרת יצטרף לדעתנו. יתכן שלמשה יותר נות שההחלטה מתקבלת פה והוא בניו-יורק. לאשכול היה בעד העברה. א. קפלן אמר: הצעתי היא לא לקבל את שני הסעיפים האחרונים, בענין העברת הממשלה והכנסת לירושלים. אני שמח שגם שרת הצטרף לדעתי". קפלן האריך בהסברת דעתו ואני עניתי לו מיד, הצביעו אז: בעד הצעת ב.ג. 24 קולות, בעד הצעת קפלן 6, בעד הצעת קוסוי (שיאמר: הממשלה עושה את כל הסידורים להעברה של הממשלה והכנסת לירושלים) 1, נמנעים 5. בישיבה ביום 31.12.49 השתתף גם שרת (אני משום מה לא השתתפתי) בנאום ארוך המתפשט על 53 עמודים סיפר שרת איך הגיעו באו"מ להחלטה על בנאום, אם כי הווטיקן וכמעט כל המדינות התנגדו לרעיון זה, וכל זה קרה מפני שאוסטרליה הבלתי קטולית (אווט, מנהיג הלייבור) הציע בינאום, ואחר כך הסביר מה הרע בהעברה: 1) התגרות באו"מ, 2) מתן יד למזלזלים באו"מ, 3) זוהי הפגנה של עצבנות ולא של כוח. "לפי דעתי החבלה הזאת - דבר חמור". אבל אין לחשוש לסנקציות. בענין הבירה אמר שהוא מסכים לב.ג. ב.ג. טוען שאין כאן שאלה של הכרזת ירושלים לבירה, כי ירושלים היתה תמיד הבירה ותמשיך להיות הבירה. {0201-08} בתשובתי ביום 4.1.50 בכנסת לוויכוח על ירושלים ציינתי כי מערכת הדרום (אחרי ההפוגה השניה) נמשכה מ15- עד 22 באוקטובר, מערכת הגליל מ29- עד 31 באוקטובר, מערכת הנגב מ23- בדצמבר 48 ועד 7.1.49. כביש הגבורה ("בורמה") נסתיים ב2.12.48-. - באו אצלי אמנון ואלחנן ומסרו לי שיש שתי גישות במיעוטט 1) נשרפו כל הגשרים אלמוגי, משה) 2) אופטימיסטים. בטרם גמרו לדבר נכנס ברקת. יש לו שתי טענות נגדי: 1) למה פרשתי בניגוד לרצון המפלגה, 2) מדוע לא אמרתי לפני שנה שאני חייב לחזור - אילו אמרתי היו אז כל הדברים אחרת.